Commentary page

Chullin 51b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Chullin 51b

Chullin 51b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 385 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

מטמא בזיבה אם יצא ממנו זוב:

ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים הרי חולה הוא וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהן דזב אינו מטמא באונס דכתיב (ויקרא טו) זב מבשרו שיהא בשרו כמות שהוא שלם ולא באונס:

דרך דופן ע"י סם ובין הוא ובין אמו חיין ואין לומר שלאחר שמתה אמו הוציאוהו דקיי"ל במסכת נדה (דף מד.) הוא מיית ברישא:

עגל שנולד בי"ט אין כאן משום מוקצה שהרי מוכן היה אגב אמו ושוחטין אותו בו ביום. אלמא משום ריסוקי אברים נמי לית ביה:

ושוין תנאי דפליגי במסכת ביצה (דף כו:) גבי בכור שנולד בו מום בי"ט ושוין דאפילו האוסר בנולד בו ביום מום משום דמוקצה היה בין השמשות מחמת איסור קדשים בחוץ אבל אם נולד היום ומומו עמו מוכן הוא שלא נאסר מעולם דהא במעי אמו היה מוכן אגב אמו ומותר דבכור אינו קדוש עד שיולד וכשנולד הרי מומו עמו וראוי לישחט בחוץ:

דרך דופן מי קדיש בבכורה דבעינן מום לישחט במדינה:

מודה ר"ש אע"ג דפליג במסכת נדה (דף מ.) גבי יוצא דופן ואמר הרי הוא כילוד ויושבת עליו ימי טומאה וטהרה התם הוא דאיתרבאי מואם נקבה תלד לרבות יוצא דופן אבל לענין קדשים מודה שאינו קדוש דכתיב כי יולד פרט ליוצא דופן (לעיל חולין דף לח:):

הכא במאי עסקינן הא דקתני מותר בו ביום ולא חייש לריסוק אברים:

46 more comments on this page.

Rashi on Chullin 51b · Sefaria

Tosafot

מודה רבי שמעון לענין קדשים לא הוה צריך כאן לדברי רבי יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וקדשים גופייהו לא יליף ר"ש אלא מבכור לידה לידה כדאמר בריש יוצא דופן (נדה דף מ.) ולרבותא נקט הכא כל קדשים:

עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה ודאי בעיא אבל לא עמדה בעיא ודאי מעת לעת ובעיא נמי בדיקה כדתנן לקמן (חולין דף נו.) דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה צריך מעת לעת ואמר בגמרא משום ר"א בר' ינאי אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה וא"ת והא תניא בפ' התערובת (בזבחים דף ע:) נתערבה בשור שנעבדה בו עבירה בכלאים ובטרפה ובגמרא (דף עד:) פריך האי טרפה היכי דמי אי דידע ליה לשקלה אי דלא ידע ליה מנא ידע ומשני ר"ל דאיערב בנפולה ופריך בנפולה לבדקיה ומשני קסבר עמדה צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה והשתא על כרחך עיקר שינויא לא הוי מעמדה צריכה מעת לעת דאכתי ליבדקיה בהילוך ועוד דכיון דמעת לעת סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו אלא עיקר שינויא מהלכה צריכה בדיקה וכיון דאין מרויח שום דבר במה שאומר עמדה צריכה מעת לעת ל"ל למימר הכי הא כ"ע מודו הכא דעמדה אינה צריכה מעת לעת ונראה דגרסי' התם עמדה אינה צריכה מעת לעת אע"ג דלא צריך ליה התם נקטיה אגב הלכה בעיא בדיקה:

והלכתא היכא דנפלה מן הגג כו' הא דלא קאמר הלכה כרב יהודה בריסוק אברים משום דבעי לאשמועינן דוקא עמדה למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד:

Tosafot on Chullin 51b · Sefaria

Rashba

הא דאמרינן בית המטבחים אין בו משום ריסוק אברים אף על פי שגבוה עשרה קאמר, ואף על פי שאחרים מפילים אותו בכח, וכדיהיב רב יצחק טעמא משמיה דרב דאמודי אמיד נפשיה ונועץ צפרניו בקרקע עד שמגיע לארץ, וגרסינן בירושלמי (סנהדרין פ"ו, ה"ה) ביומי דרבי פנחס חבטין תורא בחייליה אמר לון בחייכון שרוניה שרו ליה וערק ואמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם דאמרו אלין דחבטי' תורא בחיליה לית ביה משום ריסוק איברים.

אמר רב יהודה אמר רב עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל צריכה בדיקה הלכה אינה צריכה בדיקה רב חייא בר רב אסי אמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה. ופסקו רבוותא ז"ל כרב יהודה, וכן פסק רבינו אלפסי ז"ל דהלכה אינה צריכה בדיקה, ואף על גב דרב חייא בר אשי פליג עלה ואמר דצריכה בדיקה, ובשל תורה הלך אחר המחמיר, אפילו הכי כרב יהודה קיימא לן, מדאמרינן בזבחים (עד, ב) בפרק התערובות דריש לקיש סבר עמדה צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה ואמרינן עלה התם כולה[ו] כריש לקיש לא אמרו קסברי עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה, ורבי ינאי ור' ירמיה הוא דאמרי הכי התם, ורבי ינאי ור' ירמיה לגבי ריש לקיש רבים נינהו, ועוד דר' ינאי רביה דרבי יוחנן דהוא רביה דריש לקיש, והלכה כמותו אפילו במקום ר' יוחנן, כל שכן לגבי ריש לקיש. ומקצת רבוותא ז"ל יש שפסקו כרב הונא בר יהודה אמר רב יהודה בר אבא דאמרי משמיה דרב דפשטה ידה לעמוד אף על פי שלא עמדה עקרה רגלה להלוך אף על פי שלא הלכה. וכן כתב הרב בעל ההלכות ז"ל, וכן כתב הרב בעל העיטור ז"ל (הלכות שחיטה דין נפל), ונראה שטעם דבריהם דכיון דמשמיה דרב מפרשי הכי ולא אשכחן בגמרא מאן דפליג עלייהו כוותיה עבדינן. והא דאיכא מקצת ספרים והלכתא עמדה ולא הלכה צריכה בדיקה ואינה צריכה מעת לעת, ואם הלכה אפילו בדיקה נמי לא צריכה, דמשמע דדוקא עמדה והלכה, אבל פשטה ידה להלוך או שעקרה רגלה להלוך לאו כלום הוא הא תוספת הוא שנתוסף במקצת ספרים מיד בעלי פסקין ולא מעיקר הגמרא. ובנוסחאות ישנות לא נמצא בהן כל עיקר. אבל ר' אלפס ז"ל ובספר תרומות ובתוספות רבותינו הצרפתים ז"ל פסקו דוקא בשעמדה ובשהלכה. והרב רבינו משה בר נחמן ז"ל יהיב טעמא למילתיה דעקרה רגלה להלוך לא מפיק לן מידי פסיקת חוט השדרה עד שתלך כדרכה, דלא מיבעיא (ליה) כי לא ראינוה הולכת כלל שיש לחוש שמא נפסק חוט השדרה, אל(מ)א אפילו הולכת והיא צולעת על יריכה חיישינן לה. תדע שהרי ההיא אימרתא דהות בי רחבוניא דהות משדרא תרתין כרעין בתרייתא ואשתכח דהוה פסיק חוט השדרה, ואפילו הכי מהלכת קצת, אלא ודאי עד דהלכה כדרכה חיישינן לה. ואי אפשר לפרש דההיא אימרתא בשנפלה מיירי, ואפילו הכי לא חיישינן לה, כיון דמהלכת קצת, לא היא דהא כתבינן לעיל דההיא גירסא ליתא, מדקאמר דחוט השדרה לא שכיח. ונראין הדברים. אלא דקשיא לי קצת מדאמרינן בסמוך גבי עוף שנחבט על פני המים דכיון ששט על פני המים מלא קומתו דיו ואפילו מלמעלה למטה אי שדא ביה ציבא וקדמיה איהו לציבא לא חיישינן, ואין לך הלוך מועט על גבי קרקע קל מזה, דאפילו בסיוע כל דהו שיסייע ברגלו לשוטו מקדים לציבי אלא אם כן תאמר דחבט על פני המים גם כן אינו מזיק כל כך. והילכך בסיוע כל דהו סגי ליה, וזה לא שמענו. ושמא רבינו הרב הגדול ז"ל הכין מסיק ביה (ב)[כ]ספרים שלנו שכתוב בהן במסקנא והלכתא עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה, אף על פי שלא כתבה רבינו ז"ל בהלכותיו. וכן רבותינו בעלי התוס' ז"ל עליה סמכו לפסוק כך, וכן כתוב בתוספות מפורש. כללא דנקטינן מהני שמעתתא, נפלה מן הגג הגבוהה עשרה טפחים כגון שנתגלגלה ונפלה או שנפלה ממקום שיש בגבהו עם גובה כרסה של בהמה עשרה טפחים, חוששין לה, אבל פחות מעשרה אין חוששין לה כלל, דאין חבט בפחות מעשרה טפחים, כדאסיקנא בבבא קמא (נא, א), ואם הפילוה אחרים בכח אפילו בפחות מכאן, חוששין לה, והיינו זכרים המנגחים זה את זה ונפלו לארעא, ואי אמדה נפשה אפילו גבוה כמה מרדעות אין חוששין לה, ואף על גב דנפלה דרך ארובה דליכא מידי למסרך, והיינו (ב)[כ]ההיא גדיא דהוה ליה לרבינא וחזא חושלא ונפלא מאיגרא לארעא. ואפילו הפילוה אחרים והוא מרגיש בנפילתו, אין חוששין לו, והיינו דאמר בית המטבחיים אין בו משום ריסוק איברים, ואפילו הניחה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין שמא נפלה, והיינו דרב הונא דאמר הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק איברים, ואפילו הפילוה אחרים מבחוץ ונפלה על מתניה אין חוששין לה, והיינו דכרי דפתקי גנבי דאין חוששין להם דאמתנייהו שדו להו וגנבי דגנבי דכרי ואהדרינהו, אי מחמת יראה אהדרינהו חיישינן להו דלא קפדי למשדינהו אמתניה, ואי משום תשובה אהדרינה לא חיישינן להו, דכיון דמחמת תשובה מעליא עבדי ואמתנייהו שדו להו. וכל היכא דחיישינן, חיישינן לריסוק כל החוליות ולכל האיברים שכנגד כל החלל, כדאמר מר זוטרא משמיה דרב פפא נפולה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל, וסימנין אין צריכין בדיקה, דקשין הן אצל נפילה, כדאמר רב אשי סימנין קשין הן אצל נפילה, ונראה ש[ל]ריסוק או לקריעה חוששין אבל [ל]נקב לא חיישינן, דאם לנקב חששו לא היה לה בדיקה דאי אפשר לבדוק כל החלל אם ניקבו הדקין והכרס והריאה והלב, וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל. ולא אמרו דמהניא בדיקה אלא בששהתה מעת לעת או שעמדה אחר שנפלה, אבל קודם ששהתה ולא עמדה לא מהניא לה בדיקה, וכדתנן לקמן (חולין נו, א) רצצתה בהמה והיא מפרכסת אם שהתה מעת לעת כשרה, ואיתמר עלה בגמרא ר' אלעזר בן אנטיגנוס אומר משום רבי ינאי וצריכה בדיקה, והיינו עובדא דההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי וטרפה רב נחמן משום דלא שהייה כדאיתא התם בזבחים (עד, ב) ולא אהני ליה בדיקה, והיכא דהלכה אינה צריכה בדיקה כלל, כדאמר רב יהודה אמר רב עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה, וכדאסקי בפרק התערובות, והלוך זה שתלך כדרכה, אבל שלא כדרכה כגון שצולעת על ירכה הילוך זה אינו מוציאה מידי ספק, כההיא אימרתא דהות משדרא כרעא ומהלכה, ואף על גב דאיפסיק חוט השדרה דידה, ועוף שנחבט על פני המים כיון ששט על פני המים מלא קומתו דיו, והוא דקוו מיא וקיימי או אפילו במים רודפין, והוא ששט הוא מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה לא, דדילמא מיא הוו דמטו ליה, ואי שדא ביה ציבי ואקדמיה איהו לציבי דיו וכשרה.

Rashba on Chullin 51b · Sefaria

Meiri

בהמות שאדם מביא בבית המטבחיים והטבחים מפילין אותן לארץ ושוחטין אפי' מגבוה כמה אין שם חשש ריסוק כל שנעשה במתון ושלא בדרך כעס אלא כמכוין אורחותיו אף הבהמה אומדת עצמה ונועצת צפרניה בקרקע ונעזרת בעצמה ואינה מתרסקת ואפי' שמענוהו גונח לנפילתו כשר:

בתלמוד המערב העידו על אחד שנחבט בכח והפילוהו וגנח והתירוהו וברח לו בקלות כבתחלה ולשונם בזה ביומוי דר' פנחס חבטין תורא בחילא אמר לון בחייכון שרוניה שרו ליה וערק אמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם דאמרין אילין דחבטין תורא בחילא לית ביה משום ריסוק איברים:

חשש ריסוק זה יש מי שמפרש שמחמת נקב הוא ואין זה כלום שאם כן אין בדיקה שאין בדיקה לכל האיברים שנקובתן במשהו אלא עיקר חששא זו שמא נתרסקו קצת איבריה עד שנכאבו ונשתנה מראיתן או שמא נקרעו:

נפולה זו ששחטה ביום נפילתה ר"ל שלא השהה אותה מעת לעת ולא הלכה ולא עמדה על רגליה טרפה ואין לה בדיקה אפי' לא נמצא בה שנוי מראה ולא קרע ולא נקב שלא נתגלה עדין שנוי שקבלה מחמת הנפילה והוא שאמרו במסכת בבא קמא ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה וטרפיה רב נחמן ושמא תאמר הואיל וכל שלא הלכה אע"פ ששהתה ועמדה צריכה בדיקה אף בלא שהתה ולא עמדה תבדק ואם אין שם ריסוק למה תאסר יש אומרים שאין טעם בטרפות והלכה למשה מסיני כך היא ולי יראה טעם לדבר שכל תוך מעת לעת בלא עמדה אין הריסוק ניכר עדין ומתוך כך אין בדיקה מועלת כלום אבל כל ששהתה ועמדה או עמדה כבר חזר הכובע במקומו וכל שיש שם ריסוק ניכר הוא באיזה מקום לא עמדה ולא הלכה אבל שהא אותה מעת לעת ושחטה צריכה בדיקה וכן כמה עד שתצא מספק טרפה ר"ל שנים עשר חדש או בנקבת בהמה עד שתלד ושל עוף עד שתוציא ביציה ותטעון טעינה שניה הא כל שתוך זמן זה אם שחטה צריכה בדיקה אם נמצא אחד מאיברים הפנימיים מרוסק או נקרע טרפה ואם לאו כשרה וכן צריכה בדיקה כנגד כל החלל אם נשתברה שם צלע או חוליא או נפסק חוט השדרה וכן בריאה ובני מעיין וכמו שאמרו אין ריאה לעוף ופרשו בה אין לו ריאה לא לינפל ולא ליחמר כלומר שאינה צריכה בדיקה הואיל וצלעות מגינות עליה אלמא דבריאה של בהמה צריך בדיקה אבל סימנין אין צריכין בדיקה קשים הם אצל נפילה נמצא בה אבר מרוסק אפי' הוא מאותם שאם ניטלו כשרה כגון הטחול וכליות וכבד טרפה שהריסוק ממית ביותר ויש חולקים בזו ואני מכריע בזו שאם נדרסה באבר ידוע והוא מאותם שאם ניטלו כשרה אף היא כשרה אבל אם נפלה שיש לחוש לריסוק שבכלה ומצינו אבר אחד מרוסק אפי' הוא מאותן שלא נפסלו בנטילה טרפה כך נראה לי ועקר:

נחבטה בראשה צריך בדיקת קרום של מוח אבל נפלה דרך גופה או נחבטה דרך גופה אע"פ שצריכה בדיקה בכל החלל אינה צריכה בדיקה בקרום ויש אומרים שצריכה וכן כתבו מגדולי המחברים:

עמדה על רגליה ולא שהתה מעת לעת ולא הלכה ושחטה צריכה בדיקה הלכה מהלך הרגיל כשרה לגמרי בלא בדיקה ולא כדברי האומר אחד זו ואחד זו צריכה בדיקה שאע"פ שבדברי תורה הלך אחר המחמיר מ"מ בזבחים פרק התערובות חלקו בה יחיד עם מרובים וזו היא דעת המרובים ואף בקצת גמרות נפסקה כן בהדיא בסוגיא זו ומה שהכשרנוה בלא בדיקה פירושה אפי' לא שהתה מעת לעת ואפי' לא הלכה אלא מלא קומתה ואין מדקדקים בפרכוסה כמסוכנת ויש חולקים בזו אבל מהלך שאינו רגיל כגון שהיא צולעת או פשטה רגלה לילך ולא הלכה אין זה הלוך כלל וכן בדין עמדה אם ננערה לעמוד ולא עמדה אין זה עמידה כלל ויש חולקין בזו להקל בפשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה ובעקרה רגליה לילך אע"פ שלא הלכה הואיל ונאמרה בסוגיא משמיה דרב ולא נמצא בה חולק ומ"מ בקצת גמרות נמצא והלכתא עמדה אינה צריכה לשהות הלכה אינה צריכה בדיקה אלמא דוקא עמדה והלכה ואע"פ שאינה מעקר הגמרא מ"מ כך נראה עקר שכל שלא הלכה לא יצאה מחשש פסיקת חוט השדרה או מחשש ריסוק ואף גדולי הפוסקים זו היא שיטתם וכן כתבו בתוספות:

עוף מתוך שהוא דבר חלוש רסוקו ממהר לבא מחמת דברים קלים לפיכך עוף שנפל דרך חבט על פני המים יש בו משום ריסוק איברים ואם שט על פני המים אף מלא קומתו הוכשר במה דברים אמורים ששט ממטה למעלה אבל מלמעלה למטה שמא המים מוליכין אותו ולא בכחו ואם הפיל לעומתו עץ או קש בתוך המים וקדם העוף בשיטתו את העץ או את הקש כשר ואינו צריך בדיקה הרי זה הלוך גמור הואיל וקדם את העץ אין כחו במים היו המים נקוים ואין שם מרוצת מים בין ששט מכאן בין ששט מכאן כשרה נפל העוף על גבי גלימא מתוחה על גבי יתדות אם כפולה היא אין שם חשש ריסוק ואם לאו חוששין לה נפל על גבי רשתות פרושות אם קשריו קרובים זה לזה עד שאין רגלו נכנסת באויר שביניהם חוששין לה ואם לאו אין חוששין לה נפל על חבילה קשורה של פשתן חוששין לה במה דברים אמורים בשנפלה על שטחה העליון אבל נפלה על צדדיה אין חוששין לה נפל על הפשתן עצמו שלא בחבילה אם הוא נידק וניפץ אין חוששין לה ואם לא ניפץ אע"פ שכבר נידק חוששין לה נעשה הפשתן אגדות קטנות ונתקבצו הרבה מהם במקום אחד ונפל העוף עליהם אפי' נידק וניפץ אם הם שזורין חוששין שזירות כקשרים הם נפל על נעורת הפשתן חוששין אבל על הדקתא הנופלת מן הנעורת אין חוששין לה מתפזרת היא בנפילת העוף ואין החבט מרובה נפל על חריות של דקל כל שלא נתקנו לעשות מהם סלים והוא הקרוי נבארא הואיל ואינן עומדות זו על זו בדבוק אין חוששין לה אבל אם נחלקו ונתקנו למלאכה והם הנקראות תמהתא הרי הן עומדות בסדור ובדבוק וחוששין לה נפל על אפר אם היא מרוקדת חוששין לה שחלקיה מתדבקין ואם אינה מרוקדת אין חלקיה מתקבצים זה עם זה ונעשה מקומה רך ומתפזר ואין חוששין לה נפל על אבק דרכים חוששין לה מפני שהאבנים מעורבים בו וכן חוששין לחול הגס אבל לא לחול הדק נפל על התבן אם עשה ממנה חבילה והוא הקרוי כאן ביזגא חוששין ואם לאו אין חוששין נפל על חטים ועל היוצא מהם או מכל תבואה שהוא ממין חטים והיוצא מהן חוששין מפני שחלקיהם מתקבצים זה עם זה ונעשה קשה אבל שעורים ומיניהם וכל מיני קטניות אין חוששין להם חוץ מרוביא וזרעונים אא"כ הם בכלי שדפני הכלי מעכבתן שלא להתפזר ונעשה מקומן קשה:

Meiri on Chullin 51b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בפרש"י בד"ה דרך דופן ע"י סם כו' ואין לומר שלאחר שמתה כו' עכ"ל ולעיל בפ' השוחט קאמר תלמודא אלא דמתה והדר ילידתיה וכתבו התוס' דאיירי בנהרגה האם והכא לא בעי לפרושי הכי משום דמייתי לקמן לר"ש יוצא דופן הרי הוא כילוד ואמו יושבת עליו ימי טומאה כו' דאמו חיה ליכא לפרושי אלא ע"י סם וק"ל:

תוס' בד"ה והלכתא היכא כו' לאשמועי' דוקא עמדה למעוטי פשטה כו' עכ"ל אבל אי הוה קאמר הלכה כרב יהודה לא אמעיט פשטה כיון [דמשמיה] דרב נמי קאמר אימא שבאו לפרש דברי רב יהודה שאמר משמיה דרב ולא לחלוק בא כמ"ש הרא"ש ודו"ק:

Chidushei Halachot on Chullin 51b · Sefaria

Maharam

ברש"י ד"ה ואי כו' וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהם כצ"ל ועיין בריש מסכת זבין במתני' שבעה דרכים בודקים את הזב וכו':

בתוס' ד"ה עמדה אינה צריכה מעת לעת וכו' ופריך בנפילה ליבדקיה פירש בהליכה ואותה שאין יכולה להלוך ודאי היא הנפולה ואם כולן יכולין לילך א"כ גם הנפולה שנתערבה כהן לא היתה טרפה:

בא"ד וכיון שאין מרויח שום דבר וכו' ואין לומר דנקט לה אגב דנקט הלכה צריכה בדיקה דלמה ליה למנקט באדב דבר שאינו כהלכתא כיון דבלא זה היה יכול לשנות מאי דמשני וק"ל:

Maharam on Chullin 51b · Sefaria

Original text

Segment 1

מְטַמֵּא בְּזִיבָה, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּקֵי אֵבָרִים, אִיקְרִי כָּאן ״מִבְּשָׂרוֹ״ וְלֹא מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ.

becomes ritually impure if he experiences a gonorrhea-like discharge [ ziva ]. And if it should enter your mind that a newborn is subject to concern about possible shattered limbs, read here the ruling stated with regard to ziva , that one’s discharge renders one impure only when it issues “out of his flesh” (Leviticus 15:2), but not when it issues due to circumstances beyond his control, e.g., due to illness. Therefore, if one must be concerned that a newborn’s limbs may have shattered during birth, his discharge would not render him impure.

Segment 2

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ דּוֹפֶן.

The Gemara responds: One cannot bring a proof from this baraita , since here we are dealing with a case where the infant left the womb by caesarean section and did not exit through the narrow birth canal. By contrast, after normal births, a newborn’s discharge does not render it impure, since one is concerned about the possibility of shattered limbs.

Segment 3

תָּא שְׁמַע: עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. הָכָא נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ דּוֹפֶן.

The Gemara suggests: Come and hear proof from a baraita : If a calf was born on a Festival, one may slaughter it and eat it on the Festival. One need not wait twenty-four hours before deeming the animal kosher, as one does for an animal that fell from a roof. Apparently, one need not be concerned that its limbs were shattered during the birth. The Gemara responds: Here, too, the baraita is referring to a case where the calf left the womb by caesarean section. But after normal births, one must wait twenty-four hours before slaughtering the calf.

Segment 4

תָּא שְׁמַע: וְשָׁוִין שֶׁאִם נוֹלַד הוּא וּמוּמוֹ עִמּוֹ, שֶׁזֶּה מִן הַמּוּכָן. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ דּוֹפֶן – דֶּרֶךְ דּוֹפֶן מִי קָדוֹשׁ? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְעִנְיַן קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ!

The Gemara suggests: Come and hear proof from another baraita : And all agree that if a firstborn animal was born on a Festival and its blemish was born with it, i.e., if it was born with a blemish that removes its sanctity and renders it permitted for consumption, it is considered to be prepared for the Festival and may be eaten. Evidently, one need not wait twenty-four hours before deeming it kosher. And if you would say that here too, the baraita deals with a case where the animal left the womb by caesarean section, one might respond: Is a firstborn animal born by caesarean section sanctified? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Rabbi Shimon would concede with regard to sacrificial animals, e.g., a firstborn, that an animal born by caesarean section is not sanctified? Therefore, the baraita must be referring to an animal born naturally.

Segment 5

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, שֶׁהִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

The Gemara responds: Here we are dealing with a firstborn that spread out its legs on the ground and stood up immediately after birth. In such a case the animal is certainly not a tereifa on account of shattered limbs.

Segment 6

וְאָמַר רַב נַחְמָן: בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּקֵי אֵבָרִים.

§ And Rav Naḥman says: If an animal was thrown to the ground in the slaughterhouse in preparation for slaughter, it is not subject to concern for shattered limbs.

Segment 7

הָהוּא תּוֹרָא דִּנְפַל, וְאִישְׁתְּמַע קָל גְּנִיחוֹתֵיהּ, עָל רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא שְׁקַל מִשּׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב: צִפׇּרְנָיו נוֹעֵץ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרֶץ.

The Gemara relates: A certain bull fell in the slaughterhouse, and its bellowing was audible due to the blow. Still, Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta entered and took from the very best portions of the bull and was not concerned that it may have been a tereifa . The Sages said to him: From where did you learn this? Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta said to them: This is what Rav said: When falling, the bull digs in its hooves until it reaches the earth. Therefore, one need not be concerned that it fell roughly.

Segment 8

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עָמְדָה – אֵינָהּ צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת, בְּדִיקָה – וַדַּאי בָּעֲיָא, הָלְכָה – אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ צְרִיכָה בְּדִיקָה.

§ Rav Yehuda says that Rav says: If an animal fell and stood up again, it does not require a twenty-four-hour period mentioned in the mishna (56b) to determine if it may be slaughtered. Nevertheless, it certainly requires inspection after slaughter to determine whether it was injured by the fall and rendered a tereifa . But if it both stood up and walked after the fall, it does not even require inspection after slaughter. Rav Ḥiyya bar Ashi says: Both in this case and in that case, i.e., even if it walked after the fall, it requires inspection.

Segment 9

אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַחָא אָמַר רַב: פָּשְׁטָה יָדָהּ לַעֲמוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָמְדָה. עָקְרָה רַגְלָהּ לְהַלֵּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָלְכָה. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: נִנְעֲרָה לַעֲמוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָמְדָה.

Rav Yirmeya bar Aḥa says that Rav says: If the animal stretched out its foreleg to stand, even if it did not actually stand, it is considered to have stood and does not require a twenty-four-hour waiting period. If it raised its leg to walk, even if it did not actually walk, it is considered to have walked and does not require inspection according to Rav. And Rav Ḥisda says: Even if it did not stretch out its foreleg, but simply struggled to stand, even if it did not stand, it is considered to have stood and may be slaughtered that day.

Segment 10

וְהִלְכְתָא: הֵיכָא דְּנָפְלָה מִן הַגָּג בִּדְלָא יָדְעָה, וְעָמְדָה וְלֹא הָלְכָה – צְרִיכָה בְּדִיקָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם הָלְכָה – אֲפִילּוּ בְּדִיקָה נָמֵי לָא צְרִיכָה.

The Gemara concludes: And the halakha is: In any case where an animal fell from the roof unawares, i.e., unintentionally, and stood but did not walk, it requires inspection after slaughter but does not require a twenty-four-hour period before slaughter. And if it walked, it does not even require an inspection.

Segment 11

אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא: נְפוּלָה שֶׁאָמְרוּ – צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד בֵּית הֶחָלָל כּוּלּוֹ.

§ Ameimar said in the name of Rav Dimi of Neharde’a: A fallen animal that the Sages said requires inspection must be inspected around the intestines to see whether the organs there have been perforated or torn, rendering the animal a tereifa . Mar Zutra said to him: This is what we say in the name of Rav Pappa: Such an animal requires inspection around the entire space of the body cavity, in case the ribs or spine have been damaged.

Segment 12

אֲמַר לֵיהּ הוּנָא מָר בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב נְחֶמְיָה לְרַב אָשֵׁי: סִימָנִין מַאי? אֲמַר לֵיהּ: סִימָנִין קָשִׁין הֵן אֵצֶל נְפִילָה.

Huna Mar, grandson of Rav Neḥemya, said to Rav Ashi: What about the two organs that must be severed in ritual slaughter [ simanim ], i.e., the windpipe and the gullet? Do they require inspection as well? Rav Ashi said to him: The simanim are hard and resistant to damage in falling. Therefore, one need not inspect them.

Segment 13

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹף שֶׁנֶּחְבַּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁט מְלֹא קוֹמָתוֹ – דַּיּוֹ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא מִמַּטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה – מַיָּא הוּא דְּאַשְׁפִּלוּ. וְאִי מַיָּא קָיְימִי – לֵית לַן בַּהּ, וְאִי שְׁדָא צִיבֵי וְקַדְמֵיהּ – הָא קַדְמֵיהּ.

§ With regard to birds that have fallen, Rav Yehuda says that Shmuel says: If a bird fell and hit the surface of the water, once it swims the full length of its body, this is sufficient to indicate that its limbs have not been shattered, similar to an animal that walks after falling. And we said this only in cases where it swam from below to above, i.e., upstream. But if it swam from above to below, i.e., downstream, it is only the water that carried it down, and it must be inspected. And if the water is standing, e.g., in a pond, we have no problem with it, as it is clear that the bird is swimming on its own strength, and it need not be inspected. And even if the bird swims downstream, if straw was scattered in front of it and the bird overtook it with its swimming, then the bird overtook it on its own strength and need not be inspected.

Segment 14

גְּלִימָא מְתִיחַ – חָיְישִׁינַן; דְּלָא מְתִיחַ – לָא חָיְישִׁינַן; עוּף וּמְעוּפָּף – לָא חָיְישִׁינַן; אִיזְלָא וּמְקָרְבִי קִיטְרֵי – חָיְישִׁינַן; לָא מְקָרְבִי קִיטְרֵי – לָא חָיְישִׁינַן.

If the bird fell on a garment spread out taut over poles, we must be concerned that its limbs may have been shattered from the impact. If it fell on a garment that was not taut, we need not be concerned. In any event, if the garment was folded, we need not be concerned, since it presumably was not taut enough to injure the bird. If the bird fell on a net whose knots were woven closely together, we must be concerned that its limbs may have been shattered from the impact. If the knots were not close together, we need not be concerned.

Segment 15

כִּיתָּנָא דַּעֲבִיד בְּטוּנֵי – חָיְישִׁינַן; דְּהַאי גִּיסָא וּדְהַאי גִּיסָא – לָא חָיְישִׁינַן; אִסּוּרְיָיתָא – חָיְישִׁינַן; כִּיתָּנָא דִּדְיִיק וּנְפִיץ – לָא חָיְישִׁינַן; דְּיִיק וְלָא נְפִיץ – חָיְישִׁינַן; דַּעֲבִיד בִּיזְרֵי כֵּיוָן דְּאִיכָּא בֵּיהּ קִטְרֵי – חָיְישִׁינַן; דַּקְתָּא – חָיְישִׁינַן; דַּקְדַּקְתָּא – לָא חָיְישִׁינַן.

If the bird fell directly on to flax arranged into bundles, we must be concerned that its limbs may have been shattered from the impact, because the bundles are hard. If it fell on this side or that side of the bundles, we need not be concerned, because it did not fall directly onto the bundles and the impact was dampened. If it fell on bundles of reeds, we must be concerned. If it fell on beaten and combed flax, with the impurities removed, we need not be concerned, since it is soft. If it fell on flax that was beaten but not combed, we must be concerned due to the residue of flax stalks in the bundles. If it fell on flax that was bundled after it was beaten and combed, since it has knots in it we must be concerned. If the bird fell on flax tow, a coarse bundle of unspun fiber, we must be concerned. If it fell on fine tow, we need not be concerned, because it is soft.

Segment 16

נַבְרָא – חָיְישִׁינַן; תִּימַחְתָא – לָא חָיְישִׁינַן; קִיטְמָא נְהִילָא – חָיְישִׁינַן; לָא נְהִילָא – לָא חָיְישִׁינַן.

If the bird fell on nevara , the fibers that grow around a palm tree, we must be concerned that its limbs may have been shattered. If it fell on timaḥta , palm bark cut into strips, we need not be concerned. If it fell on sifted ashes, we must be concerned, because the ashes harden. If it fell on unsifted ashes, we need not be concerned, because they are soft and scatter on impact.

Chullin 51b

Chullin 51b

Rashi

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text