Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 358
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 358
Choshen Mishpat Siman 358 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 12 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 12 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 183 words
Opens “דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי…”
- Seif 226 words
Opens “אין לוקחין עצים או פירות משומרי פירות…”
- Seif 36 words
Opens “וכולם שאמרו הטמן אסור לקחת מהם:…”
- Seif 431 words
Opens “מותר ליקח מהאריס שהרי יש לו חלק…”
- Seif 562 words
Opens “אין לוקחין מהנשים ומהעבדים ומהקטנים אלא דברים…”
- Seif 643 words
Opens “לוקחים מהבדדים (וכ' ה"ה פרוש בעלי בית…”
- Seif 722 words
Opens “מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו ושהסורק…”
- Seif 822 words
Opens “הכובס נוטל ג' חוטין והם שלו יתר…”
- Seif 921 words
Opens “החייט ששייר מהחוט כדי משיכת מחט ושייר…”
- Seif 1034 words
Opens “נסורת שהחרש מוציא במעצד שלו בכשיל של…”
- Seif 118 words
Opens “בכל הדברים וכיוצא בהם הולכים אחר מנהג…”
- Seif 1264 words
Opens “כל אומן שמכר דבר מהדברים שאינם שלו…”
Original text
<b>דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי אומנות. ובו יב סעיפים:</b><br>כל דבר שחזקתו שהוא גנוב אסור ליקח אותו וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב אין לוקחין אותו לפיכך אין לוקחים מהרועים צמר או חלב או גדיים אבל לוקחים מהם חלב וגבינה במדבר אבל לא ביישוב ומותר ליקח מהרועים ד' צאן או ד' גיזות של צמר מעדר קטן או חמשה מעדר גדול שאין חזקתו שהוא גנוב כללו של דבר כל שהרועה מוכרו אם היה ב"ה מרגיש בו מותר ללוקחו ואם לאו אסור:
Any item that is assumed to be stolen, it is forbidden to buy it. And so, if the majority of that item is stolen, we don't buy it. Therefore, we do not buy wool, milk, or kids from shepherds. However, we do buy milk and cheese from them in the wilderness, but not in the settled area. And it is permitted to buy four sheep or four shearings of wool from shepherds, from a small flock, or five from a large flock, since it is not assumes to be stolen. In general, anything that the shepherd would sell if the owner was monitoring him is permitted to buy, and if not, is forbidden.
אין לוקחין עצים או פירות משומרי פירות אלא בזמן שהם יושבים ומוכרים והסלים והפלס בפניהם שהרי הדבר גלוי ויש לו קול והוא שיהיה על פתח הגינה:
וכולם שאמרו הטמן אסור לקחת מהם:
מותר ליקח מהאריס שהרי יש לו חלק בפירות ובעצים: הגה וי"א דדוקא לאחר שחלקו דסתמא שלו הוא מוכר אבל קודם חלוקה אסור דחיישינן שלא יתן לב"ה נגד מה שנטל (טור סכ"א):
אין לוקחין מהנשים ומהעבדים ומהקטנים אלא דברים שחזקתן שהם שלהם מדעת הבעלים כגון נשים שמכרו כלי פשתן בגליל או עגלים בשרון ולוקחין בצים ותרנגולים בכל מקום [ מכל אדם] וכלם שאמרו הטמן אסור: הגה מעשה באשה אחת שהחזיקה בשל יתומים וגזרו שלא ישא אותה שום אדם כדי שלא להחזיק ידי עוברי עבירה (פסקי מהרא"י סי' ר"ס ורס"א) (והביאו ג"כ לעיל סי' ט"ו):
לוקחים מהבדדים (וכ' ה"ה פרוש בעלי בית הבד ושוכרין אותו לעשות בו שמן ורש"י פי' בעלי בית הבד שתגרין הן בשמן ולוקחין מן נשיהן במדה שהיא בפרהסיא) זתים במדה ושמן במדה אבל לא זתים מועטים ושמן מועט שחזקתן גניבה וכן כל כיוצא בזה:
מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו ושהסורק מוציא הרי אלו של בעל הבית (דכל מה שמקפיד עליו ב"ה הוא שלו) (טור ס"ב):
הכובס נוטל ג' חוטין והם שלו יתר מכאן של בעל הבית ואם היה שחור על גבי לבן נוטל את הכל והם שלו:
החייט ששייר מהחוט כדי משיכת מחט ושייר מהבגד מטלית שהוא ג' אצבעות על ג' אצבעות חייב להחזירה לבעלים פחות מכאן שלו:
נסורת שהחרש מוציא במעצד שלו בכשיל של ב"ה ואם היה עושה אצל ב"ה אף הנסורת של ב"ה וכן בשאר מלאכות כל שב"ה מקפיד עליו הוא של ב"ה שאינו מקפיד הוא של פועל (טור שם):
בכל הדברים וכיוצא בהם הולכים אחר מנהג המדינה:
כל אומן שמכר דבר מהדברים שאינם שלו בהלכות מדינה כגון מוכין שמכרן הסורק במקום שנהגו שיהיה של בעל הבית אסור ליקח ממנו אבל לוקחים ממנו כר מלא מוכין (דהוי נשתנה ביד הגנב ואע"ג דשינוי החוזר אינו קונה מ"מ בספק גניבה מותר בכי האי גוונא וכל כיוצא בזה) (המגיד פ"ו דגניבה) ואם מכר האומן דברים שהם שלו בהלכות המדינה לוקחים ממנו ואם אמר הטמן אסור:
English translation: Sefaria Community Translation · CC0