Commentary page

Bava Batra 90a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Bava Batra 90a

Bava Batra 90a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 200 words — with the classic commentaries printed on the page.

Tosafot

במקדש נמי לגזור אע"פ שהיו צריכין למדוד שלישית ההין לאיל ורביעית לכבש יכולין היו למדוד בלוגין לחצי הין ששה לוגין לשלישית ההין ארבעה לוגין לרביעית שלשה לוגין:

והשקל עשרים גרה תימה והא כ"ד גרה הוי דגרה הוי מעה כתרגומו עשרים גרה עשרין מעין (שמות ל) ואמרי' (קדושין יא: יב.) דסלע ד' דינרים ושש מעה כסף דינר הוי כ"ד ואומר ר"ת דבימי חכמים הוסיפו שתות על הסלע דמעיקרא לא היה רק עשרים גרה והוסיפו עליו ד' גרה ולר"י נראה דיחזקאל הוסיף ד' גרה על הסלע ולעולם המנה של חול כ"ה סלעים ושל קודש נ' אלא שבתחלה היה השקל עשרים והוסיף עליו ד' גרה וה"ק קרא והשקל שהיה תחלה עשרים גרה ומאותם שקלים יהיה לכם המנה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל והיינו ששים שקלים בין הכל ולא איירי בשקלים שניתוספו שמאותם לא היה המנה אלא חמשים כפלים של חול כשקלים שהיו קודם שהוסיף והא דנקט קרא חשבון זה ולא רצה לכלול ששים שקלים יחד אומר ר"ת לפי שהיה להן משקלות אחת שליש מנה של קודש ואחת מנה של הדיוט ואחת של רביע מנה של קודש כמו שתרגם יונתן וסלעים עשרין מעין תלתות מניא עשרים סלעים מנא דכספא כ"ה סלעים רביעית מניא ט"ו סלעין כולהו שיתין מנא רבא דקודשא יהא לכון ולפי' ר"י קשיא דאין התרגום משמע כדבריו שאם יפרש תלתות מניא דהשתא הוי עשרים סלעים שמקודם א"כ כמו כן יפרש מנא דכספא של חול של עכשיו הוי עשרים וחמש סלעים של קודם לכן וזה אינו דהוי שלשים של קודם לכן ורש"י פי' בפירוש יחזקאל דמנא דכספא כ"ה סלעים מיירי במנה של חול שהיה קודם משמע שרוצה לומר כפי' ר"י שנשתנה מנה של חול וקשיא דלמה ליה למינקט מנה של קודם כיון ששינו אותו דאם לא היו אותן שלשה משקלות באותה שעה היה לו לכלול ששים שקלים יחד והר"ר משולם אומר דנקט קרא חשבון זה כנגד ברכת כהנים ביברכך יש ט"ו ביאר כ' בישא כ"ה ושמא במדרש הוא כך ויש ליתן טעם שלפי שמתברכין ישראל בנתינת שקלים עשה יחזקאל חשבון זה בשקלים:

Tosafot on Bava Batra 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

הא דאמרינן אלא משום אונאה דלא להוי ביטול מקח והא אמר רבא אפילו פחות מכדי אונאה חוזר. פירשו רוב המפרשים חוזר המקח, כלומר, אפילו פחות מכדי אונאה הוי מקח בטל. וקשיא לי, דאם כן בטל הוה ליה למימר. ועוד דאם כן כוליה פירקין דבית כור קשיא לי, דהוי דבר שבמדה, ואפילו הכי קתני פחות כל שהוא ינכה הותיר כל שהוא יחזיר. אלא הגירסא הנכון מה שפירש הרב ר' יהוסף הלוי ז"ל אבן מיגש, חוזר אותו פחת אף על פי שהוא פחות מכדי אונאה, שלא נאמרו דיני אונאה במחילה וחזרת אונאה וביטול מקח אלא בשיש טעות בדמי המכר, אבל כל שבמדה ושבמשקל ושבמנין לא שייך בהני דיני כלל, אלא הרי הוא כאלו נתן לו מקצת ומשלים השאר, והילכך אין הפרש בדברים אלו בין יתר מכדי אונאה לפחות מכדי אונאה, אלא לעולם המקח קיים ומחזירין זה לזה הפחת והיתרון. וכבר כתבתי יותר מזה בקדושין בריש פרק האומר בסייעתא דשמיא.

Rashba on Bava Batra 90a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Meiri

עושה אדם מדותיו על תכונות הרבה סאה וחצי סאה ורביע סאה שהוא קב וחצי וכן עושה מהן של קב וחצי קב ורובע קב ושמינית קב והוא הנקרא בכאן תמן והוא חצי רובע ואין גורסין בכאן חצי רובע שהתומן הוא הוא חצי רובע וכן עושין חצי תומן והוא אחד משש עשרה בקב והוא רביע הרובע ועוכלא והוא אחד מחמשה ברובע ר"ל אחד מעשרים בקב ונמצא בין חצי תומן לעוכלא חומש מלבר והוא ששאלו חצי תומן ועוכלא לא ליעביד שהרי יש בו חשש חלוף שאין ביניהם אפילו אחד מארבעה ופירש בה שמצד קטנותם בני אדם בקיאים בהם הא במדות הגסות של בני שני קבין לא יעשה שמא יתחלף בחצי תרקב שכל שאין גדול מחברו אלא אחד מארבעה יש בו חשש חלוף:

וכן במדת הלח עושה הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין שהוא שלשת לוגין וכן עושה לוג וחצי לוג ורביעית לוג ושמינית לוג ושמינית שברביעית לוג והוא הנקרא קרטוב ואע"פ שבין שלישית לרביעית יש בו חשש חלוף הואיל ומדות אלו הוזכרו בתורה והיו במקדש מימות משה רבינו לא חששו בכך ויש בסוגית שמועה זו נסחאות אחרות ופירושים אחרים ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

בני העיר שבאו לשבור מדותיהם הראשונות ורצו לעשותן גדולות יותר אין מוסיפין יתר משתות על מה שהיו מתחלה וכן אין מוסיפין על המטבע יתר משתות ודברים אלו לא לסבה ידועה נאמרו אלא שכך היתה קבלה בידם וכן המשתכר אל ישתכר יתר משתות אחר שיחשב כל הוצאותיו:

כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אין בו דין אונאה לא לדין מחילה בפחות משתות ולא לדין בטול מקח ביתר משתות אלא משלם לו מדתו או משקלו או מנינו אין זה אלא כפורע לחברו מנה שהוא חייב לו ממה שיקח ממנו ונמצא חסר דינר או חסר חצי מנה שיש לו להשלימו ואין מחילה בדינר או בטול מקח בחצי מנה ויש חולקין לומר שיש בה בטול מקח ביתר משתות ולא עוד אלא שיש אומרים כן אף בפחות משתות ועיקר הדברים כמו שכתבנו וכן כתבוה גאוני ספרד ובפרק בית כור יתבאר מזה יותר ואף בשני של קדושין כתבנו אח"כ סברא אחרת שעליה אנו סומכים יותר:

Meiri on Bava Batra 90a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharsha (Chidushei Halachot)

בפרשב"ם בד"ה שלישית ההין כו' לקמן מפרש למה התקינו עכ"ל ק"ק דמאי קשיא ליה בשלישית ההין דהויא דכוותיה קב במדת היבש אבל לא בא לפרש לקמן למה תקנוה אלא ארביעית ההין דלא הוה דכותיה במדת היבש משום דטעו אנשי בריבעא ויש ליישב ודו"ק:

בד"ה רביעית ההין היינו ג' לוגין והא דלא עבד נמי חצי רביעית ההין כו' משום דאתי כו' דהיינו ב' לוגין כו' עכ"ל וקשה דאכתי אמאי לא עבדי במדת הלח חצי שלישית ההין דהיינו ב' לוגין דהויא דכוותיה במדת היבש חצי הקב דהא ליכא ביה למטעי ולוג ומחצה נמי לא תהוי משום דהוי איכא למטעי בגופיה וצ"ע:

בד"ה דלא ליהוי כו' כ"א שתות והוא לא ידע ומכר כמו כו' עכ"ל ר"ל שלא יתוודע לו לעולם שיתבע אונאתו והלוקח נמי לא יתוודע לו לעולם שהמוכר לא ידע בהוספה אלא שהיה סובר שזלזל במקחו ומהרש"ל דחק בזה לאין צורך ואין להאריך וק"ל:

תוס' בד"ה במקדש כו' למדוד בלוגין לחצי הין ו' לוגין כו' עכ"ל חצי הין כדי נקט דבחצי הין לא שייך למגזר אלא אגב אינך נקט לה וק"ל:

בד"ה והשקל עשרים כו' מה שיש לדקדק בדבריהם שם בפ"ק דבכורות ע"ש בחידושינו:

Chidushei Halachot on Bava Batra 90a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

אילימא משום אפקועי תרעא יש לפרש שאם יוסיפו במדה הרבה ימנעו בעלי בתים מלמכור מפני המדה שיש בה תוספוה הרבה ואתו לאפקועי תרעא. הרא"ם ז"ל. הא דאמרינן אלא משום אונאה דלא ליהוי ביטול מקח והאמר רבא אפילו פחות מכדי אונאה חוזר פירשו רוב המפרשים חוזר המקח כלומר אפילו פחות מכדי אונאה הוא ביטול מקח. וקשיא לי דאם כן בטל הוה ליה למימר. ועוד דאם כן כוליה פרקין דבית כור קשיא לן דהוי דבר שבמדה ואפילו הכי קתני פחות כל שהוא ינכה יותר כל שהוא יחזיר. אלא הנכון מה שפירש הרא"ם ז"ל חוזר פחת אף על פי שהוא פחות מכדי אונאה שלא נאמרו דמי אונאה במחילה. וחזרת אונאה וביטול מקח אינו אלא בשיש טעות בדמי מכר. שבמדה ושבמשקל ושבמנין לא שייך בה אונאה כלל אלא הרי הוא כאלו נתן לו מקצת ומשלים השאר והלכך אין הפרש בדברים אלו בין יתר מכדי אונאה לפחות מכדי אונאה אלא לעולם המקח קיים ומחזירין זה לזה הפחת והיתרון וכבר נתפרש יותר מזה בריש פרק האומר בסייעתא דשמיא. הרשב"א ז"ל.

כי היכי דלא להוי פסידא לתגר כלומר דהא זבין במדה קטנה וקא מזבין השתא במדה גדולה פירוש ואף על גב דאפשר דקא מתוסף בדמי המדה בכדי ההוא תוספת דאיכא במדה. פסידא הוא דלא להוי הרוחא לא בעי. כלומר אי הכי שתות נמי לא לוסיף דאף על גב דלית ליה פסידא דהאי פורתא הוי תוספת מכל מקום הא לית ליה רווחא דרווחא דאפשר דקא רווח בה נפק בה בהאי תוספת דאיתוסף ביה במדה ואתבד ליה רווחא אין לך פסידא גדולה מזו דזבן וזבין תגרי איקרי. אלא שמע מינה תלת. מנה של קדש כפול היה ועיקרו לא היה אלא מאתים שהוא כפלים כמנה שלנו של חול והוסיפו עליו אחר כך ארבעים ומדהוסיפו עליו הני ארבעים שמע מינה מוסיפין על המדות ומדלא הוסיפו אלא ארבעים בלבד שהוא שתות מלבר ולא היה התוספת חמשים שהוא מנין קרוב לארבעים שמע מינה אין מוסיפין על המדות יותר משתות. ושמע מינה שתות מלבר דאי מלגאו תלתין ותלתא הוא דאיבעי להו לאוסופי דפחות מאתן מלגאו הכי הוא דהוי. פירוש כוז פפא מדה של פפא.

Shita Mekubetzet on Bava Batra 90a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Rashi

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

וְעוּכְלָא. וְכַמָּה הִיא עוּכְלָא? אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בִּרְבִיעַ. וּבְמִדַּת הַלַּח הוּא עוֹשֶׂה הִין, וַחֲצִי הִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית, וּשְׁמִינִית, וְאֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית – וְזֶהוּ קוּרְטוֹב.

and an ukla . And how much is an ukla ? It is one-fifth of a quarter of a kav . And in the case of liquid measures, one may prepare a hin , which is twelve log ; and a half- hin , or six log ; and a third - hin , or four log ; and a quarter- hin , three log ; and a log ; and a half - log ; and a quarter - log ; and an eighth- log ; and an eighth of an eighth- log , and this, the last mentioned, is a kortov .

Segment 2

וְלֶעְבֵּיד נָמֵי קַבַּיִים! אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּתַרְקַב. אַלְמָא טָעוּ אִינָשֵׁי תִּילְתָּא – אִי הָכִי, קַב נָמֵי לָא לֶיעְבֵּיד; דְּאָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בַּחֲצִי תַּרְקַב! אֶלָּא קַבַּיִים הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא עָבֵיד – דְּאָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בַּחֲצִי תַּרְקַב.

The Gemara asks: And let one also prepare a measure equal to two kav . The Gemara answers that this measure is not used, lest people come to mistake it for a tarkav , which is three kav . The Gemara observes: Apparently, people err by one-third of a measure. If that is so, one should also not prepare a measure equal to a kav , as people may come to mistake it for a half- tarkav , which is equal to one and one-half kav . Rather, this is the reason that one may not prepare a two- kav measure: That people might come to mistake it for a half- tarkav , which is equal to one and one-half kav .

Segment 3

אַלְמָא טָעֵי אִינִישׁ רִיבְעָא – אִי הָכִי, חֲצִי תּוֹמֶן וְעוּכְלָא לָא לֶיעְבֵּיד! אָמַר רַב פָּפָּא: מִדּוֹת קְטַנּוֹת בְּקִיאִי בְּהוּ אִינָשֵׁי.

The Gemara again suggests: Apparently, people err by one-quarter of a measure. If that is so, one should also not prepare measures of a half- tomen , which is one-sixteenth of a kav , and an ukla , which is one-twentieth of a kav . Since they differ by only one-fifth, there is a concern that people might mistake one measure for the other. Rav Pappa said: People are well-versed in small measures and can distinguish between them.

Segment 4

שְׁלִישִׁית הַהִין, רְבִיעִית הַהִין – לָא לֶיעְבֵּיד! כֵּיוָן דַּהֲווֹ בַּמִּקְדָּשׁ, לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. בַּמִּקְדָּשׁ נָמֵי לִיגְזוֹר! כֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן.

The Gemara continues: If people err by one-quarter of a measure, then since one may prepare a measure equal to four log , one-third of a hin , let one not prepare a measure equal to three log , one-quarter of a hin . The Gemara answers: Since these measures were used in the Temple, the Sages did not decree that they not be used. The Gemara asks: In the Temple as well, let the Sages decree that they should not be used, in case the two measures are mistaken for each other. The Gemara answers: The priests who serve in the Temple are vigilant and would not commit this error.

Segment 5

אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ יָתֵר מִשְּׁתוּת, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׁתַּכֵּר יוֹתֵר מִשְּׁתוּת. אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת – מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם אַפְקוֹעֵי תַּרְעָא, שְׁתוּת נָמֵי לָא!

§ Shmuel says: If the residents of a certain place want to change the standard of their measures and augment them by a certain fraction, they may not increase the measures by more than one-sixth, and they may not increase the value of a coin by more than one-sixth of its previous value. And one who profits from his sales may not profit by more than one-sixth. The Gemara analyzes these statements. When Shmuel said: They may not increase the measures by more than one-sixth, what is the reason for this? If we say it is because doing so causes market prices to rise, the same concern should apply to raising the prices by one-sixth, and therefore this should also not be allowed.

Segment 6

אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹנָאָה – דְּלָא לֶיהֱוֵי בִּיטּוּל מִקָּח? וְהָאָמַר רָבָא: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן – אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר!

Rather, you will say that the prohibition is due to concern for exploitation; and they may increase the measures only by up to one-sixth, so that there will not be nullification of the transaction, as the transaction is nullified only when the disparity is more than one-sixth of the value of the item. The Gemara raises an objection: But doesn’t Rava say: With regard to any item that is otherwise subject to the halakhot of exploitation, and it is sold by measure, or by weight, or by number, even if the disparity was less than the measure of exploitation in the transaction, the transaction is reversed. A disparity of one-sixth between the value of an item and its price constitutes exploitation only in cases where there is room for error in assessing the value of an item. In a case where the details of the item are easily quantifiable, any deviation from the designated quantity results in a nullification of the transaction.

Segment 7

אֶלָּא דְּלָא לֶיהֱוֵי פְּסֵידָא לְתַגָּרָא.

Rather, the prohibition is so that there will not be a loss suffered by the merchant, who might not realize that a new standard was issued, and sell in accordance with the old standard. Since a merchant usually enjoys a profit of one-sixth of the value of an item, if the standard is not increased by more than this amount he will not suffer a loss, as at worst he will forfeit his profit margin.

Segment 8

פְּסֵידָא הוּא דְּלָא לֶיהֱוֵי לֵיהּ – רַוְוחָא לָא בָּעֵי?! זְבַן וְזַבֵּין – תַּגָּרָא אִיקְּרִי?!

This Gemara notes: This explanation is also difficult, since even if the aim is to ensure that there will not be a loss for the merchant, does he not need to earn a profit? There is a well-known adage in this regard: If you buy and sell without making any profit, will you be called a merchant? A merchant must profit from his sales; therefore, if this decree was instituted for the protection of merchants, the Sages should have ensured that they earn a profit.

Segment 9

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׁמוּאֵל קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ – ״וְהַשֶּׁקֶל – עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל – הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם״.

Rather, Rav Ḥisda said: The prohibition is not based on logical reasoning. Instead, Shmuel found a verse and interpreted it homiletically: “And the shekel shall be twenty gera ; twenty shekels, five and twenty shekels, ten, and five shekels, shall be your maneh ” (Ezekiel 45:12). According to this verse, the combination of all of these numbers, sixty shekels, is equivalent to a maneh .

Bava Batra 90a

Bava Batra 90a

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Rashi

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text