1.מבעיא — פתיחת שאלה, ופירושו נשאל, נצרך בירור
מבעיא (Mib'aya) — נשאל, נצרך בירור. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. לרוב משמש בפתיחה לדיון: 'מבעיא ליה... מהו...?'
לערך המלא: מבעיאמילון ארמי עברי
מילון ארמי עברי — תרגום מונחי הגמרא
אוצר המונחים והביטויים של ארמית התלמוד חיפוש מקיף ←
סינון
כל הערכים
0 ערכים
על המילון
כלי פענוח ללשון הגמרא — לא רק רשימת תרגומים
ארמית התלמוד אינה שפה זרה שצריך לתרגם מחדש בכל דף. היא מערכת סגורה של מונחים חוזרים: מונחי משא ומתן, מילות קישור, פעלים גרעיניים וביטויים קבועים. ברגע שהלומד מזהה את המערכת, הדף נפתח לפניו.
לכל ערך במילון מוצגים תרגום לעברית, שורש וחלק דיבר, הטיות מלאות היכן שהן נדרשות, וציטוט מן הסוגיה שבה המונח מופיע — כדי שהמילה תילמד במקומה הטבעי ולא במנותק ממנה. מונחי המשא ומתן מסומנים בקידוד צבע אחיד: קושיא, תירוץ, ראיה וסתירה, אותו קידוד המשמש בכל האתר.
זה אינו תחליף ללימוד אלא תשתית לו: המילון נועד לכך שהלומד יזדקק לו פחות ופחות, עד שיקרא את הסוגיה בכוחות עצמו.
מכאן ממשיכים
- דקדוק הארמית הבבליתהבנינים, הכינויים והצורות — המערכת שמאחורי כל מונח במילון.
- לשון הסוגיאמונחי המשא ומתן: קושיא, תירוץ, ראיה וסתירה — כיצד לזהות אותם בדף.
- סוגי מילים: צירופיות, מוכפלות, מתחלפותארבע קטגוריות תצורה שמפענחות מילה חדשה בלי תרגום — עם דוגמאות ומקורות.
- מילון לגמרא: מדריך פענוחמדריך שלם — גרעין המונחים, ארבעה שלבים לפירוק מילה ומחשבה על הלשון.
- מדריך לקוראי גמראמה לדעת לפני הדף הראשון: מבנה הדף, מונחי הסוגיה והמקורות.
- דפי הגמראלראות את המונחים בהקשרם המקורי, בתוך הסוגיה עצמה.
- מילון ארמית–אנגלית עם פסוקי תרגוםכל פסוק בשלוש שורות: עברית, ארמית ואנגלית, עם קישור לערך במילון.
- שיטת בוני התלמודהמסלול המלא: מפענוח המילה, דרך מבנה הסוגיה, אל לימוד עצמאי.
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות על המילון
- מה זה מילון ארמי עברי לגמרא?
- מילון ארמי עברי הוא כלי פענוח ללשון התלמוד: לכל מונח וביטוי בארמית הבבלית מוצגים תרגום לעברית, שורש, חלק דיבר, הטיות ודוגמאות מן הסוגיה שבה הוא מופיע. במקום לנחש את משמעות המילה מתוך ההקשר, הלומד מזהה אותה בוודאות וממשיך בקריאה בכוחות עצמו.
- כיצד מחפשים מונח במילון?
- אפשר לחפש בארמית, בעברית או בתעתיק לטיני; אפשר לדלג לפי האות הראשונה בעזרת אינדקס האותיות, ואפשר לסנן לפי חלק דיבר, מסכת, קטגוריית משא ומתן, או ערכים נפוצים בש״ס בלבד.
- מה בין המילון לבין מדריך הדקדוק?
- המילון עונה על השאלה "מה המילה הזאת אומרת", ומדריך הדקדוק עונה על "מדוע היא נראית כך". שני הכלים בנויים לעבוד יחד: מן הערך במילון ממשיכים אל פרק הדקדוק המתאים, ומשם חוזרים אל הדף.
- האם המילון מתאים למתחילים בלימוד גמרא?
- כן. הערכים נכתבו בלשון בהירה, כל מונח מלווה בדוגמה מן הסוגיה, והערכים הנפוצים מסומנים בנפרד — כך שמתחיל יכול ללמוד תחילה את גרעין המונחים שחוזר על עצמו בכל מסכת.
100 המילים השכיחות בתלמוד — פירוש לכל אחת
לכל מילה בגרעין החוזר יש כאן כותרת משלה, פירוש קצר ותפקידה בשקלא וטריא — ומשם קישור אל הערך המלא עם שורש, הטיות וציטוט מן הסוגיה.
2.איתי (יש, יש לו) — פועל בלשון הסוגיה
איתי (itay) — יש, יש לו. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לבניין קיום או בעלות
לערך המלא: איתי3.אין — כן, אמת: מילית מכוונת בדף
אין (Ein) — כן, אמת. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. משמשת לאישור או הסכמה לדברים שנאמרו קודם לכן.
לערך המלא: אין4.מצינו — הבאת ראיה, ופירושו מצאנו
מצינו (Matzinu) — מצאנו. בדף הוא משמש להבאת ראיה. מצביע על מקור או הוכחה שנמצאה במקום אחר.
לערך המלא: מצינו5.מה פירוש בעי? שאל, רצה, ביקש — ופתיחת שאלה
בעי (Ba'i) — שאל, רצה, ביקש. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש להצגת שאלה או בקשה של חכם
לערך המלא: בעי6.דמי (דומה, משווה) — פועל בלשון הסוגיה
דמי (Dami) — דומה, משווה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב משמש כדי להשוות בין מקרים או דינים שונים.
לערך המלא: דמי7.אתי — בא, יבוא: פועל בלשון הסוגיה
אתי (Ati) — בא, יבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של הפועל 'לבוא'
לערך המלא: אתי8.אתיא — באה, תבוא: פועל בלשון הסוגיה
אתיא (atya) — באה, תבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של 'בא' לנקבה
לערך המלא: אתיא9.מַאי לָאו — פתיחת שאלה, ופירושו האם לא? כלומר, ודאי שכן
מַאי לָאו (mai lav) — האם לא? כלומר, ודאי שכן. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה רטורית המרמזת על מסקנה ברורה.
לערך המלא: מַאי לָאו10.מה פירוש קא אמר? אומר, הוא אומר
קא אמר (Ka Amar) — אומר, הוא אומר. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי נפוץ לציון אמירה בהווה או פעולה מתמשכת של אמירה.
לערך המלא: קא אמר11.בְּעָא — שאל, רצה, ביקש: פתיחת שאלה בסוגיה
בְּעָא (b'a) — שאל, רצה, ביקש. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש לעתים קרובות להצגת שאלה או ספק.
לערך המלא: בְּעָא12.לית לן בה — אין לנו עניין בזה: ביטוי מלשון השקלא וטריא
לית לן בה (Leit lan bah) — אין לנו עניין בזה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי לדחיית נושא או טענה כלא רלוונטיים.
לערך המלא: לית לן בה13.מצי — מצא, יכול: פועל בלשון הסוגיה
מצי (metzi) — מצא, יכול. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב מופיע במשמעות של יכולת, כמו 'לא מצי למעבד' (לא יכול לעשות).
לערך המלא: מצי14.מה פירוש אכיל? אכל
אכיל (akhil) — אכל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לתיאור אכילה, בדומה ל'אכל' העברי.
לערך המלא: אכיל15.וּמַאי קָסָבַר — פתיחת שאלה, ופירושו ומה הוא סובר? (שאלת עקרון)
וּמַאי קָסָבַר (u'mai kasavar) — ומה הוא סובר? (שאלת עקרון). בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה שמטרתה לברר את העיקרון או ההנחה שעומדים בבסיס עמדה מסוימת.
לערך המלא: וּמַאי קָסָבַר16.מה פירוש שמעת? שמעת (אתה)
שמעת (Shma'at) — שמעת (אתה). סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עבר, גוף שני יחיד, של הפועל 'לשמוע'
לערך המלא: שמעת17.אשכח (מצא) — פועל בלשון הסוגיה
אשכח (Ashkach) — מצא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורה ארמית לפועל 'מצא'
לערך המלא: אשכח18.מה פירוש לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? למה יוצא ממנה? מהי הנפקות המעשית? — ופתיחת שאלה
לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ (l'mai nafka minah) — למה יוצא ממנה? מהי הנפקות המעשית?. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה המבררת את הרלוונטיות ההלכתית או המעשית של דיון מסוים.
לערך המלא: לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ19.עביד (עושה) — פועל בלשון הסוגיה
עביד (Avid) — עושה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה של הפועל 'לעשות'
לערך המלא: עביד20.מה פירוש יהא? יהיה
יהא (Yehei) — יהיה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עתיד של הפועל 'להיות'
לערך המלא: יהא21.הוי (היה, קרה, נהיה) — פועל בלשון הסוגיה
הוי (havi) — היה, קרה, נהיה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל בסיסי בעל משמעויות רבות בהתאם להקשר.
לערך המלא: הוי22.קאי — עומד, עומד להתקיים, מתייחס ל: פועל בלשון הסוגיה
קאי (ka'i) — עומד, עומד להתקיים, מתייחס ל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מבטא עמידה, קיום או התייחסות, לעיתים גם במשמעות 'מדובר ב...'.
לערך המלא: קאי23.מה פירוש שני? שונה, שנוי
שני (shani) — שונה, שנוי. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש להבחנה בין מקרים או מצבים שונים.
לערך המלא: שני24.מה פירוש עלמא? עולם, העולם
עלמא (alma) — עולם, העולם. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. משמעויות רבות בהקשרים שונים, כגון 'בעלמא' (סתם, באופן כללי).
לערך המלא: עלמא25.מה פירוש אית? יש, נמצא
אית (it) — יש, נמצא. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. מקביל ל'יש' בעברית. לעיתים מופיע בצורת 'איתא' (יש לה).
לערך המלא: אית26.לית (אין, אינו נמצא) — מילית מכוונת בדף
לית (leit) — אין, אינו נמצא. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. שלילה של 'אית'. צירוף של 'לא' ו'אית'.
לערך המלא: לית27.יכול (יכול, מסוגל) — פועל בלשון הסוגיה
יכול (yachol) — יכול, מסוגל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לעיתים מופיע גם בצורת 'לא יכול' במשמעות 'אי אפשר'.
לערך המלא: יכול28.מי סברת — הצבת סתירה, ופירושו האם סבור אתה (ש...)?
מי סברת (Mi savarta) — האם סבור אתה (ש...)?. בדף הוא משמש להצבת סתירה. הצגת הנחה שגויה של הצד השני, כהקדמה להפרכתה.
לערך המלא: מי סברת29.מימר — לומר (צורת מקור): פועל בלשון הסוגיה
מימר (meimar) — לומר (צורת מקור). סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת מקור של הפועל 'אמר'. מופיע רבות בצירוף 'הכי מימר' (כך לומר).
לערך המלא: מימר30.קאמר — אומר, כעת אומר: פועל בלשון הסוגיה
קאמר (ka'amar) — אומר, כעת אומר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. הקידומת 'קא' מציינת הווה או פעולה מתמשכת. נפוץ מאוד לציון דברי אמוראים.
לערך המלא: קאמר31.בעינן — פתיחת שאלה, ופירושו אנו צריכים, אנו שואלים
בעינן (b'inan) — אנו צריכים, אנו שואלים. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. צורת רבים של 'בעי', משמש רבות בשאלות ודיונים בגמרא.
לערך המלא: בעינן32.וקא סלקא דעתך אמינא — הצבת סתירה, ופירושו והיה עולה על דעתך לומר
וקא סלקא דעתך אמינא (Ve'ka salqa da'atakh amina) — והיה עולה על דעתך לומר. בדף הוא משמש להצבת סתירה. הצגת שיקול מוטעה (הווא אמינא) כרקע להסבר הנכון (מסקנה).
לערך המלא: וקא סלקא דעתך אמינא33.הדר — חזר, חזר בו: פועל בלשון הסוגיה
הדר (hadar) — חזר, חזר בו. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב מתייחס לחזרה למקום או לחזרה מדעה קודמת.
לערך המלא: הדר34.ומאי שנא — ומה שונה (מקרה זה ממקרה אחר)? מה ההבדל?: העלאת קושיא בסוגיה
ומאי שנא (Umai shana) — ומה שונה (מקרה זה ממקרה אחר)? מה ההבדל?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. קושיה המבוססת על השוואת שני מקרים ומציאת חוסר עקביות ביניהם.
לערך המלא: ומאי שנא35.ליתני — סגירת תירוץ, ופירושו שילמד (להציע לימוד של משנה או ברייתא באופן מסוים)
ליתני (Leitnei) — שילמד (להציע לימוד של משנה או ברייתא באופן מסוים). בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש בהצעות לשינוי נוסח או דרך לימוד של מקור תנאי.
לערך המלא: ליתני36.מה פירוש מטא? הגיע, הגיע אל
מטא (mata) — הגיע, הגיע אל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מתאר הגעה למקום או לנקודת זמן.
לערך המלא: מטא37.מנא — מניין, מאיפה: פתיחת שאלה בסוגיה
מנא (mana) — מניין, מאיפה. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. מילת שאלה נפוצה על מקור או ראיה.
לערך המלא: מנא38.קא מיבעיא ליה — שואל לו, קשה לו, תמה הוא: ביטוי מלשון השקלא וטריא
קא מיבעיא ליה (Ka Miba'ya Lei) — שואל לו, קשה לו, תמה הוא. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. צירוף נפוץ לציון שאלה או קושיה שעולה אצל תנא/אמורא.
לערך המלא: קא מיבעיא ליה39.ואלא (ואלא; ואכן; ואדרבא) — מילת קישור בטיעון
ואלא (ve'ela) — ואלא; ואכן; ואדרבא. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. שילוב של 'ו' החיבור ו'אלא', משמש להמשך הדיון או להצגת תיקון נוסף.
לערך המלא: ואלא40.לא צריכא — לא נצרכה: סגירת תירוץ בסוגיה
לא צריכא (Lo tzricha) — לא נצרכה. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש ליישוב קושיה, בטענה שהמקרה המדובר הוא דווקא בנסיבות מסוימות.
לערך המלא: לא צריכא41.מה פירוש איבעיא להו? נשאלה להם — ופתיחת שאלה
איבעיא להו (Iba'ei lahu) — נשאלה להם. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. מבוא לשאלה שהועלתה בפני קבוצת חכמים ולא הוכרעה בהכרח.
לערך המלא: איבעיא להו42.מה פירוש כתב? כתב
כתב (Ketav) — כתב. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל בסיסי הקשור לפעולת הכתיבה, מופיע בהקשרים של מסמכים, ספרי הלכה ועוד.
לערך המלא: כתב43.מה פירוש סלק? הוציא, העלה, הסיר, עקר
סלק (salak) — הוציא, העלה, הסיר, עקר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מגוון רחב של שימושים, מ'העלה' ועד 'הסיר'.
לערך המלא: סלק44.מה פירוש יהב? נתן
יהב (yahav) — נתן. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל חשוב במיוחד בדיני ממונות ומתנות.
לערך המלא: יהב45.כולי עלמא (כל העולם, כולם, הכלל כולו) — ביטוי מלשון השקלא וטריא
כולי עלמא (Kulei Alma) — כל העולם, כולם, הכלל כולו. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי נפוץ לציון הסכמה גורפת או התייחסות לכלל הדעות/מקרים.
לערך המלא: כולי עלמא46.מאי שנא — במה שונה?: העלאת קושיא בסוגיה
מאי שנא (Mai shana) — במה שונה?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. שאלה המבטאת קושי מהשוואה בין שני מקרים או דינים.
לערך המלא: מאי שנא47.זיל — לך!: פועל בלשון הסוגיה
זיל (zil) — לך!. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת ציווי של הפועל 'אזל'.
לערך המלא: זיל48.מהו דתימא — מה הוא שתאמר: העלאת קושיא בסוגיה
מהו דתימא (Mahu deteyma) — מה הוא שתאמר. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. מבוא לקושיה או הנחה שגויה שאותה הגמרא מבקשת לדחות.
לערך המלא: מהו דתימא49.עבד (עשה, פעל) — פועל בלשון הסוגיה
עבד (avad) — עשה, פעל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מקביל ל'עשה' בעברית, משמש לתיאור פעולות.
לערך המלא: עבד50.מה פירוש איידי? מתוך ש-, בגלל ש-
איידי (aidi) — מתוך ש-, בגלל ש-. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. מילת קישור נפוצה להסבר סיבתיות או הקשר בין דברים.
לערך המלא: איידי51.מה פירוש ...הָתָם... הָכָא... / הָכָא... הָתָם...? כָּאן... וְשָׁם — וסגירת תירוץ
...הָתָם... הָכָא... / הָכָא... הָתָם... (...hatam... hakha... / hakha... hatam...) — כָּאן... וְשָׁם. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּיִים הַבָּאִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּתֵרוּץ עַל קֻשְׁיָא…
לערך המלא: ...הָתָם... הָכָא... / הָכָא... הָתָם...52.אִבַּעְיָא לְהוּ — נִשְׁאֲלָה לָהֶם: פתיחת שאלה בסוגיה
אִבַּעְיָא לְהוּ (Ibay'a lehu) — נִשְׁאֲלָה לָהֶם. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. פְּתִיחָה לִשְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים רַבִּים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיֵשׁ לַשְׁאֵלָה שְׁנֵי צְדָדִים לְפִתְרוֹן.
לערך המלא: אִבַּעְיָא לְהוּ53.מה פירוש אַגַּבָּא? על הדרך, אגב, דרך אגב
אַגַּבָּא (agabba) — על הדרך, אגב, דרך אגב. סוג המילה: תואר הפועל בדף. מילה שימושית מאוד לציון דברי אגב או הסבר משני, שפחות שומעים אותה ביומיום אבל היא חלק מובנה מההיגיון התלמודי.
לערך המלא: אַגַּבָּא54.מה פירוש אַדְתָנֵי סֵיפָא...?? עַל מָה שֶׁשׁוֹנֶה בְּסֵיפָא...? — ופתיחת שאלה
אַדְתָנֵי סֵיפָא...? (Ad-tanei seifa...?) — עַל מָה שֶׁשׁוֹנֶה בְּסֵיפָא...?. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. פְּתִיחָה לִשְׁאֵלָה שֶׁתִּשָּׁאֵל עַל הַסֵּיפָא שֶׁל הַמָּקוֹר הֲתַנָּאִי.
לערך המלא: אַדְתָנֵי סֵיפָא...?55.מה פירוש אוֹקִימְתָּא? הַעֲמָדָה / הֶעֱמִידָה
אוֹקִימְתָּא (okimta) — הַעֲמָדָה / הֶעֱמִידָה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. דִּבְרֵי חָכָם (פֵּרוּשׁ, בַּאוּר, הֶסְבֵּר) לְמָקוֹר תַּנָּאִי, הַמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה מְסֻיָּם אוֹ…
לערך המלא: אוֹקִימְתָּא56.מה פירוש אָזַל? הָלַךְ
אָזַל (ʾazal) — הָלַךְ. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל תנועה בסיסי. לעתים קרובות מופיע בסיפורים. צורת ההווה היא 'אזיל'. 'אזיל וגמר' - הולך ולומד.
לערך המלא: אָזַל57.אִי (אִם) — מילית מכוונת בדף
אִי (i) — אִם. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. משמש בעיקר במשפטי תנאי. יש להבחין בינו לבין 'אִי' במשמעות 'לא' או 'אין' (למשל 'אי אפשר'), המופיע בהקשרים אחרים.
לערך המלא: אִי58.אִי אֲמַרְתְּ ...? — אם תאמר...?: העלאת קושיא בסוגיה
אִי אֲמַרְתְּ ...? (I amart...?) — אם תאמר...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקַשְׁיָא, כְּלוֹמַר: אִם תֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁהֶחָכָם סוֹבֵר, תִּשָּׁאֵל שְׁאֵלָה עַל סְבָרָתוֹ?
לערך המלא: אִי אֲמַרְתְּ ...?59.אִי ב...? — אם ב...?: העלאת קושיא בסוגיה
אִי ב...? (I be...?) — אם ב...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקַשְׁיָא, כְּלוֹמַר: אִם נֹאמַר שֶׁעוֹסְקִים בְּעִנְיָן מְסֻיָּם, תִּשָּׁאֵל שְׁאֵלָה עַל עִנְיָן זֶה?
לערך המלא: אִי ב...?60.מה פירוש אי בעית אימא? אם תרצה אמור (הסבר נוסף, חלופי, או תירוץ אחר לקושיה) — וסגירת תירוץ
אי בעית אימא (I Ba'it Eima) — אם תרצה אמור (הסבר נוסף, חלופי, או תירוץ אחר לקושיה). בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש להציג הסבר נוסף או תירוץ חלופי, לעיתים כדי להראות שיש יותר מדרך אחת לפתור בעיה.
לערך המלא: אי בעית אימא61.אִי הָכִי (אם כך) — ביטוי מלשון השקלא וטריא
אִי הָכִי (i hakhi) — אם כך. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. פתיחה נפוצה לקושיה המבוססת על מסקנה קודמת. הגמרא מראה שאם מקבלים את המסקנה, נוצרת בעיה, סתירה או תוצאה אבסורדית.
לערך המלא: אִי הָכִי62.אִי הָכִי...? — העלאת קושיא, ופירושו אִם כָּךְ...?
אִי הָכִי...? (i hachi...?) — אִם כָּךְ...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא עַל תֵּרוּץ אוֹ פֵּרוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ' עַל מְנָת לִדְחוֹתוֹ, כְּלוֹמַר: אִם אַתָּה…
לערך המלא: אִי הָכִי...?63.אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ...? - אִי ס"ד...? — אִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר...?: העלאת קושיא בסוגיה
אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ...? - אִי ס"ד...? (i salka da'atakh...? - i s"d...?) — אִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא. אִם תַּחְשֹׁב לוֹמַר כָּךְ…
לערך המלא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ...? - אִי ס"ד...?64.אִיבָּעֵית אֵימָא — הבאת ראיה, ופירושו אִם תִּרְצֶה, אֱמֹר
אִיבָּעֵית אֵימָא (i-ba'eit eima) — אִם תִּרְצֶה, אֱמֹר. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פְּתִיחָה לְתֵרוּץ נוֹסָף. מוּבָא בגמ' גַּם בְּאֹפֶן כָּזֶה: אִי נָמֵי... - (אוֹ גַּם...)
לערך המלא: אִיבָּעֵית אֵימָא65.אִיהוּ (הוא) — כינוי בארמית התלמוד
אִיהוּ (ihu) — הוא. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. כינוי הגוף הבסיסי לנסתר. משמש גם כ'הוא' הקישור (copula), במשמעות 'זהו' או 'הינו'.
לערך המלא: אִיהוּ66.מה פירוש אִיהִי? היא
אִיהִי (ihi) — היא. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. המקבילה הנקבית של 'איהו'. כינוי חיוני לדיונים העוסקים בנשים, כגון דיני משפחה ונזיקין.
לערך המלא: אִיהִי67.מה פירוש אַיְידֵי ד...? מאחר ש — והבאת ראיה
אַיְידֵי ד... (Ayyedei de...) — מאחר ש. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פֵּרוּשׁוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה שׁוֹנֶה עִנְיָן זֶה, כְּגוֹן: בַּסֵּיפָא, אַתָּה שׁוֹנֶה עִנְיָן אַחֵר בְּרֵישָׁא.
לערך המלא: אַיְידֵי ד...68.מה פירוש אִיכָּא דְאָמְרִי? יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים — ומסירת מימרא
אִיכָּא דְאָמְרִי (ika de'amrei) — יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פְּתִיחָה לַהֲבָאֵת נֹסַח אַחֵר שֶׁל הַמַּאֲמָר.
לערך המלא: אִיכָּא דְאָמְרִי69.מה פירוש אילו? אם, לו
אילו (Ilu) — אם, לו. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. משמשת להצגת תנאי היפותטי, לעיתים קרובות בניגוד למציאות.
לערך המלא: אילו70.מה פירוש אילימא? אם תאמר, אם כן נאמר — והעלאת קושיא
אילימא (eilima) — אם תאמר, אם כן נאמר. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. מציגה הצעה או אפשרות שתידחה בהמשך, כחלק ממהלך של בירור.
לערך המלא: אילימא71.מה פירוש אֵימָא? אמור / אומר אני
אֵימָא (Eima) — אמור / אומר אני. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. אחת המילים הרב-גוניות בשיח התלמודי. יכולה להציע חילוק (אימא סיפא...), להציע תירוץ, או לשאול שאלה. המפתח הוא ההקשר שבו היא מופיעה.
לערך המלא: אֵימָא72.אֵימָא סֵיפָא...? — אֱמֹר מִסּוֹף הַמִּשְׁנָה...? / נֵלֵךְ לְסוֹף הַמִּשְׁנָה..?: העלאת קושיא בסוגיה
אֵימָא סֵיפָא...? (eima seifa...?) — אֱמֹר מִסּוֹף הַמִּשְׁנָה...? / נֵלֵךְ לְסוֹף הַמִּשְׁנָה..?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא, בָּא לוֹמַר: נֵלֵךְ לַסֵּיפָא שֶׁל הַמָּקוֹר…
לערך המלא: אֵימָא סֵיפָא...?73.אֵימָא רֵישָׁא...? — העלאת קושיא, ופירושו אֱמֹר מֵרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..? / נֵלֵךְ לְרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..?
אֵימָא רֵישָׁא...? (eima reisha...?) — אֱמֹר מֵרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..? / נֵלֵךְ לְרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא, בָּא לוֹמַר: נֵלֵךְ לָרֵישָׁא שֶׁל הַמָּקוֹר…
לערך המלא: אֵימָא רֵישָׁא...?74.מה פירוש אִין, הָכִי נָמֵי? כֵּן, כָּךְ גַּם — וסגירת תירוץ
אִין, הָכִי נָמֵי (In, hachi nami) — כֵּן, כָּךְ גַּם. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּי הַבָּא בִּשְׁנֵי אוֹפַנִּים. א. בִּתְמִיהָה, כְּלוֹמַר: בֶּאֱמֶת כָּךְ הוּא?! ב. בְּנִיחוּתָא, כְּלוֹמַר…
לערך המלא: אִין, הָכִי נָמֵי75.מה פירוש אִינּוּן? הם, הללו
אִינּוּן (innun) — הם, הללו. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. כינוי הגוף הבסיסי לנסתרים. משמש רבות לציון דעות של חכמים אחרים או קבוצות.
לערך המלא: אִינּוּן76.מה פירוש איני? האם כך?; האם ייתכן? — והעלאת קושיא
איני (eini) — האם כך?; האם ייתכן?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פתח לרוב לדחייה או קושיה, בדרך כלל על אדם או אמירה מסוימת.
לערך המלא: איני77.אֵינִי... וְהָא...?! — בֶּאֱמֶת כָּךְ הִיא... וַהֲרֵי...?!: העלאת קושיא בסוגיה
אֵינִי... וְהָא...?! (eini... ve'ha...?!) — בֶּאֱמֶת כָּךְ הִיא... וַהֲרֵי...?!. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קוּשְׁיָא עַל עִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָ', הַגְּמָ' פּוֹתַחַת בִּתְמִיהָה…
לערך המלא: אֵינִי... וְהָא...?!78.מה פירוש אִיתִיבֵהּ...?? הֵשִׁיב לוֹ / הִקְשָׁה לוֹ — והעלאת קושיא
אִיתִיבֵהּ...? (itiveih...?) — הֵשִׁיב לוֹ / הִקְשָׁה לוֹ. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא עַל אָמוֹרָא מִמְּקוֹר תַּנָּאִי (מִשְׁנָה, בָּרַיְתָא, תּוֹסֶפְתָּא).
לערך המלא: אִיתִיבֵהּ...?79.איתיביה — העלאת קושיא, ופירושו הקשה לו, השיב לו (קושיה)
איתיביה (Itvei) — הקשה לו, השיב לו (קושיה). בדף הוא משמש להעלאת קושיא. ביטוי המצביע על הצגת קושיה מאמירה או מקור אחר.
לערך המלא: איתיביה80.מה פירוש אִיתְּמַר? נאמר (על ידי אמוראים)
אִיתְּמַר (Ittmar) — נאמר (על ידי אמוראים). סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. פותח סוגיא חדשה על ידי הצגת מחלוקת אמוראים או מימרא של אמורא. זהו אחד מסימני המובהקים של המעבר מדיון בדברי התנאים…
לערך המלא: אִיתְּמַר81.אכתי — עדיין, הלא: העלאת קושיא בסוגיה
אכתי (achati) — עדיין, הלא. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. שכיח בשאלות רטוריות ובביטוי המשכיות
לערך המלא: אכתי82.אֶלָּא — סגירת תירוץ, ופירושו אֶלָּא
אֶלָּא (ela) — אֶלָּא. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. פְּתִיחָה לְהַצָּעָה שֶׁל דַּעָה / הֶסְבֵּר חָדָשׁ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל בָּא לְצַיֵּן שֶׁהַהֶסְבֵּר אוֹ הַתֵּרוּץ הַקּוֹדֵם נִדְחוּ.
לערך המלא: אֶלָּא83.מה פירוש אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר? אֶלָּא אִם תֹּאמַר, כָּךְ תֹּאמַר — וסגירת תירוץ
אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר (ela i itmar, hakhi itmar) — אֶלָּא אִם תֹּאמַר, כָּךְ תֹּאמַר. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. פְּתִיחָה לְתֵרוּץ, הַבָּא לְבָאֵר שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר אֶת…
לערך המלא: אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר84.מה פירוש אֶלָּא מֵהָא, לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִנֵּהּ? מדיוק זה, אין לשמוע (ללמוד) ממנו — והעלאת קושיא
אֶלָּא מֵהָא, לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִנֵּהּ (Ella me-ha, leika le-mishma mineh) — מדיוק זה, אין לשמוע (ללמוד) ממנו. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר הַגְּמָרָא מְדַיֶקֶת מִמָּקוֹר תַּנָּאִי…
לערך המלא: אֶלָּא מֵהָא, לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִנֵּהּ85.אַלִּיבָּא דר' פְּלוֹנִי... — עַל לֵב ר' פְּלוֹנִי: מסירת מימרא בסוגיה
אַלִּיבָּא דר' פְּלוֹנִי... (aliba de'rabi ploni...) — עַל לֵב ר' פְּלוֹנִי. בדף הוא משמש למסירת מימרא. כְּלוֹמַר: לְדַעְתּוֹ שֶׁל ר' פְּלוֹנִי.. / לְשִׁיטָתוֹ שֶׁל ר' פְּלוֹנִי.. – בְּטוּי הַבָּא…
לערך המלא: אַלִּיבָּא דר' פְּלוֹנִי...86.אִלֵימָא ...? אֶלָּא... — אִם נֹאמַר...? אֶלָּא: העלאת קושיא בסוגיה
אִלֵימָא ...? אֶלָּא... (Ileima...? Ela...) — אִם נֹאמַר...? אֶלָּא. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר הגמ' פּוֹתַחַת בַּמִּילָה אִלֵימָא, הִיא מַצִיעָה פֵּרוּשׁ לַנּוֹשֵׂא הַנִּדּוֹן, וְדוֹחָה…
לערך המלא: אִלֵימָא ...? אֶלָּא...87.מה פירוש אַלְמָא? הרי ש...; מכאן ש
אַלְמָא (alma) — הרי ש...; מכאן ש. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. מילת קישור המציגה מסקנה לוגית ישירה מהנאמר קודם לכן. משמשת לרוב לסיכום נקודה ולהתקדם הלאה בדיון.
לערך המלא: אַלְמָא88.אַלְמָא... — יוֹצֵא ש: הבאת ראיה בסוגיה
אַלְמָא... (alma...) — יוֹצֵא ש. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פְּתִיחָה לְהַצָּעַת מַסְקָנָה הָעוֹלָה מֵהַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ'. וְלָרֹב מִמַּסְקָנָה זוֹ מִתְעוֹרֶרֶת קוּשְׁיָא.
לערך המלא: אַלְמָא...89.מה פירוש אֶלֶף? אלף
אֶלֶף (elef) — אלף. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. המילה "אלף" משמשת כמספר יסודי לציון כמות של אלף יחידות, כגון בדיונים על מניין אנשים או מידות במסכת סנהדרין. בהקשרים פרשניים יש לשים לב לניקוד כדי…
לערך המלא: אֶלֶף90.אַלְפָא — אלף: מספר בלשון הגמרא
אַלְפָא (alfa) — אלף. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. בדומה לעברית, משמש למספר 1000. הריבוי הוא אַלְפִין.
לערך המלא: אַלְפָא91.אִם תִּמְצֵי לוֹמַר.. — סגירת תירוץ, ופירושו אִם תִּרְצֶה לוֹמַר
אִם תִּמְצֵי לוֹמַר.. (im timtzei lomar..) — אִם תִּרְצֶה לוֹמַר. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּי הַמּוֹפִיעַ כְּיִשּׁוּב לִשְׁנֵי צִדְדֵי סָפֵק, בְּכָךְ שֶׁהוּא מַכְרִיעָה כְּאֶחָד הַצְדָדִים.
לערך המלא: אִם תִּמְצֵי לוֹמַר..92.אַמַּאי (למה) — תואר הפועל בדף
אַמַּאי (ammai) — למה. סוג המילה: תואר הפועל בדף. שאלת 'למה', ככל הנראה צירוף של 'על מאי' (על מה). משמשת לחקירה על הסיבה או התכלית של דין או מעשה.
לערך המלא: אַמַּאי93.אָמוֹרָאִים — מסירת מימרא, ופירושו מְתַרְגְּמִים / מְפָרְשִׁים
אָמוֹרָאִים (amora'im) — מְתַרְגְּמִים / מְפָרְשִׁים. בדף הוא משמש למסירת מימרא. חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵי חֲתִימַת הַמִּשְׁנָה שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת הַמְּקוֹרוֹת הַתַּנָּאִיִּים…
לערך המלא: אָמוֹרָאִים94.אֲמַר (אָמַר) — פועל בלשון הסוגיה
אֲמַר (ʾamar) — אָמַר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. הפועל הנפוץ ביותר בתלמוד, פותח כמעט כל מימרא של אמורא. צורת הרבים היא 'אמרי'.
לערך המלא: אֲמַר95.אֲמַר מַר — אָמַר אָדוֹן / רַבִּי: מסירת מימרא בסוגיה
אֲמַר מַר (amar mar) — אָמַר אָדוֹן / רַבִּי. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פְּתִיחָה לְדִיּוּן עַל מָקוֹר תַּנָּאִי שֶׁהֻזְכַּר קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ', וְעַכְשָׁו הַגְּמָ' דָּנָה בּוֹ בְּהַרְחָבָה.
לערך המלא: אֲמַר מַר96.מה פירוש אמר רב / אמר רבי? אמר רב / אמר רבי (פלוני) — ומסירת מימרא
אמר רב / אמר רבי (amar rav / amar rabi) — אמר רב / אמר רבי (פלוני). בדף הוא משמש למסירת מימרא. ביטוי פתיחה נפוץ להבאת אמירה של אמורא או תנא.
לערך המלא: אמר רב / אמר רבי97.מה פירוש אָמַר רַב פְּלוֹנִי אָמַר רַב פְּלוֹנִי? רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר — ומסירת מימרא
אָמַר רַב פְּלוֹנִי אָמַר רַב פְּלוֹנִי (amar rav ploni amar rav ploni) — רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר. בדף הוא משמש למסירת מימרא. רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב…
לערך המלא: אָמַר רַב פְּלוֹנִי אָמַר רַב פְּלוֹנִי98.אָמַר רַב פְּלוֹנִי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב פְּלוֹנִי — מסירת מימרא, ופירושו רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר
אָמַר רַב פְּלוֹנִי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב פְּלוֹנִי (amar rav ploni mishmeh de'rav ploni) — רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר. בדף הוא משמש למסירת מימרא. רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה…
לערך המלא: אָמַר רַב פְּלוֹנִי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב פְּלוֹנִי99.אמר רב... — מסירת מימרא, ופירושו אמר רב כך וכך
אמר רב... (Amar Rav...) — אמר רב כך וכך. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פותח אמירה של רב
לערך המלא: אמר רב...100.אמר רבא — אמר רבא: מסירת מימרא בסוגיה
אמר רבא (Amar Rava) — אמר רבא. בדף הוא משמש למסירת מימרא. ציון לדברי האמורא רבא, מגדולי האמוראים, המציג דעה, הלכה, או תירוץ.
לערך המלא: אמר רבא