Talmud Builders

    Commentary page

    Leviticus 21

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Leviticus Chapter 21

    Leviticus Chapter 21 presents 24 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 24 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 112 words

      Opens “וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן…”

    2. Verse 29 words

      Opens “כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ…”

    3. Verse 39 words

      Opens “וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ…”

    4. Verse 45 words

      Opens “לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃…”

    5. Verse 512 words

      Opens “לֹֽא־[יִקְרְח֤וּ] (יקרחה) קׇרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א…”

    6. Verse 616 words

      Opens “קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם…”

    7. Verse 713 words

      Opens “אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה…”

    8. Verse 812 words

      Opens “וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ…”

    9. Verse 912 words

      Opens “וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙…”

    10. Verse 1017 words

      Opens “וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙…”

    11. Verse 119 words

      Opens “וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ…”

    12. Verse 1216 words

      Opens “וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ…”

    13. Verse 134 words

      Opens “וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃…”

    14. Verse 1412 words

      Opens “אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח…”

    15. Verse 158 words

      Opens “וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃…”

    16. Verse 164 words

      Opens “וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃…”

    17. Verse 1715 words

      Opens “דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר…”

    18. Verse 1814 words

      Opens “כִּ֥י כׇל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ…”

    19. Verse 199 words

      Opens “א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ…”

    20. Verse 2012 words

      Opens “אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙…”

    21. Verse 2119 words

      Opens “כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א…”

    22. Verse 226 words

      Opens “לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃…”

    23. Verse 2316 words

      Opens “אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ…”

    24. Verse 247 words

      Opens “וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      אמר אל הכהניםאמר ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים:

      בני אהרןיכול חללים, תלמוד לומר הכהנים:

      בני אהרןאף בעלי מומין במשמע:

      בני אהרןולא בנות אהרן:

      לא יטמא בעמיובעוד שהמת בתוך עמיו, יצא מת מצוה:

    2. Verse 2

      כי אם לשארואין שארו אלא אשתו:

    3. Verse 3

      הקרובהלרבות את הארוסה:

      אשר לא היתה לאישלמשכב:

      לה יטמאמצוה:

    4. Verse 4

      לא יטמא בעל בעמיו להחלולא יטמא לאשתו פסולה שהוא מחלל בה בעודה עמו וכן פשוטו של מקרא לא יטמא בעל בשארו בעוד שהוא בתוך עמיו, שיש לה קוברין, שאינה מת מצוה, ובאיזה שאר אמרתי, באותו שהוא להחלו, להתחלל הוא מכהנתו:

    5. Verse 5

      לא יקרחו קרחהעל מת והלא אף ישראל הזהרו על כך, אלא לפי שנאמר בישראל (דברים יד א) בין עיניכם, יכול לא יהא חיב על כל הראש, תלמוד לומר בראשם, וילמדו ישראל מהכהנים בגזרה שוה, נאמר כאן קרחה ונאמר להלן בישראל קרחה, מה כאן כל הראש אף להלן כל הראש במשמע, כל מקום שיקרח בראש. ומה להלן על מת, אף כאן על מת:

      ופאת זקנם לא יגלחולפי שנאמר בישראל (ויקרא יט כז) ולא תשחית, יכול לקטו במלקט וברהיטני יהא חיב, לכך נאמר לא יגלחו, שאינו חיב אלא על דבר הקרוי גלוח ויש בו השחתה, וזהו תער:

      ובבשרם לא ישרטו שרטתלפי שנאמר בישראל (ויקרא שם כח) ושרט לנפש לא תתנו, יכול שרט חמש שריטות לא יהא חיב אלא אחת, תלמוד לומר לא ישרטו שרטת, לחייב על כל שריטה ושריטה שתיבה זו יתרה היא לדרוש, שהיה לו לכתוב לא ישרטו ואני יודע שהיא שרטת:

    6. Verse 6

      קדשים יהיועל כרחם יקדישום בית דין בכך:

    7. Verse 7

      זנהשנבעלה בעילת ישראל האסור לה, כגון חיבי כרתות או נתין או ממזר:

      חללהשנלדה מן הפסולים שבכהנה, כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרושה וחלוצה מכהן הדיוט, וכן שנתחללה מן הכהנה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהנה:

    8. Verse 8

      וקדשתועל כרחו, שאם לא רצה לגרש, הלקהו ויסרהו עד שיגרש:

      קדש יהיה לךנהוג בו קדשה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה:

    9. Verse 9

      כי תחל לזנותכשתתחלל על ידי זנות, שהיתה בה זיקת בעל וזנתה או מן האירוסין או מן הנשואין ורבותינו נחלקו בדבר, והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה:

      את אביה היא מחללתחללה ובזתה את כבודו, שאומרים עליו ארור שזו ילד, ארור שזו גדל:

    10. Verse 10

      לא יפרעלא יגדל פרע על אבל ואיזהו גדול פרע, יותר משלשים יום:

    11. Verse 11

      ועל כל נפשת מת וגו'באהל המת:

      נפשת מתלהביא רביעית דם מן המת שמטמא באהל:

      לאביו ולאמו לא יטמאלא בא אלא להתיר לו מת מצוה:

    12. Verse 12

      ומן המקדש לא יצאאינו הולך אחר המטה ועוד מכאן למדו רבותינו שכהן גדול מקריב אונן, וכן משמעו, אף אם מתו אביו ואמו אינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה:

      ולא יחלל את מקדששאינו מחלל בכך את העבודה שהתיר לו הכתוב, הא כהן הדיוט שעבד אונן חלל:

    13. Verse 14

      וחללהשנלדה מפסולי כהנה:

    14. Verse 15

      ולא יחלל זרעוהא אם נשא אחת מן הפסולות, זרעו המנה חלל מדין קדשת כהנה:

    15. Verse 17

      לחם אלהיומאכל אלהיו, כל סעודה קרויה לחם, כמו (דניאל ה א) עבד לחם רב:

    16. Verse 18

      כי כל איש אשר בו מום לא יקרבאינו דין שיקרב, כמו (מלאכי א ח) הקריבהו נא לפחתך:

      חרםשחטמו שקוע בין שתי העינים, שכוחל שתי עיניו כאחת:

      או שרועשאחד מאיבריו גדול מחברו, עינו אחת גדולה ועינו אחת קטנה, או שוקו אחת ארכה מחברתה:

    17. Verse 20

      או גבןשורצילו"ש בלע"ז [בעל גבות ארוכות] שגביני עיניו שערן ארוך ושוכב:

      או דקשיש לו בעיניו דוק שקורין טיל"א [קרום], כמו (ישעיה מ כב) הנוטה כדוק:

      או תבללדבר המבלבל את העין, כגון חוט לבן הנמשך מן הלבן ופוסק בסירא, שהוא עוגל המקיף את השחור, שקוראים פרוניל"א [אישון], והחוט הזה פוסק את העוגל ונכנס בשחור ותרגום תבלל חליז, לשון חלזון, שהוא דומה לתולעת אותו החוט. וכן כנוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש עינב (בכורות לח א):

      גרב וילפתמיני שחין הם: גרב, זו החרס שחין היבש מבפנים ומבחוץ: ילפת, היא חזזית המצרית. ולמה נקראת ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה, והוא לח מבחוץ ויבש מבפנים. ובמקום אחר קורא לגרב שחין, הלח מבחוץ ויבש מבפנים, שנאמר (דברים כח כז) ובגרב ובחרס, כשסמוך גרב אצל חרס קורא לילפת גרב, וכשהוא סמוך אצל ילפת קורא לחרס גרב, כך מפורש בבכורות (מא א):

      מרוח אשךלפי התרגום מריס פחדין, שפחדיו מרססים, שביצים שלו כתותין פחדין כמו (איוב מ יז) גידי פחדו ישורגו:

    18. Verse 21

      כל איש אשר בו מוםלרבות שאר מומין:

      מום בובעוד מומו בו פסול, הא אם עבר מומו כשר:

      לחם אלהיוכל מאכל קרוי לחם:

    19. Verse 22

      מקדשי הקדשיםאלו קדשי הקדשים:

      ומן הקדשים יאכלאלו קדשים קלים ואם נאמרו קדשי הקדשים למה נאמרו קדשים קלים, אם לא נאמרו הייתי אומר בקדשי הקדשים יאכל בעל מום, שמצינו שהתרו לזר, שאכל משה בשר המלואים, אבל בחזה ושוק של קדשים קלים לא יאכל, שלא מצינו זר חולק בהן, לכך נאמרו קדשים קלים. כך מפורש בזבחים (קא:):

    20. Verse 23

      אך אל הפרכתלהזות שבע הזאות שעל הפרכת:

      ואל המזבחהחיצון ושניהם הצרכו להכתב, ומפורש בתורת כהנים:

      ולא יחלל את מקדשישאם עבד, עבודתו מחללת להפסל:

    21. Verse 24

      וידבר משההמצוה הזאת:

      אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראללהזהיר בית דין על הכהנים:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃

    G OD said to Moses: Speak to the priests, the sons of Aaron, and say to them: None shall defile himself for any [dead] person among his kin,

    כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃

    except for the relatives that are closest to him: his mother, his father, his son, his daughter, and his brother;

    וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃

    also for a virgin sister, close to him because she has not become someone’s [wife], for her he may defile himself.

    לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃

    But he shall not defile himself as a kinsman by marriage, and so profane himself.

    לֹֽא־[יִקְרְח֤וּ] (יקרחה) קׇרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃

    They shall not shave smooth any part of their heads, or cut the side-growth of their beards, or make gashes in their flesh.

    קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃

    They shall be holy to their God and not profane the name of their God; for they offer the E TERNAL ’s offerings by fire, the food of their God, and so must be holy.

    אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו׃

    They shall not marry a woman defiled by prostitution, nor shall they marry one divorced from her husband. For they are holy to their God

    וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

    and you must treat them as holy, since they offer the food of your God; they shall be holy to you, for I G OD who sanctify you am holy.

    וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ {ס}

    When the daughter of a priest defiles herself through prostitution, it is her father whom she defiles; she shall be put to the fire.

    וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃

    The priest who is exalted above his fellows, on whose head the anointing oil has been poured and who has been ordained to wear the vestments, shall not bare his head or rend his vestments.

    וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃

    He shall not go in where there is any dead body; he shall not defile himself even for his father or mother.

    וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

    He shall not go outside the sanctuary and profane the sanctuary of his God, for upon him is the distinction of the anointing oil of Mine, the E TERNAL ’s.

    וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃

    He may marry only a woman who is a virgin.

    אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃

    A widow, or a divorced woman, or one who is degraded by prostitution—such he may not marry. Only a virgin of his own kin may he take to wife—

    וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃ {ס}

    that he may not profane his offspring among his kin, for I G OD have sanctified him.

    וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

    G OD spoke further to Moses:

    דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃

    Speak to Aaron and say: No man among your offspring throughout the ages who has a defect shall be qualified to offer the food of his God.

    כִּ֥י כׇל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃

    No one at all who has a defect shall be qualified: no man who is blind, or lame, or has a limb too short or too long;

    א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃

    no man who has a broken leg or a broken arm;

    אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃

    or who is a hunchback, or a dwarf, or who has a growth in his eye, or who has a boil-scar, or scurvy, or crushed testes.

    כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃

    No man among the offspring of Aaron the priest who has a defect shall be qualified to offer G OD ’s offering by fire; having a defect, he shall not be qualified to offer the food of his God.

    לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃

    He may eat of the food of his God, of the most holy as well as of the holy;

    אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃

    but he shall not enter behind the curtain or come near the altar, for he has a defect. He shall not profane these places sacred to Me, for I G OD have sanctified them.

    וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

    Thus Moses spoke to Aaron and his sons and to all the Israelites.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC