Jeremiah Chapter 27
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Jeremiah 27 — English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1At the beginning of the reign of King Jehoiakim son of Josiah of Judah, this word came to Jeremiah from G OD :
- 2Thus said G OD to me: Make for yourself thongs and bars of a yoke, and put them on your neck.
- 3And send them to the king of Edom, the king of Moab, the king of the Ammonites, the king of Tyre, and the king of Sidon, by envoys who have come to King Zedekiah of Judah in Jerusalem;
- 4and give them this charge to their masters: Thus said G OD of Hosts, the God of Israel: Say this to your masters:
- 5“It is I who made the earth, and the humans and animals that are on the earth, by My great might and My outstretched arm; and I give it to whomever I deem proper.
- 6I herewith deliver all these lands to My servant, King Nebuchadnezzar of Babylon; I even give him the wild beasts to serve him.
- 7All nations shall serve him, his son and his grandson—until the turn of his own land comes, when many nations and great kings shall subjugate him.
- 8The nation or kingdom that does not serve him—King Nebuchadnezzar of Babylon—and does not put its neck under the yoke of the king of Babylon, that nation I will visit—declares G OD —with sword, famine, and pestilence, until I have destroyed it by his hands.
- 9As for you, give no heed to your prophets, augurs, dreamers, diviners, and sorcerers, who say to you, ‘Do not serve the king of Babylon.’
- 10For they prophesy falsely to you—with the result that you shall be banished from your land; I will drive you out and you shall perish.
- 11But the nation that puts its neck under the yoke of the king of Babylon, and serves him, will be left by Me on its own soil—declares G OD —to till it and dwell on it.”
- 12I also spoke to King Zedekiah of Judah in just the same way: “Put your necks under the yoke of the king of Babylon; serve him and his people, and live!
- 13Otherwise you will die together with your people, by sword, famine, and pestilence, as G OD has decreed against any nation that does not serve the king of Babylon.
- 14Give no heed to the words of the prophets who say to you, ‘Do not serve the king of Babylon,’ for they prophesy falsely to you.
- 15I have not sent them—declares G OD —and they prophesy falsely in My name, with the result that I will drive you out and you shall perish, together with the prophets who prophesy to you.”
- 16And to the priests and to all that people I said: “Thus said G OD : Give no heed to the words of the prophets who prophesy to you, ‘The vessels of the House of G OD shall shortly be brought back from Babylon,’ for they prophesy falsely to you.
- 17Give them no heed. Serve the king of Babylon, and live! Otherwise this city shall become a ruin.
- 18If they are really prophets and the word of G OD is with them, let them intercede with G OD of Hosts not to let the vessels remaining in the House of G OD , in the royal palace of Judah, and in Jerusalem, go to Babylon!
- 19“For thus said G OD of Hosts concerning the columns, the tank, the stands, and the rest of the vessels remaining in this city,
- 20which King Nebuchadnezzar of Babylon did not take when he exiled King Jeconiah son of Jehoiakim of Judah, from Jerusalem to Babylon, with all the nobles of Judah and Jerusalem;
- 21for thus said G OD of Hosts, the God of Israel, concerning the vessels remaining in the House of G OD , in the royal palace of Judah, and in Jerusalem:
- 22They shall be brought to Babylon, and there they shall remain, until I take note of them—declares G OD of Hosts—and bring them up and restore them to this place.”
License: CC-BY-NC
- א׳בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
- ב׳כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃
- ג׳וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
- ד׳וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶֽם׃
- ה׳אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃
- ו׳וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כׇּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ לְעׇבְדֽוֹ׃
- ז׳וְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
- ח׳וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶ֩רֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃
- ט׳וְ֠אַתֶּ֠ם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
- י׳כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃
- י״אוְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃
- י״בוְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃
- י״גלָ֤מָּה תָמ֙וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־הַגּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
- י״דוְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃
- ט״וכִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃
- ט״זוְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהֹוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃
- י״זאַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חׇרְבָּֽה׃
- י״חוְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהֹוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶֽלָה׃
- י״טכִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
- כ׳אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹת֠וֹ אֶת־[יְכׇנְיָ֨ה] (יכוניה) בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כׇּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
- כ״אכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנּֽוֹתָרִים֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
- כ״בבָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פׇּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 1
בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
בראשית ממלכת יהויקים — שלש שנים לפני שמלך נבוכדנצר נתנבא עליו שימלוך:
Verse 2
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃
מוסרות — הם רצועות העול שקורין קוריגל"ש:
Verse 3
וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙…
ושלחתם אל מלך אדום — בימי צדקיהו בשנה הרביעית למלכו שעשהו נבוכדנצר שליט על חמשה מלכים:
מלך אדום ומלך מואב ומלך בני עמון וגו' — אלו חמשה מלכים נתן נבוכדנצר תחת ידו של צדקיהו. חמש עשרה שנה היו על צוארו משנה אחת ליהויקים עד השנה הרביעית לצדקיהו ששברם הימנו חנניה בן עזור:
Verse 6
וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כׇּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ…
עבדי — שיעשה רצוני לפרע משונאי:
Verse 7
וְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים…
ואת בנו — אויל מרודך:
ואת בן בנו — בלשאצר:
עד בא עת ארצו — שיבואו דריוש המדי וכורש ויהרגו את בלשאצר:
Verse 12
וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃
ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי וגו' — כל זה אמר ירמיהו אל שלוחי המלכים:
Verse 16
וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר…
הנה כלי בית ה' — שגלו עם יכניה:
Verse 19
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
המכונות — ת"י בסיסיא כמו את הכיור ואת כנו (שמות ל״ה:ט״ז):
Verse 20
אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹת֠וֹ אֶת־[יְכׇנְיָ֨ה] (יכוניה) בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כׇּל־חֹרֵ֥י…
בגלותו — כמו בהגלותו:
חורי — כמו שרי:
Verse 22
בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פׇּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
עד יום פקדי אותם — בימי כורש כמו שמפורש בספר עזרא:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Malbim's commentary
Verse 3
וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙…
ביד מלאכים הבאים אל צדקיהו, מהכרח הכתוב לפי פשוטו מבואר, שאחרי מלך נבוכדנצר בשנת ד' ליהויקים המליך גם את צדקיהו להיות שני למלך יהויקים ובזה יצוייר שאז באו מלאכי גוי אל צדקיהו, שעסק ג"כ בעניני המלוכה וקראו לו מלך יהודה, והם רצו להתחבר עמו למרוד במלכות בבל וזה היה ביאת המלאכים, וצוה לירמיה שיזהירם בל ימרדו:
Verse 5
אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר…
אנכי עשיתי את הארץ ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, בכחי הגדול ובזרועי הנטויה, הבריאה היתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא ע"י זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, ונתתיה לאשר ישר בעיני, שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ:
Verse 6
וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כׇּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ…
ועתה אנכי נתתי מניתי מלך אחד על כל הארצות, וגם את חית שהיה משתמש בחיות רעות במלחמה כפילים ואריות שהיו משתמשים בהם במלחמות בימי קדם:
Verse 8
וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ…
אשר לא יעבדו אותו וכו' ואת אשר לא יתן, באמת נמצאו בעת ההיא ממלכות גדולות שלא היו תחת יד נבוכדנצר כנודע בקורות ימי קדם, רק שהממלכות הקטנות היו מוכרחות אז להחסות תחת צל ממלכה גדולה, והגוי אשר לא עבדו את נבוכדנצר היו מוכרחים לעבוד מלכות אחרת גדולה שהוא יגן עליה מחמת נבוכדנצר באופן שהיו מוכרחים לעבוד או את מלך בבל או לעבוד את (המלך) אשר לא יתן צוארו בעול מלך בבל והוא הגין עליה אבל הגוי והממלכה שלא יעבדו לא אותו שהוא את מלך בבל בעצמו ולא את (המלך) אשר לא יתן את צוארו בעול של מלך בבל, בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא :
Verse 12
וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃
השאלות — למה יספר להמלאכים מה שדבר אל צדקיה?:
ואל צדקיהו, ר"ל וא"כ מה יועיל לכם מה שתתקשרו עם צדקיהו כי הוא לא יוכל להגן עליכם, באשר גם הוא מחויב להביא צוארו בעול מלך בבל:
Verse 14
וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים…
ואל תשמעו, זה אזהרה לצדקיהו ושריו:
Verse 16
וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר…
ואל הכהנים, הוא אזהרה אל הכהנים והעם, שע"י שנבאו להם נביאי השקר שיושבו הכלים החליטו שיצא חפשי מעול מלך בבל:
Verse 18
וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהֹוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ…
ואם נביאים הם, ר"ל אחר שלירמיה נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל א"כ א"א שיושבו הראשונים, ואם יש דבר ה' אתם בודאי נאמר להם בהפך שכלים הנותרים יובאו לבבל, וא"כ יפגעו נא בה' לבלתי בוא הכלים הנותרים, ר"ל כי נבואה שנאמר לנביא שלא בדרך שליחות רק בדרך הודעה לו לבדו בודאי הודיעו לו זה כדי שיתפלל ויבטל הגזרה (כי מה שנאמר לו בתורת שליחות אל העם הוא כדי שישובו בתשובה ואין תפלתו מועלת), וז"ש אם יש דבר ה' אתם דרך גילוי דעת א"כ יפגעו בה' כי בזה מועיל תפלה:
Verse 19
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
(יט-כב) כי כה אמר ה', אל העומדים וכו' כי כה אמר ה' על הכלים וכו', מפני שהיו שתי אמירות, א. שיתר הכלים יובאו בבלה, ב. שביום הפקודה יושבו מבבל לא"י, והאמירה הראשונה נתקיימה בכל הכלים שכולם לוקחו לבבל כמ"ש בסוף הספר, אבל האמירה השניה שאח"ז יושבו לא"י, לא נתקיימה רק בכלי שרת של זהב וכסף שלקחו לשם, שהם הושבו בימי כורש הראשון ונתנו חמשת אלפים וד' מאות כלים ביד ששבצר הנשיא, ככתוב בעזרא א', אבל העמודים והים והמכונות לא הושבו, וכן כלי נחושת שלקח משם, וע"כ כפל דבריו כי כה אמר ה' (דבור א') אל העמודים ועל הים וכו' שעליהם אמר בבלה יובאו, ועוד כה אמר ה' על הכלים הנותרים שהם כלי זהב וכסף, עליהם אמר בבלה יובאו והעליתים והשיבותים אל המקום הזה, ולכן בדבור הראשון אמר כה אמר ה' צבאות, ובשני אמר ה' צבאות אלהי ישראל, כי שיוקחו בבלה אמר מצד שהוא אלהי צבאות ומושל כחפצו, ושיושבו אח"ז אמר מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם באהבתו:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Jeremiah Chapter 27
Jeremiah Chapter 27 presents 22 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageText map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 22 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 113 words
Opens “בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה…”
- Verse 29 words
Opens “כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת…”
- Verse 319 words
Opens “וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י…”
- Verse 412 words
Opens “וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙…”
- Verse 516 words
Opens “אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י…”
- Verse 615 words
Opens “וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כׇּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר…”
- Verse 715 words
Opens “וְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת…”
- Verse 825 words
Opens “וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר…”
- Verse 916 words
Opens “וְ֠אַתֶּ֠ם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶ֖ם…”
- Verse 1013 words
Opens “כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק…”
- Verse 1113 words
Opens “וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ…”
- Verse 1214 words
Opens “וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ…”
- Verse 1315 words
Opens “לָ֤מָּה תָמ֙וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר…”
- Verse 1415 words
Opens “וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א…”
- Verse 1516 words
Opens “כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י…”
- Verse 1626 words
Opens “וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר…”
- Verse 1710 words
Opens “אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה…”
- Verse 1817 words
Opens “וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּיהֹוָ֣ה…”
- Verse 1914 words
Opens “כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם…”
- Verse 2016 words
Opens “אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹת֠וֹ אֶת־[יְכׇנְיָ֨ה]…”
- Verse 2114 words
Opens “כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל…”
- Verse 2214 words
Opens “בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פׇּקְדִ֤י…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Jeremiah 27
Open in the reader