Commentary page
Sanhedrin 35b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerSanhedrin 35b
Sanhedrin 35b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 316 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
ושמע שמת לו מת קרובו:
יכול יטמא אמרת לא יטמא דהא נזיר הוא וכתיב (ויקרא כא) על נפשות וגו' ואורך דברים הוא לשון המשנה זו יכול אף מת מצוה כן ת"ל ולאחותו דלא איצטריך אלא להאי וללמד אע"פ שיש עליו קדושה הרבה ועסקי מצוה לאחותו הוא דהזהיר הכתוב שלא ליטמא אבל מיטמא למת מצוה:
רציחה תוכיח שדוחה את העבודה דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות שאם היה כהן רוצח ורוצה לעבוד מביאין אותו לידון בב"ד ובלבד שלא יורידוהו מעל המזבח ממש אם כבר התחיל דכתיב מעם מזבחי ולא מעל:
כבר פסקה דלא דחיא שבת:
מה ת"ל הא ס"ד דאהבערה קאמר מה ת"ל הא כתיב (שמות כ׳:י׳) לא תעשה כל מלאכה:
ופרכינן מה ת"ל אי לר' יוסי ללאו כו' ללאו יצאת מכלל שאר המלאכות לומר לך שאין בה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא:
לחלק יצאת מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא שלא תאמר עשאן לכל המלאכות בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת לכך יצאת זו להקיש אליה את כל הכלל ולומר לך מה זו מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה שהרי הזהיר עליה לאו בפני עצמה אף כל שהיא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה:
מושבות קא קשיא ליה לתנא ועלה קאמר מה ת"ל כל היכא דכתיב מושבותיכם בא ללמד בכל מקום שאתם יושבין ולהביא חוצה לארץ:
8 more comments on this page.
Rashi on Sanhedrin 35b · Sefaria
Tosafot
שבת שנדחית מפני העבודה הקשה הר"ר יעקב דאורליינ"ש ונימא דיו מה עבודה לא מדחיא אלא בשב ואל תעשה אף שבת לא תדחה אלא בשב ואל תעשה ולמאן דלית ליה דין [ב"ק דף כה. ושם] היכא דמפריך קל וחומר ניחא וי"ל מ"מ איכא ק"ו דהשתא ומה עבודה שהיא קלה דוחה שבת קבורת מת מצוה לא כ"ש דלכל הפחות לא גרע מעבודה והא דאמר בסוף פרק כיצד הרגל (שם) ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר שהוא פטור החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם מקום שהחמיר על הקרן ברה"ר שהוא חייב אינו דין שנחמיר עליו ברשות הניזק לשלם נזק שלם ואמרינן דיו מה ברה"ר חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק ואמאי לא אמרינן ומה שן ורגל הקל משלם בחצר הניזק נזק שלם קרן חמור לא כ"ש וי"ל דשאני הכא כיון דגוף העבודה נדחית מפני מת מצוה אין לנו לומר שתהא חמורה הימנו בשום מקום:
רציחה תוכיח וא"ת וליעבד ק"ו ממילה ולא מצי פריך מרציחה וי"ל מ"מ הוה מצי למימר רציחה תוכיח כי היכי דרציחה לא דחיא שבת אף על פי שדוחה את העבודה דדחיא שבת ה"נ קבורת מת מצוה לא תדחה שבת אף על פי שראינו את המילה דדחי שבת:
שנאמר מעם מזבחי ואפי' אין שם כהן ראוי לעבוד את העבודה נידחית וא"ת דמה שרציחה דוחה את העבודה לאו משום דרציחה דוחה את העבודה אלא משום דגברא לא חזי כדאמרינן (ברכות דף לב:) כהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו שנאמר (ישעיהו א׳:ט״ו) ידיכם דמים מלאו וכ"ש עבודה וי"ל דעל כרחיך חזי דהא לא מיחל לעבודה ונשיאות כפים חומרא בעלמא הוא ועוד י"ל דשאני נשיאות כפים לפי שהרג בידיו ואין קטיגור נעשה סניגור כדכתיב בההוא קרא ובפרישכם כפיכם אעלים עיני וגו':
מושבות מה ת"ל והא דדרשי' בספ"ק דשבת (ד' כ.) בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו משום דכתיב מושבותיכם ולא כתב מושבות וכי תימא כוליה להכי הוא דאתא א"כ לכתוב בכל גבולכם אלא מדכתיב לשון מושבות דרשינן ב"ד וא"ת כוליה לב"ד ולההיא דשבת הוא דאתא ומנא ליה לרבי יוסי ללאו ולרבי נתן לחלק וי"ל מדכתיב לא תבערו ולא כתיב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם דהוה דרשינן ב"ד וההיא דשבת אבל אתה עושה מלאכה במדורת בית המוקד:
אמר אביי השתא דאמרת וא"ת ולאביי נילף מת מצוה מק"ו דריש לקיש כיון דליכא למימר רציחה תוכיח וי"ל היינו דקאמר אביי היכי פשיטא לר' יוחנן למימר רציחה תוכיח שדוחה את העבודה הא איכא למימר שאין דוחה מקל וחומר ואם כן הדרא קושיין לדוכתין קשיא דר"ל:
אין רציחה דוחה אותה וא"ת ונימא דיו ומה רציחה אינה דוחה שבת בקום ועשה אף עבודה לא תדחה בקום ועשה אבל שב ואל תעשה דחיא שפיר ולמאן דלית ליה דיו היכא דמיפרך קל וחומר ניחא:
לא תהא רציחה רבא נמי פשיטא ליה דלא מצי למימר הכי דא"כ לא מיתוקם מעם מזבחי אלא קאמר לאביי אי בתר ק"ו אזלת לאקשויי לרבי יוחנן ומפקו ליה לקרא מקרבן ציבור א"כ גם בקרבן יחיד לא מיתוקם אלא ודאי לא אמרינן קל וחומר:
Tosafot on Sanhedrin 35b · Sefaria
Rabbeinu Chananel
ולאמו ולאחיו אינו מיטמא לאחותו לא כל שכן שאינו מטמא לה למה בא לומר לך הרי שהיה הולך [לשחוט] את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא כשם שאינו מיטמא הנזיר בימי נזרו [במי] שהוא מוזהר בהן להיטמות כך לא יטמא זה ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו. שאם יטמא נמצא נגרע מלעשות פסח או מתעכב למול בנו ביום השמיני לפיכך יתעסק במצוה ואל יטמא למתו כמו הנזיר ששומר טהרתו ואינו מיטמא לאחותו. יכול כשם שאינו מטמא למתו כך אינו מטמא אפי' למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מיטמא [אבל מטמא] הוא למת מצוה שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה. ודחינן רציחה תוכיח שדוחה עבודה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות ואין רציחה דוחה שבת כדרבא דאמר כבר פסקה תנא דבי ר' ישמעאל דתניא לא תבערו אש בכל מושבותיכם מה תלמוד לומר מיכדי שבת חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. מושבות דכתב רחמנא הכא למה לי. אלא כתיב הכא בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם. מה מושבות האמור להלן מיתת ב"ד אף מושבות האמור בשבת מיתת ב"ד כגון שריפה. ואמר רחמנא לא תבערו אש מיכן שאין מיתת ב"ד דוחה את השבת. אמר אביי השתא דאמרת אין רציחה דוחה שבת לא תהא רציחה נמי דוחה עבודה מק"ו וכו' עד והכתיב מעם מזבחי ההוא בקרבן יחיד דלא דחי שבת. אמר רבא לא תהא רציחה דוחה
Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 35b · Sefaria
Meiri
הבערה בשבת אב מלאכה היא ודינה כשאר מלאכות לידון זדונן בסקילה או בכרת בלא התראה ושגגתן בחטאת לא יצתה מן הכלל אלא לחלק שאם עשה הרבה מלאכות בהעלם אחד חייב קרבן על כל אחת ואחת בין באבות בין בתולדות אלא שבאב ותולדה שלו בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת כמו שיתבאר במקומו:
כל מצוה שהיא חובת הגוף ר"ל שמוטלת על האדם ולא על הקרקע כגון שביעית או על פירות קרקע כגון ערלה וכלאים ותרומות ומעשרות נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ וכל שהיא חובת קרקע או פירותיו אינה נוהגת בחוצה לארץ אא"כ כתוב בה מושב או מושבות לרבות כל מקום שאתם יושבים אלא שיש בקצת דברים אלו תנאים יתבארו במסכת קידושין בע"ה א"כ שבת הואיל וחובת הגוף הוא לא הוצרך לכתוב בו מושבות למה נכתב בהבערה בכל מושבותיכם להקישו עם אותו שנאמר בפרשת רוצחים והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות האמור להלן בית דין אף כאן בית דין ואומר להם לא תבערו לומר שאין מיתתם דוחה שבת כמו שביארנו ובפרשת מועדות כתוב בשבת מושבות גם כן ונתפרש במסכת קידושין לומר שאינו טעון קדוש בית דין והוא שאמרו שם סד"א הואיל ובענינא דמועדות כתיבא תיבעי קדוש בית דין כמועדות קמ"ל בכל מושבותיכם בכל מקום שאתם יושבים:
קרבנות נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב הן עולות הן שלמים הואיל ואין זמן קבוע להקרבתן אבל עולת ראייה אע"פ שאין בה מאכל להדיוט קריבה ביום טוב כמו שבארנו במקומו:
Meiri on Sanhedrin 35b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה אין רציחה דוחה אותה וא"ת ונימא דיו כו' אף עבודה לא תדחה בקום עשה כו' עכ"ל נ"ל דהכא ה"נ יש לתרץ כמ"ש לעיל גבי מת מצוה דהא ה"נ כיון דגוף הרציחה נדחית מפני שבת אין לנו לומר שתהא חמורה הימנה בשום מקום וכיון דשבת אינו דוחה את העבודה אפילו בשב ואל תעשה יש לנו לומר מק"ו דרציחה נמי אינה דוחה עבודה אפילו בשב ועל תעשה והתוס' קצרו הכא מלתרץ כן ואפשר שסמכי עצמם אמה שכתבו לעיל וק"ל:
Chidushei Halachot on Sanhedrin 35b · Sefaria
Maharam
בגמרא ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר וכו' לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה להלן ב"ד אף מושבות האמור ב"ד ואמר רחמנא לא תבערו הקשו התלמידים מנ"ל לגמרא למילף הג"ש לאיסורא אימא הכי נאמר גבי לא תבערו בכל מושבותיכם ונאמר כאן גבי משפט בכל מושבותיכם מה מושבות האמור גבי לא תבערו בשבת אף מושבות האמור כאן גבי משפט בשבת לאתויי דאף בשבת דנין דיני מיתה אבל אין זה קושיא כלל דע"כ הג"ש לאיסורא אתי כדי שלא תילף ק"ו דרציחה דוחה שבת כדלעיל דאי להתירא לא יצטרך דהא ק"ו הוא דרציחה תדחה שבת ואף על גב דאמרינן בעלמא ובפרקין דלקמן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא מ"מ כיון דאיכא למילף ג"ש דאצטריכא לא שבקינן לה ונילף גזירה שוה דלא אצטריכא:
בתוס' ד"ה רציחה תוכיח וא"ת וליעבד ק"ו ממילה ולא מצי פריך מרציחה ר"ל דהא בברייתא דלעיל קתני הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שמע שמת לו מת וכו' דשמעינן מינה דמת מצוה דוחה את העבודה וגם דוחה את המילה וכמו שהעבודה דוחה את השבת כן המילה דוחה שבת וא"כ ליעבד ק"ו ממילה ונימא הכי ומה מילה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה שבת שנדחת מפני המילה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה:
Maharam on Sanhedrin 35b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Sanhedrin, daf 35, Amud Bet, about 316 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 19 words
Opens “וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ:…”
- Segment 221 words
Opens “יָכוֹל, כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ…”
- Segment 312 words
Opens “שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא…”
- Segment 411 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ: רְצִיחָה תּוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה…”
- Segment 530 words
Opens “רְצִיחָה גּוּפָהּ תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר:…”
- Segment 619 words
Opens “אָמַר רָבָא: כְּבָר פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי…”
- Segment 727 words
Opens “מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִי לְרַבִּי יוֹסֵי –…”
- Segment 830 words
Opens “אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא ״מוֹשָׁבוֹת״ קַשְׁיָא לֵיהּ.…”
- Segment 954 words
Opens “מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד: לְפִי…”
- Segment 1039 words
Opens “תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם״,…”
- Segment 1139 words
Opens “אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה…”
- Segment 1213 words
Opens “אֶלָּא, הָא דִּכְתִיב: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״?…”
- Segment 1312 words
Opens “אָמַר רָבָא: אִי הָכִי, לָא תְּהֵא רְצִיחָה…”
Sages named on this page
- Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im
Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…
Source: Sanhedrin 35b · Segment 6 — “…פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Sanhedrin 35b · Segment 11 — “אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,…”
Original text
וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמֵּא״.
and he heard that a relative of his died, one might have thought that he should return and become ritually impure with the impurity imparted by a corpse to bury his relative. You said: “He shall not make himself impure”; the death of his relative will not override so significant a mitzva from the Torah.
יָכוֹל, כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְאַחֹתוֹ״. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
One might have thought: Just as he may not become impure to bury his sister, so he may not become impure to bury a met mitzva . Therefore, the verse states specifically: “Or for his sister”; teaching that he may not become impure only to bury his sister, as others can attend to her burial, but he may become impure to bury a met mitzva .
שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
Having cited the baraita proving that the burial of a met mitzva overrides the Temple service, Reish Lakish continues his suggestion: With regard to Shabbat, which is overridden due to the Temple service, is it not logical that the burial of a met mitzva overrides it?
אֲמַר לֵיהּ: רְצִיחָה תּוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
Rabbi Yoḥanan said to him: The halakha of murder, i.e., the obligation to kill one found liable to receive court-imposed capital punishment, proves that this is not the case, as it overrides the Temple service, e.g., if the only priest present is liable to receive court-imposed capital punishment, he is taken to be killed despite this resulting in the negation of the Temple service, but it does not override Shabbat.
רְצִיחָה גּוּפָהּ תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: מָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״; שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
The Gemara asks: Murder itself should override Shabbat based on this a fortiori inference: Just as with regard to the Temple service, which overrides Shabbat, nevertheless murder overrides it, and the source for this is as it is stated: “And if a man come presumptuously upon his neighbor, to slay him with guile; you shall take him from My altar, that he may die” (Exodus 21:14); then with regard to Shabbat, which is overridden due to the Temple service, is it not logical that murder should override it?
אָמַר רָבָא: כְּבָר פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
Rava said in response: It has already been ruled by a tanna of the school of Rabbi Yishmael, as the school of Rabbi Yishmael taught: What is the meaning when the verse states: “You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day” (Exodus 35:3)? All labor is forbidden on Shabbat, based on the verse: “In it you shall not do any manner of work” (Exodus 20:10). Why is kindling fire singled out?
מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִי לְרַבִּי יוֹסֵי – לְלָאו יָצָאת, אִי לְרַבִּי נָתָן – לְחַלֵּק יָצָאת. כִּדְתַנְיָא: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְחַלֵּק יָצָאת.
The Gemara interjects: What is the meaning when the verse states this? If this question is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, this transgression was singled out to teach that one who lights a fire on Shabbat violates an ordinary prohibition, as opposed to the performance of other types of labor on Shabbat, for which one is liable to receive court-imposed capital punishment. If this question is in accordance with the opinion of Rabbi Natan, this transgression was singled out to divide the various labors and to establish liability to receive court-imposed capital punishment for performance of any one of them. The Gemara explains: As it is taught in a baraita : Kindling of fire was singled out to teach that one who lights a fire on Shabbat violates an ordinary prohibition, this is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Natan says: It was singled out to divide the various labors. Either way, it is clear what the meaning of the verse is.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא ״מוֹשָׁבוֹת״ קַשְׁיָא לֵיהּ. ״מוֹשָׁבוֹת״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא, וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. ״מוֹשָׁבוֹת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?
The Gemara clarifies: Rather, Rava said: The term “habitations” in the verse poses a difficulty for the tanna : What is the meaning when the verse states: “You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day”? After all, Shabbat is an obligation on the person himself, not an obligation bound to any specific location. And the halakha is that an obligation on the person himself is practiced whether in Eretz Yisrael or outside of Eretz Yisrael. Why do I need the term “habitations” that the Merciful One writes in the Torah?
מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. וְהָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ מִיתַת בֵּית דִּין? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהוּמָת״? בְּחוֹל אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת?
Rava continues: One student said in the name of Rabbi Yishmael that since it is stated: “And if there is in a man a sin deserving of death and he is put to death” (Deuteronomy 21:22), I would derive that the court administers capital punishment both during the week and on Shabbat. And accordingly, how do I realize the meaning of what the verse states concerning Shabbat: “Everyone that desecrates it shall be put to death” (Exodus 31:14)? One possibility is that the term: Desecration of Shabbat, applies only to other cases in which labor is performed, and excludes instances of the death penalty administered by a court, which is not a desecration of Shabbat. Or rather, derive that even the death penalty administered by a court is prohibited as desecration of Shabbat. And how do I realize the meaning of: “And he is put to death”? One possibility is that the mitzva of executing transgressors applies on weekdays, but not on Shabbat. Or rather, the other possibility is that it applies even on Shabbat.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״. מָה ״מוֹשָׁבוֹת״ הָאָמוּר לְהַלָּן – בֵּית דִּין, אַף ״מוֹשָׁבוֹת״ הָאָמוּר כָּאן – בֵּית דִּין. וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם״.
As these verses can be interpreted in either manner, the verse states: “You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day,” and there, with regard to the punishment administered to a murderer, the verse states: “And these shall be for you a statute of judgment throughout your generations in all your habitations” (Numbers 35:29). Just as the term “habitations” that is stated there is referring to the act of a court, so too the term “habitations” that is stated here concerning Shabbat is referring to the act of a court. And the Merciful One states: “You shall kindle no fire throughout your habitations.” This teaches that the court does not administer capital punishment on Shabbat.
אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמָה שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵית מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה – אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, עֲבוֹדָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
Abaye says: Now that you have said that murder of one condemned by the court does not override Shabbat, one should say that murder does not override the performance of the Temple service either, based on an a fortiori inference: And just as with regard to Shabbat, which is overridden for the performance of the Temple service, murder does not override it, then with regard to performance of the Temple service, which overrides Shabbat, is it not logical that murder should not override it?
אֶלָּא, הָא דִּכְתִיב: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״? הָהוּא לְקׇרְבַּן יָחִיד, דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת.
The Gemara questions this inference: But if so, how would one explain that which is written in the verse concerning one liable to receive court-imposed capital punishment: “You shall take him from My altar, that he may die” (Exodus 21:14)? This verse indicates that the court administering capital punishment does override the performance of the Temple service. The Gemara explains: That verse serves to teach the halakha concerning an offering of an individual, which does not override Shabbat. The verse is teaching that the court takes the priest to execute him even if this will result in the offering of an individual not being sacrificed.
אָמַר רָבָא: אִי הָכִי, לָא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה קׇרְבַּן יָחִיד מִקַּל וָחוֹמֶר:
Rava says: If that is so, one should say that murder should not override even an offering of an individual based on an a fortiori inference: