Jeremiah Chapter 28
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Jeremiah 28 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1That year, early in the reign of King Zedekiah of Judah, in the fifth month of the fourth year, the prophet Hananiah son of Azzur, who was from Gibeon, spoke to me in the House of G OD , in the presence of the priests and all the people. He said:
- 2“Thus said G OD of Hosts, the God of Israel: I hereby break the yoke of the king of Babylon.
- 3In two years, I will restore to this place all the vessels of the House of G OD that King Nebuchadnezzar of Babylon took from this place and brought to Babylon.
- 4And I will bring back to this place King Jeconiah son of Jehoiakim of Judah, and all the Judean exiles who went to Babylon—declares G OD . Yes, I will break the yoke of the king of Babylon.”
- 5Then the prophet Jeremiah answered the prophet Hananiah in the presence of the priests and of all the people who were standing in the House of G OD .
- 6The prophet Jeremiah said: “Amen! May G OD do so! May G OD fulfill what you have prophesied and bring back from Babylon to this place the vessels of the House of G OD and all the exiles!
- 7But just listen to this word that I address to you and to all the people:
- 8The prophets who lived before you and me from ancient times prophesied war, disaster, and pestilence against many lands and great kingdoms.
- 9So if a prophet prophesies good fortune, then only when the word of the prophet comes true can it be known that G OD really sent him.”
- 10But the prophet Hananiah removed the bar from the neck of the prophet Jeremiah, and broke it;
- 11and Hananiah said in the presence of all the people, “Thus said G OD : So will I break the yoke of King Nebuchadnezzar of Babylon from off the necks of all the nations, in two years.” And the prophet Jeremiah went on his way.
- 12After the prophet Hananiah had broken the bar from off the neck of the prophet Jeremiah, the word of G OD came to Jeremiah:
- 13“Go say to Hananiah: Thus said G OD : You broke bars of wood, but you shall make bars of iron instead.
- 14For thus said G OD of Hosts, the God of Israel: I have put an iron yoke upon the necks of all those nations, that they may serve King Nebuchadnezzar of Babylon—and serve him they shall! I have even given the wild beasts to him.”
- 15And the prophet Jeremiah said to the prophet Hananiah, “Listen, Hananiah! G OD did not send you, and you have given this people lying assurances.
- 16Assuredly, thus said G OD : I am going to banish you from off the earth. This year you shall die, for you have urged disloyalty to G OD .”
- 17And the prophet Hananiah died that year, in the seventh month.
License: CC-BY-NC
- א׳וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה (בשנת) [בַּשָּׁנָה֙] הָרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעוֹן֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכׇל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃
- ב׳כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֕רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
- ג׳בְּע֣וֹד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כׇּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדְנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃
- ד׳וְאֶת־יְכׇנְיָ֣ה בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶלֶךְ־יְ֠הוּדָ֠ה וְאֶת־כׇּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
- ה׳וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כׇל־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃
- ו׳וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהֹוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהֹוָה֙ וְכׇל־הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
- ז׳אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאׇזְנֶ֑יךָ וּבְאׇזְנֵ֖י כׇּל־הָעָֽם׃
- ח׳הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָעוֹלָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל־אֲרָצ֤וֹת רַבּוֹת֙ וְעַל־מַמְלָכ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃
- ט׳הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהֹוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃
- י׳וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃
- י״אוַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כׇל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת־עֹ֣ל׀ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל בְּעוֹד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכּֽוֹ׃ {פ}
- י״בוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵ֠י שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃
- י״גהָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מוֹטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹט֥וֹת בַּרְזֶֽל׃
- י״דכִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר׀ כׇּל־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֽוֹ׃
- ט״ווַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹא־שְׁלָחֲךָ֣ יְהֹוָ֔ה וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל־שָֽׁקֶר׃
- ט״זלָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־יְהֹוָֽה׃
- י״זוַיָּ֛מׇת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה (בשנת) [בַּשָּׁנָה֙] הָרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י…
ויהי בשנה ההיא — כשהגיע אותו הזמן שהשליט נבוכדנצר את צדקיהו על חמשת מלכים שהיה ירמיה אומר שליחותו ומשלח המוסרות והמוטות אל המלכים ביד מלאכיהם:
בראשית ממלכת צדקיה — בתחלה שהשליטו על חמשת המלכים וא"א לומר בתחלת מלכותו שהרי נאמר בשנה הרביעית אותה שנה ירד להקביל את פני נבוכדנצר בבבל ושריה שר המנוחה עמו וכמו שנא' בסוף הספר והשליטו על המלכים:
אמר אלי וגו' — אמרו רבותינו מי הטעה את חנניה שמע שהיה ירמיה מתנב' בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם (לקמן מט) ונבואה זו בסוף הספר נאמרה בראשית ממלכת צדקיהו כמו שמפורש שם ולפי שעילם סמוכה לבבל עמד הוא בשוק התחתון ודרש ודן קל וחומר ומה עילם שלא באה אלא לעזור את הכשדים וכו' כמה שהיא בסנהדרין:
Verse 6
וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהֹוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י…
יעשה — פאצ"א בלע"ז:
יקם — ל' תפלה (של"ש שטי"ן אלו ע"ד והביא"ו לבית הכל"א לא סדר"ן הר"ב המחב"ר) (אמן כן יעשה וגו' בעלי אגדה אומרים כך אמר לו הלואי ויתקיימו דבריך אני משתכר ואתה נפסד אני כהן ואוכל קדשי שמים אם יעמוד הבית בבניינו ואתה גבעוני כדכתיב כאן) אשר מגבעון ותהיה לי עבד חוטב עצים ושואב מים (ומורה צדק שלא פי' נקיט ליה טעם רבותינו שלמדו מכאן כל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו שכן יראייה בן שלמיה בן חנניה תפשו לבסוף והביאו לבית הכלא):
Verse 7
אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאׇזְנֶ֑יךָ וּבְאׇזְנֵ֖י כׇּל־הָעָֽם׃
אך שמע נא וגו' — עד הנביא אשר ינבא לשלום, אמר אני מתנבא פורעניות אם לא יבא איני שקרן הקב"ה נחם על הרעה אבל הנביא אשר ינבא לשלום וגו' בבא דבר הנביא יודע וגו' אבל אם לא יבא דברו שקרן הוא שנאמר לא איש אל ויכזב וגו' (במדבר כ״ג:י״ט) כך דרש רבי תנחומא:
Verse 14
כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל־צַוַּ֣אר׀ כׇּל־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר…
את חית השדה נתתי לו — שרכב על ארי וקשר תנין בראשו:
Verse 16
לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ…
השנה אתה מת — ובשנה הבאה תקבר:
Verse 17
וַיָּ֛מׇת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ {פ}
בשנה ההיא בחדש השביעי — והלא אין חדש שביעי מן השנה אלא מת ער"ה וצוה לבניו שיקברוהו לאחר ר"ה ולא קודם ויעלימו את מיתתו אותו היום כדי לעשות נבואת ירמיה שקר:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 1
וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה (בשנת) [בַּשָּׁנָה֙] הָרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י…
השאלות — איך אמר ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה והלא למעלה אמר שאז היה ראשית ממלכת יהויקים?:
ויהי בשנה ההיא, כבר כתבתי בראש סימן הקודם, כי מהכרח הכתובים נראה שבשנת ד' ליהויקים שמלך נבוכדנצר, המליך גם את צדקיהו שיהיה שני ליהויקים ושהוא ימלוך אחריו אחר מותו, ואז באו המלאכים אל צדקיהו שהיה ג"כ עוסק במלוכה, וגם נראה שהפקיד אז את מלכי גוים האלה אדום מואב בני עמון צור צדון תחת משמעת צדקיהו, ולכן שלחו המלאכים אליו, והגם שממלכת צדקיהו לא נחשבה רק מעת שמת יהויקים, שמאז מלך לבדו, בכ"ז נקרא מלך מעת ההיא (ובזה נדע מדוע יצא הקצף על יכניה להגלותו, כי נ"נ כבר יעד את צדקיהו להיות יורש עצר והיה זה מרידה נגדו), ועז"א (לקמן ל"ז) וימלך מלך צדקיהו, שכבר היה מלך קודם שמלך מלכות לבדו, ומ"ש פה בשנה הרביעית, היינו למלכות יהויקים, ובשנה ההיא נבא נבואה שבסי' הקודם שלא ישובו הכלים, וז"ש ויהי בשנה ההיא ואז אמר אליו חנניה בן עזור:
Verse 2
כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֕רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
(ב-ד) כה אמר ה' שברתי את עול מלך בבל, הפך מירמיהו שעשה אז מוסרות ומוטות, אמר הוא בשם ה' שכבר שבר עתה עול בבל מארץ יהודה, ובעוד שנתים אני משיב וכו' כי אשבור את עול מלך בבל גם מבני הגולה אשר בבבל:
Verse 5
וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כׇל־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃
(ה-ו) השאלות — למה אמר ב"פ ויאמר ירמיה הנביא, ואיך אמר אמן על נבואת נביא שקר?: (ה-ו) ויאמר ירמיהו הנביא לעיני הכהנים וכו', ויאמר ירמיהו הנביא כי מה שאמר יושבו הכלים אל המקום הזה זה היה אמת, כי גם ירמיה נבא שבעוד שבעים שנה יושבו הכלים רק מה שאמר שבעוד שנתים יושבו, זה היה שקר, כי הזמן היה לסוף ע' שנה, וע"כ השיב אליו ירמיה אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך שהוא מלתא דמשתמע לתרי אפי, בצד א' משמע שעונה אמן על דבריו ורוצה בקיומם, ובצד אחר היה כונתו לאמר אמת הדבר וה' יקם את דברך להשיב כלי בית ה' וכל הגולה כי כן יהיה באמת שיושבו, רק לא כמו שאמרת שיהיה בעוד שנתים כי זה יהיה אחר שבעים שנה, ומפני שהכהנים והעם הבינו בדבריו הפי' הראשון, שעונה אמן על דבריו, וירמיה בפ"ע כיון ללעוג עליו, לאמר שכדבריו יקם ה' רק לא עתה בזמן שגבל הוא, לכן אמר ויאמר ויאמר, אמירה אחת היה לעיני הכהנים שהם הבינו כפשוטו שמסכים עמו, אבל ויאמר ירמיה הנביא הוא בפ"ע אמר אמירה אחרת לסתור דבריו:
Verse 7
אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאׇזְנֶ֑יךָ וּבְאׇזְנֵ֖י כׇּל־הָעָֽם׃
(ז-ח) אך שמע נא וכו' הנביאים וכו' הנה רוב הנביאים נבאו נבואת פורעניות, כי תכלית שליחת הנביא הוא להודיע את העם הרעה שעתידה לבא עליהם כדי שישובו בתשובה, ולבעבור זה היה ה' שולח נביא, אבל לא לבשר טובות העתידות לבא בזמן קרוב, שלמה יודיעם זאת ע"י נביא, ולא יצוייר שישלח את הנביא להודיע יעוד של טובה רק אם נצרך לזה כדי להחזיק את הנביא, שהנביא יוחזק לנביא אמת אם יתקיימו יעודיו אשר יעד, כמ"ש וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה', הדבר אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר וכו' הוא הדבר אשר לא דברו ה', וזה דוקא אם נבא יעוד טוב, משא"כ ביעודים הרעים כשלא יבואו לא יכזב הנביא, כי יוכל להיות שתשתנה הגזרה אם ישובו בתשובה, כמ"ש בירושלמי פ' הנחנקין, ורמב"ם ה' דעות, וא"כ צריך שיודיע את הנביא יעודים טובים כדי שבם יבחן הנביא ויוחזק, וז"ש הנביאים אשר היו לפני ולפניך וינבאו על ארצות רבות וכו' היה כל נבואתם תמיד למלחמה ולרעה ולדבר, ר"ל לא נבאו טובות ונחמות רק פורעניות, כי על יעודים טובים לא ישלח ה' נביא להודיעם:
Verse 9
הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־שְׁלָח֥וֹ יְהֹוָ֖ה בֶּאֱמֶֽת׃
השאלות — יפלא למה הכה השמונים איש שהלכו לדרכם ומה חטאו, ולמה עשה עצמו כבוכה, ולמה החיה האנשים שאמרו שי"ל מטמונים, והלא הוא היה דעתו לצאת מן הארץ, ומה ז"ש אשר הכה ישמעאל ביד גדליה וכי גדליה הרגם הלא ישמעאל הרגם כמו שהתפלאו חז"ל ע"ז:
הנביא אשר ינבא לשלום, ר"ל אם תראה שנביא ינבא לפעמים נבואה טובה, זה הוא רק על התכלית כדי שבבא דבר הנביא יודע הנביא, הוא לצורך הנביא עצמו להחזיק אותו לנביא אמת שיודע כי שלחו ה' באמת, ר"ל וא"כ אתה שבאת לבשר בשורה טובה, אם שלחך ה' לזאת ע"כ הוא כדי שבבוא הבשורה תודע לנביא אמת וא"כ צריך אתה להמתין עד שיהיה כדבריך כי אז יודע שאתה נביא, ועתה עדיין אין נבואתך מוחזקת:
Verse 10
וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃
ויקח חנניה, מבואר אצלנו כ"פ שאם יעשה הנביא איזה פעולה עם נבואתו, גם נבואה לרע היתה מתקיימת בכל אופן, ויען שירמיהו עשה פעולה מוסרות ומוטות שא"א שלא תתקיים נבואה זאת שהיה בה מעשה, לקח חנניה המוט וישברהו לבטל המעשה ע"י מעשה אחרת:
Verse 13
הָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מוֹטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹט֥וֹת בַּרְזֶֽל׃
מוטות עץ שברת ר"ל שע"י שירצו לשבור המוט ולמרוד ישים עול ברזל תחתיו וישעבדם עוד יותר:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Jeremiah Chapter 28
Jeremiah Chapter 28 presents 17 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 17 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 125 words
Opens “וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה…”
- Verse 210 words
Opens “כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֕רְתִּי…”
- Verse 318 words
Opens “בְּע֣וֹד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה…”
- Verse 417 words
Opens “וְאֶת־יְכׇנְיָ֣ה בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶלֶךְ־יְ֠הוּדָ֠ה וְאֶת־כׇּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה…”
- Verse 512 words
Opens “וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙…”
- Verse 619 words
Opens “וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֑ה…”
- Verse 79 words
Opens “אַךְ־שְׁמַֽע־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאׇזְנֶ֑יךָ…”
- Verse 814 words
Opens “הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן־הָעוֹלָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ…”
- Verse 912 words
Opens “הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא…”
- Verse 109 words
Opens “וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה…”
- Verse 1124 words
Opens “וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כׇל־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר…”
- Verse 1213 words
Opens “וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵ֠י שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙…”
- Verse 1314 words
Opens “הָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה…”
- Verse 1421 words
Opens “כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל…”
- Verse 1514 words
Opens “וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה…”
- Verse 1615 words
Opens “לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּחֲךָ֔ מֵעַ֖ל…”
- Verse 178 words
Opens “וַיָּ֛מׇת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Jeremiah 28
Open in the reader