Talmud Builders

    Commentary page

    Niddah 53a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 53a

    Niddah 53a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 436 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    א"ר נראין כו' כולה מפרש לה:

    הכא במאי עסקינן פלוגתא דרבנן ורבי יהודה בן אגרא:

    כשבדקה עצמה כל שני בין השמשות:

    ולא בדקה חלוקה בשני ימים אלא בג' ומצאה ב' גריסין ולפי שלא בדקה חלוקה עד הנה לא ידעה מאימת הן באין לפיכך יש לחוש שמא בשני בין השמשות ראתה או אחת ביום ראשון ואחת בין השמשות של מחר דהוו להו ג' ראיות:

    בין השמשות דרבי יהודה בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא:

    והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה הלכך לא ראתה אחת מהן בין השמשות שתעלה לחומר ב' ימים:

    ספקא הוא דחיישינן שמא לאחר סילוק ידיה בבין השמשות דרבי יוסי חזאי והוא עולה לשני ימים והוו להו שלשה ימים רצופים ולרבנן לילה הוא ואפילו חזאי לא הוו להו שלשה ראיות:

    אילמלי ידיה בעיניה באותו מקום:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 53a · Sefaria

    Tosafot

    אבל בדקה בדרבי יהודה כו' וא"ת דלמא אבל בדקה בדרבי יוסי ולא בדקה בדר' יהודה לא חיישינן דבין השמשות דר' יהודה יממא הוא וי"ל דבהא ר' יהודה בן אגרא מודה דלא חיישינן כיון דבדקה דדר' יוסי:

    שאף חכמים לא נחלקו כו' בכמה דוכתין משני כי הכא אבל בפרק הזהב (ב"מ דף נד.) גבי חומש ומעשר ובפרק כל הבשר (חולין דף קט.) גבי אפשר לסוחטו לא משני הכי משום שיכול ליישב בענין אחר בהגהה מועטת:

    ומה אילו נדה שלא הפרישה כו' וא"ת דבפ"ב (דף סח:) לקמן א"ר יוסי גופיה דהיא בחזקתה וי"ל דהתם מיירי כשבדקה יום ב' או יום ג' ומצאתה טהורה שפסקה והכא בדלא בדקה א"נ הכא מיירי שבדקה שחרית של שביעי ומצאתה טמא:

    מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי אינה חוששת. השתא הוה מצי למיפרך הא משמיה דרבי יוסי קאמר וא"ת ואימא מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר דבדקה בדר' יוסי גרידא אינה חוששת ורבי סבר חוששת כיון דלא בדקה בדרבי יהודה דבין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדר' יהודה כדאמר בסוף והשתא לא הוה צריך למימר תרי תנאי ואליבא דר' יהודה בן אגרא וי"ל דומיא דברייתא דלעיל דמיירי רבי יהודה בן אגרא כשבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי:

    Tosafot on Niddah 53a · Sefaria

    Rashba

    אלמא בין השמשות דר' יוסי לר' יהודה בן אגרא לילה הוא ואע"ג דר' יהודה בן אגרא משמיה דר' יוסי קאמר לה הכי קאמר בין השמשות דתלינן אנן בדר' יוסי, לר' יהודה בן אגרא לילה הוא ומסבר סבר דלא נחלק ר' יוסי מעולם בבין השמשות.

    Rashba on Niddah 53a · Sefaria

    Ritva

    אשכחתינהו וכו' כלל הלכה זו דכל בדיקה האמורה כאן היינו בדיקת עצמה דוקא כדמפרש ואזיל וכל שלא בדקה בבין השמשות דמר או דמר חוששין שראתה בו ראיה א׳ ועלתה לשתים לפי שהוא מן היום ומן הלילה וימים מחלקין כדאיתא לקמן והתם בפ׳ במה מדליקין.

    והא דפרכינן והא לא בדקה לאו מסברא פרכינן לה דהא ר׳ חנינא בן אנטיגנוס דלא חייש לה אעפ״י שלא בדקה ומשום דכתמין דרבנן אלא דפום טעמא דהני קראי פרכינן לה דכיון דחיישי לראיה מרובה במקום א׳ ראוי להם לחוש גם לזו ומעיקרא קס״ד דנראין לי קאמר ופרקינן דנראין דברי האחד לחברו קאמר ומיהו באידך בתרייתא א״א לתרץ כן מדלא קתני בה אלא ונראין חד. והא דאמרינן דבין השמשות דר׳ יוסי לר׳ יהודה בן אגרא לילא הוא איכא למידק דהא משמע דר׳ יוסי גופיה קאמר לה וי״ל דאיהו ס״ל שלא נחלק ר׳ יוסי לעולם על בין השמשות דר׳ יהודה ופליג אמתני׳ דפ׳ במה מדליקין.

    Ritva on Niddah 53a · Sefaria

    Meiri

    יתבאר בפרק אחרון ס"ח א' שכל שראתה והרגישה שפסקה אם לא בדקה עצמה בשביעי שלה או ביום שפוסקת בו אף בתוך שבעת ימי נדה אע"פ שהרגישה שפסקה הרי היא בחזקת טומאה ואינה טובלת בליל שביעי שמא בין השמשות ראתה ונכנסה לזיבה עד שתפריש בטהרה ר"ל שתבדוק ביום שתפסוק ועיקר בדיקתה מן המנחה ולמעלה עד בין השמשות ובין השמשות הרי זו בחזקת טהרה:

    שאר הסוגיא אע"פ שאין לנו צורך בה לענין פסק מתוך שדבריה מבולבלין אני רואה להעירך מעט בביאורה דרך קצרה והוא שאמרו הרואה כתם אם יש בו לחלק שלשה גריסין ושלשה ועודות חוששת כדברי ר' מאיר שבמשנתנו ר' יהודה בן אגרא אומר משום ר' יוסי אחד זו ואחד זו חוששת ר"ל אפילו אין בה לחלק אלא לשני גריסין ושני ועודות חוששת לשלש ראיות שמא הראשונה ראת בראשון לימי זיבה והשניה בבין השמשות של שני שהוא ספק יום ספק לילה ועולה לשני ימים ואמר ר' נראין דברי ר' יהודה בשלא בדקה בין השמשות ודברי חכמים בשבדקה ושאל מאי בדקה וכו' דמדקאמר נראין מכלל דאינהו גופייהו פליגי בתרויהו ושאלו בדקה בין השמשות את חלוקה ולא מצאה מאי טעמא דמאן דחייש הרי על כרחך אין כאן אלא שתי ראיות של שני ימים והיו התלמידים סבורים לפרש שבדקה עצמה בין השמשות אבל לא בדקה חלוקה עד השלישי שמצאה שיעור שני גריסין אלו שאלו בדקה את חלוקה לא היה לה לחוש לכלום אלא שעצמה הוא שבדקה אבל חלוקה לא בדקה ואף אתה אומר מאחר שבדקה עצמה בין השמשות ומצאה טהור על כל פנים כתם הנמצא לא בבין השמשות יצא שהרי בדקה עצמה באותה שעה איברא כך הוא אלא שאף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות של ר' יהודה שהוא מסוף שקיעת החמה ר"ל משנכנסה כלה עד שיכסיפו פני רקיע הן התחתון ר"ל כיפת הרקיע הנראית לנו באופק המפריש בין חצי קרקע העליון לחציו התחתון הן העליון ר"ל גובה הכיפה שבאותו צד למעלה מאופק המפריש שמתאחרת להכסיף יותר מצד שהאורה מבהקת יותר בנכחותיותיה והוא קודם צאת הכוכבים מעט אבל לא בדקה עצמה בבין השמשות של ר' יוסי שהוא רגע מצומצם אותו הסמוך לצאת הכוכבים רבנן סברי בין השמשות דר' יוסי לילא הוא ואף כשתאמר שאחד מן הגריסין יצא באותה שעה אינה ראיית בין השמשות לספקה בראיית שני ימים שהרי לילה הוא ולבין השמשות דר' יהודה ליכא למיחש שהרי בדקה בו את עצמה וכגון שידיה בין עיניה כל בין השמשות דר' יהודה ר"ל שלא זזה ידה מבדיקתה עד שנחוש שמא עם סלוק ידיה ראתה ור' יוסי סבר בין השמשות ספיקא הוי ר"ל ספק יום ספק לילה כלומר ור' יהודה בן אגרא סבר לה בבין השמשות כר' יוסי ושמא אחר בין השמשות דר' יהודה ראתה ובין השמשות הוא ספק יום ספק לילה וחוששת ואחר שזהו מחלקתם אנו חוזרין לפרש הכרעתו של רבי והוא שאמר נראין דברי ר' יהודה בשלא בדקה ומאי לא בדקה דקאמר אילימא דלא בדקה בדר' יוסי אבל בדקה בדר' יהודה וכדאוקימנא לפלוגתיהו הא מדקאמר נראין דבריו בזו ולא בחברתה מכלל דר' יהודה בן אגרא פליג אף בבדקה בשניהם ואמאי הרי על כל פנים אין כאן כתם של בין השמשות אלא על כל פנים אתה מפרשה שנראין דבריו בשלא בדקה באחד מהם והיה יכול עכשו להקשות מכלל דרבנן סברי דאע"ג דלא בדקה בשניהם לא חיישא ואמאי הא לא בדקה כדפריך לקמיה אלא דחדא מתרי נקט כלומר מאחר שהוא אומר נראין דבריו בשלא בדקה בשניהם הא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי אין נראין בה דבריו אלמא דלר' יהודה בין השמשות דר' יוסי ליליא הוא אימא סיפא ודברי חכמים בשבדקה מאי בדקה אילימא דבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי ומדקאמר נראין דבריהם בזו ולא בחברתה מכלל דלרבנן אע"ג דלא בדקה בחד מיניהו לא חיישא ואמאי הא לא בדקה אלא פשיטא דוקא נראין דברי חכמים בבדקה בשניהם אבל לא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי אלמא דבין השמשות דר' יוסי לר' בין השמשות הוא וספק יום ספק לילה וא"כ קשיא דר' אדר' ואף בזו היה יכול להקשות מכלל דר' יהודה בן אגרא אף בבדקה בתרויהו חיישא אלא דחדא מתרי נקיט ותירוצה עולה לשתיהן אי נמי דאטעמא דנפשיה דר' קא מהדר ותירץ דהאי קאמר נראין וכו' לאו למידק מינה דאינהו פליגי בתרויהו אלא לפרושי פלוגתיהו קאתי והכי קאמר נראין דברי ר' יהודה לרבנן בדלא בדקה כלל ודברי רבנן לר' יהודה בבדקה בתרויהו דהא לא פליגי אלא בבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי:

    ואקשי ליה אגופה דבריתא מדתניא לראייה מרבה ר"ל שלשה גריסין חוששת למועטת ר"ל שני גריסין אינה חוששת דברי ר' יהודה בן אגרא משמיה דר' יוסי ואמר ר' אני שמעתי ממנו אחת זו ואחת זו חוששת ומן הטעם הזה מה נדה שלא הפרישה טהרה מן המנחה ולמעלה ר"ל שלא בדקה עצמה בשביעי שלה בשפורשת מימי נדה וראויה לבעלה בלילה אחר שתטבול אלו לא בדקה עצמן מן המנחה ולמעלה עד בין השמשות ובין השמשות בכלל כדי שתפרוש מזמן נדותה בטהרה מי לא הויא בחזקת טומאה שלא לטבול לערב אע"פ שבדקה שחרית מפני שחוששין שמא בין השמשות ראתה והוא עת זיבה וצריכה שמור ואע"פ שבפרק אחרון יתבאר שבדיעבד מיהא כל שבדקה שחרית דיה מ"מ כל שלא בדקה שחרית חוששין לראיית בין השמשות אלמא ראיית בין השמשות חששא הוא וא"כ אף בזו חוששין להעלותה לראיית שני ימים ומסיים ר' למילתיה דנראין דבריו של ר' יהודה בן אגרא דלא חיישא בשבדקה ומדקאמר נראין דבריו בבדקה אלמא דבן אגרא לא חייש אף בלא בדקה ומאי בדקה דקאמר דנראין דבריו בה אי דבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי מכלל דאיהו סבר אף בלא בדקה בתרויהו ואמאי אלא הכי קאמר נראין דבריו בבדקה בתרויהו ובן אגרא פליג אף בבדקה בדר' יהודה ואלמא בין השמשות דר' יוסי לבן אגרא ליליא הוא וקשיא לבן אגרא דידיה אדידיה ואי לאו אוקימתיה לא הוי קשיא דההיא דלעיל בדבדקה בדר' יהודה ולא בדר' יוסי והא דהכא בדבדקה בתרויהו אלא השתא קשיא ואע"ג דבן אגרא משמיה דר' יוסי קאמר לה והיאך עולה על דעתו לומר ליליא הוא סבירא ליה לבן אגרא שלא חלק ר' יוסי בבין השמשות ותירץ תרי תנאי ואליבא דבן אגרא תנא דלעיל סבר דבין השמשות דר' יוסי לא שייך בדר' יהודה כלל אלא שהוא בא אחריו וכשלא בדקה בו חוששת ותנא בתרא סבר דבין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה ר"ל שמובלע הוא בתחומו ואותו רגע שהוא סוף בין השמשות של ר' יהודה הוא בין השמשות של ר' יוסי והואיל ובדקה בכל בין השמשות דר' יהודה הרי בדקה בשניהם ור' דקאמר נראין וכו' סבירא ליה דלא שייך ביה והיינו דקאמר נראין דבריו בשבדקה בשניהם אבל אם לא בדקה אלא בדר' יהודה לא:

    זהו ביאור הסוגיא ולדברי הכל למדנו הימנה שראיית בין השמשות עולה לשני ימים למנין זיבה וכל שראתה יום אחד בימי זיבה וראתה למחרתו בין השמשות הויא לה זבה והדברים מתמיהים זו למה והרי על כל פנים או יום או לילה ואם יום הוא תשמר למחרתו שהוא שלישי ואם לילה הוא הרי נמצאת עדין בתחלת שמור ונראין הדברים שאינה אלא מדברי סופרים גזירה שמא כשראתה ראשון לימי זיבה והשני בין השמשות שמא ימצא בראיה זו של בין השמשות שני גריסין ויש לחוש שמא היתה אחת ביום ואחת בלילה וכיוצא בזה אמרו בזב שאם ראה ראייה אחת מקצתה בסוף היום ומקצתה בתחלת הלילה הרי היא כשתי ראיות שהימים מחלקים ולפיכך אם ראתה אחת בין השמשות הואיל וספק יום וספק לילה הוא הרי זו ספק לטומאה:

    Meiri on Niddah 53a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' דרבנן סברי בבין השמשות דר' יוסי לילה כו' וה"ה דהמ"ל דהנך רבנן פליגי עם ר"י בן אגרא וסברי נמי כר' יוסי אלא דאית להו דב"ה דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה והא בדקה בדר' יהודה אלא דניחא ליה למימר דהנך רבנן מסתמא היינו ר' יהודה גופיה בר פלוגתיה דר' יוסי בדין ב"ה ולטעמייהו אזלי ומה"ט נמי לא בעי למימר דהב"ע שבדקה בדר' יוסי ולא בדקה בדר' יהודה דרבנן נמי סברי כר' יוסי ואפ"ה לא חיישינן כיון דבדקה בדר' יוסי ור' יהודה בן אגרא סבר דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה והא לא בדקה בדר' יהודה ודו"ק:

    תוס' בד"ה מכלל דר' יהודה בן אגרא כו' ור' סבר חוששת כיון דלא בדקה בדר' יהודה דב"ה דר' יוסי מישך שייך כו' עכ"ל מיהו יש ליישב דא"נ סבר מישך שייך ולא בדקה בכל בין השמשות דר' יהודה ולר' יהודה חוששת כיון דלא בדקה בכולו מ"מ אם בדקה בסופו של ר"י שהוא בין השמשות דר' יוסי אינה חוששת לר' יוסי ולא דמיא להא דאמרינן לקמן כיון דבדקה בדר' יהודה בכולהו ולרבי יהודה אינה חוששת ע"כ לר' יוסי נמי אינה חוששת דמישך שייך ביה וק"ל:

    פרש"י בד"ה בשלמא בלא רבי אי לא פירש רבי לפלוגתייהו בין לעיל כו' עכ"ל היינו למאי דמסיק דר' לפרושי פלוגתייהו אתא לאשמועינן ואי לאו רבי לא הוה ידעינן דמודים לו כו' כפרש"י לעיל:

    Chidushei Halachot on Niddah 53a · Sefaria

    Maharam

    בגמ' בשלמא בלא רבי לא קשיא וכו' ופרש"י בלא רבי אי לא פירש רבי פלוגתייהו בין לעיל בין הכא. ר"ל אי אמר פירושא דלעיל ולא אמר פירושא דהכא לא הוה קשה מידי דה"א דלעיל איירי דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי ולכך חייש לעיל רבי יהודה בן אגרא והכא איירי דבדקה בתרוייהו ולכך קאמר רבי יהודה בן אגרא דלראייה מועטת אינה חוששת וכן להיפך אי אמר רבי פירושא הכא ולא אמר לעיל ה"א דהכא איירי דבדקה בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי ולכך לא חייש רבי יהודה ולעיל איירי דלא בדקה בתרוייהו ולכך חייש אבל השתא לתרי פירושים דרבי לעיל והכא קשה וק"ל:

    בתוס' ד"ה ומה אילו נדה וכו' וי"ל דהתם מיירי דבדקה וכו' והכא בלא בדקה. יש להקשות א"כ מאי קאמר ומה אילו וכו' הא שאני גבי נדה דלא דרקה והכא לפי המסקנא איירי דבדקה עכ"פ בבין השמשות דרבי יהודה אלא שלא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי ולכך נימא נמי כיון דבדקה בבין השמשות דרבי יהודה ונמצאת טהורה מוקמינן לה אחזקתה ולא ראתה גם בבין השמשות דרבי יוסי וי"ל דהכא שאני דהא אח"כ מצאה הכתם א"כ ע"כ נטמאת אחר אותה הבדיקה של בין השמשות דר' יהודה ואם כן חיישינן נמי דדילמא מיד לאחר אותה בדיקה בין השמשות דרבי יוסי נטמאת וכן יש ליישב לשנויי בתרא דאע"ג דבנדה איירי שבדקה שחרית ומצאתה טמאה והכא איירי שבדקה עצמה בבין השמשות דרבי יהודה ומצאתה טהורה מ"מ הואיל ומצאה הכתם אח"כ יש לחוש ג"כ שראתה אחר זה בבין השמשות דרבי יוסי לאפוקי לקמן בפרק בתרא דלא מצאתה עצמה טמאה אחר זה לכך מוקמינן לה אחזקתה:

    ד"ה מכלל דרבי יהודה וכו' הוה מצי למפרך הא משמיה דרבי יוסי קאמר. ר"ל וא"כ היאך יסבור רבי יהודה בן אגרא דהיכי דלא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי אינה חוששת הא משמיה דרבי יוסי גופיה קאמר למלתיה. בא"ד וא"ת ואימא מכלל דרבי יהורה בן אגרא וכו' ורבי סבר חוששת. יש להקשות דמשמע מדברי התוס' דמקשו שגם לפי האמת יתרץ המתרץ כן מדכתבו והשתא לא הוה צריך למימר תרי תנאי וכו' והיאך יכול לתרץ כן לפי האמת הא רבי קאמר ששמע כך מרבי יוסי ואם רבי יסבור שגם שבין השמשות דרבי יהודה ספיקא הוה כיון דסבר דחוששת כיון דלא בדקה בדרבי יהודה א"כ מאי פליגי רבי יהודה ורבי יוסי וי"ל דרבי יוסי סבר דבין השמשות מתחיל משהכסיף העליון וכו' ונמשך עד הלילה והיינו דמסיימי התוס' דבין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה ולכך קאמר רבי בשמו דהיכא דלא בדקה בתרוייהו בבין השמשות דרבי יוסי וגם בבין השמשות דרבי יהודה חוששת ורבי יהודה סבר דדוקא משהכסיף העליון הוי בין השמשות אבל בין השמשות דרבי יוסי הוי לילה וק"ל:

    Maharam on Niddah 53a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה בין השמשות דר"י וכו' ושיעורו חצי מיל וכן נקיט רש"י ברכות דף ב ע"ב ד"ה והלא כהנים. וקשה לי הא בשבת איתא דלר"י בה"ש תרי תלתי או ג' רביע מיל וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Niddah 53a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 53, Amud Aleph, about 436 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן…”

    2. Segment 238 words

      Opens “מַאי ״בָּדְקָה״, וּמַאי ״לֹא בָּדְקָה״? אֲמַר רָבָא:…”

    3. Segment 322 words

      Opens “דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֵילְיָא…”

    4. Segment 429 words

      Opens “וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אִילְמָלֵי יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל…”

    5. Segment 513 words

      Opens “אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן…”

    6. Segment 620 words

      Opens “אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי…”

    7. Segment 721 words

      Opens “אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֹא בָּדְקָה, לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה…”

    8. Segment 815 words

      Opens “אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי לֵילְיָא…”

    9. Segment 923 words

      Opens “אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי…”

    10. Segment 1019 words

      Opens “אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵין…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי סְפֵקָא…”

    12. Segment 1240 words

      Opens “הָכִי קָאָמַר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן…”

    13. Segment 1322 words

      Opens “וּרְמִינְהוּ: הָרוֹאָה כֶּתֶם, לִרְאִיָּה מְרוּבָּה — חוֹשֶׁשֶׁת,…”

    14. Segment 1432 words

      Opens “אָמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאַחַת זוֹ…”

    15. Segment 1533 words

      Opens “מַאי בָּדְקָה? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא…”

    16. Segment 1625 words

      Opens “אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין…”

    17. Segment 1721 words

      Opens “אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה…”

    18. Segment 1824 words

      Opens “בִּשְׁלָמָא בְּלֹא רַבִּי — לָא קַשְׁיָא: הָתָם…”

    19. Segment 1915 words

      Opens “תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא:…”

    Original text

    אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא בְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּשֶׁבָּדְקָה.

    Rabbi Yehuda HaNasi says that the dispute between Rabbi Yehuda ben Agra and the Rabbis should be decided as follows: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra, who maintains that there is a concern for the possibility that the woman might have seen blood at twilight, appears to be correct in a case where she did not examine. And the statement of the Rabbis, who are not concerned about that possibility, appears to be correct in a case where she did examine.

    מַאי ״בָּדְקָה״, וּמַאי ״לֹא בָּדְקָה״? אֲמַר רָבָא: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי — הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ, וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ, וְאַף עַצְמָהּ לֹא בָּדְקָה אֶלָּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בָּדְקָה.

    The Gemara asks: What did Rabbi Yehuda HaNasi mean by: Where she did examine, and what did he mean by: Where she did not examine? Rava says: I found the Sages in the study hall of Rav sitting and saying the following explanation of the baraita : Here we are dealing with a case where the woman examined herself but did not examine her robe. And even with regard to herself, she examined herself only during twilight [ bein hashemashot ] as defined by Rabbi Yehuda, i.e., the time it takes to walk a half mil before the emergence of the stars. But during twilight as defined by Rabbi Yosei, i.e., the blink of an eye before the emergence of the stars, she did not examine herself.

    דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֵילְיָא הוּא, וְהָא בָּדְקָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת סְפֵיקָא הָוֵי.

    As the Rabbis hold that during the period of twilight as defined by Rabbi Yosei it is already night, and therefore it does not matter that she did not examine herself then. And as she did examine herself during the period of twilight as defined by Rabbi Yehuda, and she found no blood, there is no concern that she saw during twilight, which would count as two sightings. And Rabbi Yosei conforms to his line of reasoning, as Rabbi Yosei, in whose name Rabbi Yehuda ben Agra said his ruling, stated that the time that he defines as twilight is considered uncertain, i.e., it is not definitely night or day, and therefore there is a concern that she might have seen blood at that time, which would count as seeing twice.

    וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אִילְמָלֵי יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים, עַכְשָׁיו שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? וְאָמְרוּ לִי: כִּי קָאָמְרִינַן כְּשֶׁנָּתְנָה יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

    Rava continues: And I said to those Sages: Had the woman’s hands been in her eyes, a euphemism for her private parts, for the entire twilight period, what you say would be fine. But now that this is not the case, perhaps when she removed her hands from examining herself she saw blood. And those Sages said to me: The case about which we said that opinion was where she placed her hands in her eyes for the entire twilight period.

    אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא כְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה. מַאי ״לֹא בָּדְקָה״?

    The Gemara further clarifies the baraita . Rabbi Yehuda HaNasi says: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra in the name of Rabbi Yosei, who maintains that one needs to be concerned for the possibility that the woman saw blood at twilight, which would count as though she saw blood twice, appears to be correct in a case where she did not examine. The Gemara asks: What is meant by: Where she did not examine?

    אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אַף עַל גַּב דְּבָדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ חָיְישָׁא? הָא בָּדְקָה!

    If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the time period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this is difficult: If Rabbi Yehuda HaNasi accepted the opinion of Rabbi Yehuda ben Agra only in such a case, this indicates, by inference, that Rabbi Yehuda ben Agra himself, whose ruling is more strict than that of the Rabbis, holds that even though she examined herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, she must be concerned. This conclusion is untenable, as she examined herself throughout twilight and there was no blood.

    אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֹא בָּדְקָה, לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא.

    Rather, it is obvious that when Rabbi Yehuda HaNasi referred to a case where she did not examine herself, he meant that she examined herself neither during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, nor during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. But if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, but she did not examine herself during the period that Rabbi Yosei defines as twilight, then she does not need to be concerned.

    אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי לֵילְיָא הוּא. אֵימָא סֵיפָא: ״וְדִבְרֵי חֲכָמִים כְּשֶׁבָּדְקָה״. מַאי ״בָּדְקָה״?

    Evidently, the time period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered nighttime according to Rabbi Yehuda HaNasi. But if so, say the latter clause: And the statement of the Rabbis appears to be correct in a case where she did examine. What is meant by: Where she did examine?

    אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ — לָא חָיְישִׁינַן, הָא לֹא בָּדְקָה!

    If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this is difficult: If Rabbi Yehuda HaNasi accepted the opinion of the Rabbis only in such a case, this indicates by inference that the Rabbis themselves hold that even though she did not examine herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, nevertheless, we are not concerned. But in such a case, she did not examine herself at twilight at all.

    אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — חָיְישִׁינַן.

    Rather, it is obvious that she examined herself both during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, and during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. But if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, and she did not examine herself during the period that Rabbi Yosei defines as twilight, then we are concerned.

    אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי סְפֵקָא הָוֵי, קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי!

    Evidently, the time period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered to be of uncertain status regarding whether it is day or night according to Rabbi Yehuda HaNasi. The Gemara asks: If so, one statement of Rabbi Yehuda HaNasi poses a difficulty for another statement of Rabbi Yehuda HaNasi, as the inferences from the two parts of Rabbi Yehuda HaNasi’s observation contradict one another.

    הָכִי קָאָמַר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא לְרַבָּנַן, דְּלָא בָּדְקָה כְּלָל — לֹא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁאַף חֲכָמִים לֹא נֶחְלְקוּ עָלָיו אֶלָּא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא בָּדְקָה כְּלָל — מוֹדוּ לֵיהּ.

    The Gemara explains that this is what Rabbi Yehuda HaNasi is saying: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra appears correct to the Rabbis in a case where she did not examine herself at all, neither during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, nor during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. As, even the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda ben Agra only in a case where she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight but she did not examine herself during the time period that Rabbi Yosei defines as twilight. But in a case where she did not examine herself at all, they concede to him that we are concerned that she might have emitted blood at twilight.

    וּרְמִינְהוּ: הָרוֹאָה כֶּתֶם, לִרְאִיָּה מְרוּבָּה — חוֹשֶׁשֶׁת, לִרְאִיָּה מוּעֶטֶת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי.

    And the Gemara raises a contradiction from a baraita : In the case of a woman who sees a red stain, if she saw a large stain, covering an area the size of at least three split beans, she must be concerned that she might be a zava . But if she saw a small stain, covering an area of less than the size of three split beans, she does not need to be concerned that she is a zava . This is the statement of Rabbi Yehuda ben Agra, who said it in the name of Rabbi Yosei.

    אָמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה אָמַר לִי: וּמָה אִילּוּ נִדָּה שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — לֹא תְּהֵא בְּחֶזְקַת טְמֵאָה? וְנִרְאִין דְּבָרָיו כְּשֶׁבָּדְקָה.

    Rabbi Yehuda HaNasi said: I heard from Rabbi Yosei that with regard to both this one and that one, i.e., whether it is a large or small stain, she must be concerned that she is a zava . And Rabbi Yosei said this halakha to me based on this reasoning: And what would be the case if a menstruating woman did not perform the examination marking the first step in her transition from ritual impurity to ritual purity on the seventh day from minḥa time onward? Would she not have a presumptive status of ritual impurity? Rabbi Yehuda HaNasi added: And Rabbi Yosei’s statement appears to be correct with regard to the case where she examined.

    מַאי בָּדְקָה? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא? וְהָא לֹא בָּדְקָה!

    Once again, the Gemara asks: What is meant by the term: Where she examined? If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this indicates by inference that Rabbi Yehuda ben Agra, who disagrees in the second baraita with this version of Rabbi Yosei’s opinion and rules more leniently, holds that even though she did not examine herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, nevertheless, she does not need to be concerned that she is a zava . But this conclusion is untenable, as she did not examine herself at twilight at all.

    אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר: בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא.

    Rather, it is obvious that Rabbi Yehuda HaNasi is referring to a case where she examined herself both during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight and during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. This indicates, by inference, that Rabbi Yehuda ben Agra holds that if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, but she did not examine herself during the time period that Rabbi Yosei defines as twilight, then she does not need to be concerned, as a sighting at that time would not count as two.

    אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא — לֵילְיָא הוּא. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא!

    Evidently, the period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered to be nighttime according to Rabbi Yehuda ben Agra. If so, one statement of Rabbi Yehuda ben Agra poses a difficulty with regard to another statement of Rabbi Yehuda ben Agra, as earlier it was stated that according to Rabbi Yehuda ben Agra twilight is not definitely night.

    בִּשְׁלָמָא בְּלֹא רַבִּי — לָא קַשְׁיָא: הָתָם דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, הָכָא דְּבָדְקָה נָמֵי בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבִדְרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא בִּדְרַבִּי קַשְׁיָא!

    Granted, without the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, the apparent contradiction between these statements of Rabbi Yehuda ben Agra in the two baraitot is not difficult, as one could explain as follows: There, with regard to the first baraita , it is referring to a case where she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight. By contrast, here it is referring to a case where she examined herself both during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight and during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight. But in light of the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, one cannot explain in this manner, and therefore the contradiction poses a difficulty.

    תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא: הַאי תַּנָּא סָבַר, שָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה,

    The Gemara answers: This is not a contradiction, as there are two tanna’im and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yehuda ben Agra. This tanna holds that Rabbi Yehuda’s twilight ends,