מילון ארמית–אנגלית עם פסוקי תרגום: אותה ארמית, בשלוש שורות
לומד שקורא אנגלית אינו צריך לעבור דרך העברית כדי להגיע אל הארמית. הדף הזה מעמיד שלוש שורות זו תחת זו — הפסוק בעברית, תרגום אונקלוס בארמית, והתרגום לאנגלית — וכך המילה הארמית מתפענחת מתוך מה שהלומד כבר מבין, בלי שינון.
למי הדף הזה מיועד
יש לומדים שהעברית אינה שפת האם שלהם, והמילון הארמי־עברי מוסיף להם שלב במקום לחסוך אותו. עבורם הארמית צריכה מקביל ישיר באנגלית — לא תרגום של תרגום.
לכן כאן כל מונח מוצג עם משמעותו באנגלית ועם תפקידו בסוגיה, וכל פסוק תרגום מובא בשלוש שורות: עברית, ארמית ואנגלית. הקישורים ממשיכים אל הערך המלא במילון, אל הפסוק בקורא התנ״ך ואל הדף בקורא הגמרא שלנו.
מילון ארמית–אנגלית: המונחים החוזרים בכל מסכת
עמודה ראשונה — המונח בארמית. עמודה שנייה — משמעותו באנגלית. עמודה שלישית — תפקידו בסוגיה והמקום לראות אותו בפעולה.
| המונח בארמית | באנגלית | תפקיד ומקור |
|---|---|---|
| תָּא שְׁמַע | come and hear | פתיחת ראיה מברייתא או ממשנה (בבא מציעא ב.) |
| אִי הָכִי | if so | קושיא מתוך ההנחה שנאמרה קודם (ברכות ג.) |
| מְנָא הָנֵי מִילֵּי | from where are these things derived | דרישת מקור לדין (ברכות ג.) |
| גַּבְרָא | a man | אחת המילים השכיחות ביותר בתלמוד (בבא מציעא ב.) |
| אַרְעָא | the land, the earth | מן התרגום אל הגמרא — אותה מילה בשתי הלשונות (בראשית א׳) |
| חַד | one, one of them | מספר וגם ״חד אמר״ בלשון הסוגיה (דברים ו׳) |
| מְמַלֵּל | speaks | פועל דיבור מרכזי, מן התרגום ועד הסוגיה (בראשית ב׳) |
| לֵימָא | let us say | הצעת אפשרות לפני שנבדקת (ברכות ד.) |
| דילמא | perhaps | הטלת ספק בראיה שהובאה (ברכות ד.) |
| שְׁמַע מִינַּהּ | learn from it | מסקנה שנלמדת מן הראיה (בבא מציעא ב:) |
| אָן | where | מילת שאלה, הבסיס ל״היכא״ בגמרא (בראשית ד׳) |
| סָהֲדוּתָא | testimony | ארמית שכתובה בתורה עצמה, שכיחה בדיני עדות (בראשית ל״א) |
פסוקי תרגום: עברית, ארמית ואנגלית — שורה תחת שורה
לכל פסוק שלוש שורות: הפסוק בעברית, תרגום אונקלוס בארמית ותרגום לאנגלית, ולידן מילים מקושרות לערך במילון וקישור אל הפסוק בקורא התנ״ך שלנו.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
בְּקַדְמִין בְּרָא יְיָ אֵת שְׁמַיָּא וְאֵת אַרְעָא
In the beginning God created the heaven and the earth.
שלוש מילים מספיקות כדי לראות את כלל היידוע: ״הָאָרֶץ״ נעשית ״אַרְעָא״ ו״הַשָּׁמַיִם״ נעשים ״שְׁמַיָּא״ — א׳ בסוף המילה במקום ה״א הידיעה בתחילתה.
- אַרְעָאthe earth
- שְׁמַיָּאthe heaven
- בְּקַדְמִיןin the beginning
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה
וַהֲוָת בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלְּלָא
And the man became a living soul.
כאן התרגום מבאר ולא מתרגם: ״נֶפֶשׁ חַיָּה״ נעשית ״רוּחַ מְמַלְּלָא״ — רוח מדברת. אותו שורש מדבר חוזר בלשון הגמרא.
- מְמַלְּלָאspeaking
- הֲוָתbecame
אֵי הֶבֶל אָחִיךָ
אָן הֶבֶל אֲחוּךְ
Where is Abel your brother?
שני כללים בשאלה אחת קצרה: ״אָן״ כמילת השאלה שממנה ״הֵיכָא״ בגמרא, ו״אֲחוּךְ״ שמדגימה את כינוי הקניין בסוף המילה.
- אָןwhere
- אֲחוּךְyour brother
וְלָבָן קָרָא לוֹ יְגַר שָׂהֲדוּתָא
וְלָבָן קְרָא לֵיהּ יְגַר סָהֲדוּתָא
And Laban called it Yegar Sahaduta — the mound of testimony.
ארמית בתוך התורה עצמה. השורש ס־ה־ד הוא אותו שורש של ״סהדי״ בדיני עדות בתלמוד.
- סָהֲדוּתָאtestimony
- לֵיהּto it, to him
הַעוֹד אָבִי חָי
הַעַד כְּעַן אַבָּא קַיָּים
Is my father still alive?
״כְּעַן״ היא ״עכשיו״; בגמרא הבבלית אותו תפקיד ממולא ב״הָשְׁתָּא״. ״קַיָּים״ פותחת שורש שכיח מאוד בסוגיות.
- כְּעַןnow
- קַיָּיםalive, standing
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חַד
Hear, O Israel: the Lord our God, the Lord is one.
״אֱלָהָנָא״ מדגימה את כינוי הקניין לרבים, ו״חַד״ היא בדיוק המילה שתפגשו ב״חד אמר״ שבגמרא.
- חַדone
- אֱלָהָנָאour God
כיצד עובדים עם שלוש השורות
- שלב 1
קוראים קודם את האנגלית
התרגום לאנגלית הוא נקודת המשען: כשתוכן הפסוק ברור, הארמית נעשית מקביל ולא חידה.
- שלב 2
מעמידים מילה מול מילה
עוברים על הארמית ומבקשים לכל מילה את מקבילתה באנגלית. במקום שהתרגום סוטה מן הפשט — שם מסתתר הביאור.
- שלב 3
מחלצים את הכללים החוזרים
א׳ בסוף מילה כיידוע, ךְ כקניין, ד׳ כמחבר פסוקיות. שלושה כללים כאלה פותחים מאות מילים בגמרא.
- שלב 4
בודקים את המילה בדף הגמרא
פותחים את המילה בערך במילון וממשיכים אל הסוגיה שבה היא מופיעה. אימות אחד בדף שווה עשרה שינונים.
תרגום לאנגלית אינו קיצור דרך — הוא נקודת אחיזה
לומד שמסתפק בקריאת התרגום נשאר תלוי בו לנצח. לומד שמעמיד את התרגום מול הארמית ומחלץ ממנה כללים, בונה יכולת שתעמוד לו גם בדף שאין לו תרגום.
לכן הדף בנוי כמפת עבודה: כל פסוק מוליך אל מילים, כל מילה אל ערך במילון, וכל ערך אל הסוגיה שבה הוא פועל. השפה שבה נכתב התרגום היא רק הדלת — הארמית עצמה זהה.
כלי טוב אינו זה שעונה על הכי הרבה שאלות, אלא זה שגורם לך לשאול אותו פחות ופחות.
שאלות על מילון ארמית–אנגלית ופסוקי תרגום
- מה ההבדל בין הדף הזה לדף מילון עברי ארמי?
- אותה שיטה בשפה אחרת. שם המקביל של המילה הארמית נמסר בעברית, וכאן הוא נמסר באנגלית — ולכן לומד שאינו קורא עברית בשטף מקבל כאן מקביל ישיר ולא תרגום של תרגום.
- האם הארמית של התרגום זהה לארמית של התלמוד?
- לא לגמרי. תרגום אונקלוס כתוב בארמית ארץ־ישראלית, והתלמוד הבבלי בארמית בבלית. אוצר המילים והכללים הדקדוקיים חופפים ברוב המקרים, ולכן התרגום הוא שער נוח.
- כמה פסוקים צריך כדי שיהיה הבדל?
- כמה עשרות. אחריהם הכללים החוזרים נעשים גלויים — יידוע, קניין ומילות חיבור — וזה השלב שבו הלומד עובר מפענוח מילה לקריאת משפט.
- איך ממשיכים מכאן אל דף הגמרא?
- דרך מקורות הגמרא ומקורות התיאוריה: שם אותן מילים מופיעות בסוגיות אמיתיות, כל אחת מקושרת לערך במילון ולדף עצמו בקורא הגמרא.