1.מבעיא — פתיחת שאלה, ופירושו נשאל, נצרך בירור
מבעיא (Mib'aya) — נשאל, נצרך בירור. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. לרוב משמש בפתיחה לדיון: 'מבעיא ליה... מהו...?'
לערך המלא: מבעיאאוצר המונחים והביטויים של ארמית התלמוד חיפוש מקיף ←
ארמית התלמוד אינה שפה זרה שצריך לתרגם מחדש בכל דף. היא מערכת סגורה של מונחים חוזרים: מונחי משא ומתן, מילות קישור, פעלים גרעיניים וביטויים קבועים. ברגע שהלומד מזהה את המערכת, הדף נפתח לפניו.
לכל ערך במילון מוצגים תרגום לעברית, שורש וחלק דיבר, הטיות מלאות היכן שהן נדרשות, וציטוט מן הסוגיה שבה המונח מופיע — כדי שהמילה תילמד במקומה הטבעי ולא במנותק ממנה. מונחי המשא ומתן מסומנים בקידוד צבע אחיד: קושיא, תירוץ, ראיה וסתירה, אותו קידוד המשמש בכל האתר.
זה אינו תחליף ללימוד אלא תשתית לו: המילון נועד לכך שהלומד יזדקק לו פחות ופחות, עד שיקרא את הסוגיה בכוחות עצמו.
לכל מילה בגרעין החוזר יש כאן כותרת משלה, פירוש קצר ותפקידה בשקלא וטריא — ומשם קישור אל הערך המלא עם שורש, הטיות וציטוט מן הסוגיה.
מבעיא (Mib'aya) — נשאל, נצרך בירור. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. לרוב משמש בפתיחה לדיון: 'מבעיא ליה... מהו...?'
לערך המלא: מבעיאאיתי (itay) — יש, יש לו. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לבניין קיום או בעלות
לערך המלא: איתיאין (Ein) — כן, אמת. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. משמשת לאישור או הסכמה לדברים שנאמרו קודם לכן.
לערך המלא: איןמצינו (Matzinu) — מצאנו. בדף הוא משמש להבאת ראיה. מצביע על מקור או הוכחה שנמצאה במקום אחר.
לערך המלא: מצינובעי (Ba'i) — שאל, רצה, ביקש. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש להצגת שאלה או בקשה של חכם
לערך המלא: בעידמי (Dami) — דומה, משווה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב משמש כדי להשוות בין מקרים או דינים שונים.
לערך המלא: דמיאתי (Ati) — בא, יבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של הפועל 'לבוא'
לערך המלא: אתיאתיא (atya) — באה, תבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של 'בא' לנקבה
לערך המלא: אתיאמַאי לָאו (mai lav) — האם לא? כלומר, ודאי שכן. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה רטורית המרמזת על מסקנה ברורה.
לערך המלא: מַאי לָאוקא אמר (Ka Amar) — אומר, הוא אומר. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי נפוץ לציון אמירה בהווה או פעולה מתמשכת של אמירה.
לערך המלא: קא אמרבְּעָא (b'a) — שאל, רצה, ביקש. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש לעתים קרובות להצגת שאלה או ספק.
לערך המלא: בְּעָאלית לן בה (Leit lan bah) — אין לנו עניין בזה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי לדחיית נושא או טענה כלא רלוונטיים.
לערך המלא: לית לן בהמצי (metzi) — מצא, יכול. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב מופיע במשמעות של יכולת, כמו 'לא מצי למעבד' (לא יכול לעשות).
לערך המלא: מציאכיל (akhil) — אכל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לתיאור אכילה, בדומה ל'אכל' העברי.
לערך המלא: אכילוּמַאי קָסָבַר (u'mai kasavar) — ומה הוא סובר? (שאלת עקרון). בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה שמטרתה לברר את העיקרון או ההנחה שעומדים בבסיס עמדה מסוימת.
לערך המלא: וּמַאי קָסָבַרשמעת (Shma'at) — שמעת (אתה). סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עבר, גוף שני יחיד, של הפועל 'לשמוע'
לערך המלא: שמעתאשכח (Ashkach) — מצא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורה ארמית לפועל 'מצא'
לערך המלא: אשכחלְמַאי נַפְקָא מִינָהּ (l'mai nafka minah) — למה יוצא ממנה? מהי הנפקות המעשית?. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה המבררת את הרלוונטיות ההלכתית או המעשית של דיון מסוים.
לערך המלא: לְמַאי נַפְקָא מִינָהּעביד (Avid) — עושה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה של הפועל 'לעשות'
לערך המלא: עבידיהא (Yehei) — יהיה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עתיד של הפועל 'להיות'
לערך המלא: יהאהוי (havi) — היה, קרה, נהיה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל בסיסי בעל משמעויות רבות בהתאם להקשר.
לערך המלא: הויקאי (ka'i) — עומד, עומד להתקיים, מתייחס ל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מבטא עמידה, קיום או התייחסות, לעיתים גם במשמעות 'מדובר ב...'.
לערך המלא: קאישני (shani) — שונה, שנוי. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש להבחנה בין מקרים או מצבים שונים.
לערך המלא: שניעלמא (alma) — עולם, העולם. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. משמעויות רבות בהקשרים שונים, כגון 'בעלמא' (סתם, באופן כללי).
לערך המלא: עלמאאית (it) — יש, נמצא. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. מקביל ל'יש' בעברית. לעיתים מופיע בצורת 'איתא' (יש לה).
לערך המלא: איתלית (leit) — אין, אינו נמצא. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. שלילה של 'אית'. צירוף של 'לא' ו'אית'.
לערך המלא: ליתיכול (yachol) — יכול, מסוגל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לעיתים מופיע גם בצורת 'לא יכול' במשמעות 'אי אפשר'.
לערך המלא: יכולמי סברת (Mi savarta) — האם סבור אתה (ש...)?. בדף הוא משמש להצבת סתירה. הצגת הנחה שגויה של הצד השני, כהקדמה להפרכתה.
לערך המלא: מי סברתמימר (meimar) — לומר (צורת מקור). סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת מקור של הפועל 'אמר'. מופיע רבות בצירוף 'הכי מימר' (כך לומר).
לערך המלא: מימרקאמר (ka'amar) — אומר, כעת אומר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. הקידומת 'קא' מציינת הווה או פעולה מתמשכת. נפוץ מאוד לציון דברי אמוראים.
לערך המלא: קאמרבעינן (b'inan) — אנו צריכים, אנו שואלים. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. צורת רבים של 'בעי', משמש רבות בשאלות ודיונים בגמרא.
לערך המלא: בעינןוקא סלקא דעתך אמינא (Ve'ka salqa da'atakh amina) — והיה עולה על דעתך לומר. בדף הוא משמש להצבת סתירה. הצגת שיקול מוטעה (הווא אמינא) כרקע להסבר הנכון (מסקנה).
לערך המלא: וקא סלקא דעתך אמינאהדר (hadar) — חזר, חזר בו. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב מתייחס לחזרה למקום או לחזרה מדעה קודמת.
לערך המלא: הדרומאי שנא (Umai shana) — ומה שונה (מקרה זה ממקרה אחר)? מה ההבדל?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. קושיה המבוססת על השוואת שני מקרים ומציאת חוסר עקביות ביניהם.
לערך המלא: ומאי שנאליתני (Leitnei) — שילמד (להציע לימוד של משנה או ברייתא באופן מסוים). בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש בהצעות לשינוי נוסח או דרך לימוד של מקור תנאי.
לערך המלא: ליתנימטא (mata) — הגיע, הגיע אל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מתאר הגעה למקום או לנקודת זמן.
לערך המלא: מטאמנא (mana) — מניין, מאיפה. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. מילת שאלה נפוצה על מקור או ראיה.
לערך המלא: מנאקא מיבעיא ליה (Ka Miba'ya Lei) — שואל לו, קשה לו, תמה הוא. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. צירוף נפוץ לציון שאלה או קושיה שעולה אצל תנא/אמורא.
לערך המלא: קא מיבעיא ליהואלא (ve'ela) — ואלא; ואכן; ואדרבא. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. שילוב של 'ו' החיבור ו'אלא', משמש להמשך הדיון או להצגת תיקון נוסף.
לערך המלא: ואלאלא צריכא (Lo tzricha) — לא נצרכה. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש ליישוב קושיה, בטענה שהמקרה המדובר הוא דווקא בנסיבות מסוימות.
לערך המלא: לא צריכאאיבעיא להו (Iba'ei lahu) — נשאלה להם. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. מבוא לשאלה שהועלתה בפני קבוצת חכמים ולא הוכרעה בהכרח.
לערך המלא: איבעיא להוכתב (Ketav) — כתב. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל בסיסי הקשור לפעולת הכתיבה, מופיע בהקשרים של מסמכים, ספרי הלכה ועוד.
לערך המלא: כתבסלק (salak) — הוציא, העלה, הסיר, עקר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מגוון רחב של שימושים, מ'העלה' ועד 'הסיר'.
לערך המלא: סלקיהב (yahav) — נתן. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל חשוב במיוחד בדיני ממונות ומתנות.
לערך המלא: יהבכולי עלמא (Kulei Alma) — כל העולם, כולם, הכלל כולו. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי נפוץ לציון הסכמה גורפת או התייחסות לכלל הדעות/מקרים.
לערך המלא: כולי עלמאמאי שנא (Mai shana) — במה שונה?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. שאלה המבטאת קושי מהשוואה בין שני מקרים או דינים.
לערך המלא: מאי שנאזיל (zil) — לך!. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת ציווי של הפועל 'אזל'.
לערך המלא: זילמהו דתימא (Mahu deteyma) — מה הוא שתאמר. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. מבוא לקושיה או הנחה שגויה שאותה הגמרא מבקשת לדחות.
לערך המלא: מהו דתימאעבד (avad) — עשה, פעל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מקביל ל'עשה' בעברית, משמש לתיאור פעולות.
לערך המלא: עבדאיידי (aidi) — מתוך ש-, בגלל ש-. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. מילת קישור נפוצה להסבר סיבתיות או הקשר בין דברים.
לערך המלא: איידי...הָתָם... הָכָא... / הָכָא... הָתָם... (...hatam... hakha... / hakha... hatam...) — כָּאן... וְשָׁם. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּיִים הַבָּאִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּתֵרוּץ עַל קֻשְׁיָא…
לערך המלא: ...הָתָם... הָכָא... / הָכָא... הָתָם...אִבַּעְיָא לְהוּ (Ibay'a lehu) — נִשְׁאֲלָה לָהֶם. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. פְּתִיחָה לִשְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים רַבִּים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיֵשׁ לַשְׁאֵלָה שְׁנֵי צְדָדִים לְפִתְרוֹן.
לערך המלא: אִבַּעְיָא לְהוּאַגַּבָּא (agabba) — על הדרך, אגב, דרך אגב. סוג המילה: תואר הפועל בדף. מילה שימושית מאוד לציון דברי אגב או הסבר משני, שפחות שומעים אותה ביומיום אבל היא חלק מובנה מההיגיון התלמודי.
לערך המלא: אַגַּבָּאאַדְתָנֵי סֵיפָא...? (Ad-tanei seifa...?) — עַל מָה שֶׁשׁוֹנֶה בְּסֵיפָא...?. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. פְּתִיחָה לִשְׁאֵלָה שֶׁתִּשָּׁאֵל עַל הַסֵּיפָא שֶׁל הַמָּקוֹר הֲתַנָּאִי.
לערך המלא: אַדְתָנֵי סֵיפָא...?אוֹקִימְתָּא (okimta) — הַעֲמָדָה / הֶעֱמִידָה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. דִּבְרֵי חָכָם (פֵּרוּשׁ, בַּאוּר, הֶסְבֵּר) לְמָקוֹר תַּנָּאִי, הַמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה מְסֻיָּם אוֹ…
לערך המלא: אוֹקִימְתָּאאָזַל (ʾazal) — הָלַךְ. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל תנועה בסיסי. לעתים קרובות מופיע בסיפורים. צורת ההווה היא 'אזיל'. 'אזיל וגמר' - הולך ולומד.
לערך המלא: אָזַלאִי (i) — אִם. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. משמש בעיקר במשפטי תנאי. יש להבחין בינו לבין 'אִי' במשמעות 'לא' או 'אין' (למשל 'אי אפשר'), המופיע בהקשרים אחרים.
לערך המלא: אִיאִי אֲמַרְתְּ ...? (I amart...?) — אם תאמר...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקַשְׁיָא, כְּלוֹמַר: אִם תֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁהֶחָכָם סוֹבֵר, תִּשָּׁאֵל שְׁאֵלָה עַל סְבָרָתוֹ?
לערך המלא: אִי אֲמַרְתְּ ...?אִי ב...? (I be...?) — אם ב...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקַשְׁיָא, כְּלוֹמַר: אִם נֹאמַר שֶׁעוֹסְקִים בְּעִנְיָן מְסֻיָּם, תִּשָּׁאֵל שְׁאֵלָה עַל עִנְיָן זֶה?
לערך המלא: אִי ב...?אי בעית אימא (I Ba'it Eima) — אם תרצה אמור (הסבר נוסף, חלופי, או תירוץ אחר לקושיה). בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. משמש להציג הסבר נוסף או תירוץ חלופי, לעיתים כדי להראות שיש יותר מדרך אחת לפתור בעיה.
לערך המלא: אי בעית אימאאִי הָכִי (i hakhi) — אם כך. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. פתיחה נפוצה לקושיה המבוססת על מסקנה קודמת. הגמרא מראה שאם מקבלים את המסקנה, נוצרת בעיה, סתירה או תוצאה אבסורדית.
לערך המלא: אִי הָכִיאִי הָכִי...? (i hachi...?) — אִם כָּךְ...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא עַל תֵּרוּץ אוֹ פֵּרוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ' עַל מְנָת לִדְחוֹתוֹ, כְּלוֹמַר: אִם אַתָּה…
לערך המלא: אִי הָכִי...?אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ...? - אִי ס"ד...? (i salka da'atakh...? - i s"d...?) — אִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר...?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא. אִם תַּחְשֹׁב לוֹמַר כָּךְ…
לערך המלא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ...? - אִי ס"ד...?אִיבָּעֵית אֵימָא (i-ba'eit eima) — אִם תִּרְצֶה, אֱמֹר. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פְּתִיחָה לְתֵרוּץ נוֹסָף. מוּבָא בגמ' גַּם בְּאֹפֶן כָּזֶה: אִי נָמֵי... - (אוֹ גַּם...)
לערך המלא: אִיבָּעֵית אֵימָאאִיהוּ (ihu) — הוא. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. כינוי הגוף הבסיסי לנסתר. משמש גם כ'הוא' הקישור (copula), במשמעות 'זהו' או 'הינו'.
לערך המלא: אִיהוּאִיהִי (ihi) — היא. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. המקבילה הנקבית של 'איהו'. כינוי חיוני לדיונים העוסקים בנשים, כגון דיני משפחה ונזיקין.
לערך המלא: אִיהִיאַיְידֵי ד... (Ayyedei de...) — מאחר ש. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פֵּרוּשׁוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה שׁוֹנֶה עִנְיָן זֶה, כְּגוֹן: בַּסֵּיפָא, אַתָּה שׁוֹנֶה עִנְיָן אַחֵר בְּרֵישָׁא.
לערך המלא: אַיְידֵי ד...אִיכָּא דְאָמְרִי (ika de'amrei) — יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פְּתִיחָה לַהֲבָאֵת נֹסַח אַחֵר שֶׁל הַמַּאֲמָר.
לערך המלא: אִיכָּא דְאָמְרִיאילו (Ilu) — אם, לו. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. משמשת להצגת תנאי היפותטי, לעיתים קרובות בניגוד למציאות.
לערך המלא: אילואילימא (eilima) — אם תאמר, אם כן נאמר. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. מציגה הצעה או אפשרות שתידחה בהמשך, כחלק ממהלך של בירור.
לערך המלא: אילימאאֵימָא (Eima) — אמור / אומר אני. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. אחת המילים הרב-גוניות בשיח התלמודי. יכולה להציע חילוק (אימא סיפא...), להציע תירוץ, או לשאול שאלה. המפתח הוא ההקשר שבו היא מופיעה.
לערך המלא: אֵימָאאֵימָא סֵיפָא...? (eima seifa...?) — אֱמֹר מִסּוֹף הַמִּשְׁנָה...? / נֵלֵךְ לְסוֹף הַמִּשְׁנָה..?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא, בָּא לוֹמַר: נֵלֵךְ לַסֵּיפָא שֶׁל הַמָּקוֹר…
לערך המלא: אֵימָא סֵיפָא...?אֵימָא רֵישָׁא...? (eima reisha...?) — אֱמֹר מֵרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..? / נֵלֵךְ לְרֹאשׁ הַמִּשְׁנָה..?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא, בָּא לוֹמַר: נֵלֵךְ לָרֵישָׁא שֶׁל הַמָּקוֹר…
לערך המלא: אֵימָא רֵישָׁא...?אִין, הָכִי נָמֵי (In, hachi nami) — כֵּן, כָּךְ גַּם. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּי הַבָּא בִּשְׁנֵי אוֹפַנִּים. א. בִּתְמִיהָה, כְּלוֹמַר: בֶּאֱמֶת כָּךְ הוּא?! ב. בְּנִיחוּתָא, כְּלוֹמַר…
לערך המלא: אִין, הָכִי נָמֵיאִינּוּן (innun) — הם, הללו. סוג המילה: כינוי בארמית התלמוד. כינוי הגוף הבסיסי לנסתרים. משמש רבות לציון דעות של חכמים אחרים או קבוצות.
לערך המלא: אִינּוּןאיני (eini) — האם כך?; האם ייתכן?. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פתח לרוב לדחייה או קושיה, בדרך כלל על אדם או אמירה מסוימת.
לערך המלא: איניאֵינִי... וְהָא...?! (eini... ve'ha...?!) — בֶּאֱמֶת כָּךְ הִיא... וַהֲרֵי...?!. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קוּשְׁיָא עַל עִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָ', הַגְּמָ' פּוֹתַחַת בִּתְמִיהָה…
לערך המלא: אֵינִי... וְהָא...?!אִיתִיבֵהּ...? (itiveih...?) — הֵשִׁיב לוֹ / הִקְשָׁה לוֹ. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. פְּתִיחָה לְקֻשְׁיָא עַל אָמוֹרָא מִמְּקוֹר תַּנָּאִי (מִשְׁנָה, בָּרַיְתָא, תּוֹסֶפְתָּא).
לערך המלא: אִיתִיבֵהּ...?איתיביה (Itvei) — הקשה לו, השיב לו (קושיה). בדף הוא משמש להעלאת קושיא. ביטוי המצביע על הצגת קושיה מאמירה או מקור אחר.
לערך המלא: איתיביהאִיתְּמַר (Ittmar) — נאמר (על ידי אמוראים). סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. פותח סוגיא חדשה על ידי הצגת מחלוקת אמוראים או מימרא של אמורא. זהו אחד מסימני המובהקים של המעבר מדיון בדברי התנאים…
לערך המלא: אִיתְּמַראכתי (achati) — עדיין, הלא. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. שכיח בשאלות רטוריות ובביטוי המשכיות
לערך המלא: אכתיאֶלָּא (ela) — אֶלָּא. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. פְּתִיחָה לְהַצָּעָה שֶׁל דַּעָה / הֶסְבֵּר חָדָשׁ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל בָּא לְצַיֵּן שֶׁהַהֶסְבֵּר אוֹ הַתֵּרוּץ הַקּוֹדֵם נִדְחוּ.
לערך המלא: אֶלָּאאֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר (ela i itmar, hakhi itmar) — אֶלָּא אִם תֹּאמַר, כָּךְ תֹּאמַר. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. פְּתִיחָה לְתֵרוּץ, הַבָּא לְבָאֵר שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר אֶת…
לערך המלא: אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַראֶלָּא מֵהָא, לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִנֵּהּ (Ella me-ha, leika le-mishma mineh) — מדיוק זה, אין לשמוע (ללמוד) ממנו. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר הַגְּמָרָא מְדַיֶקֶת מִמָּקוֹר תַּנָּאִי…
לערך המלא: אֶלָּא מֵהָא, לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִנֵּהּאַלִּיבָּא דר' פְּלוֹנִי... (aliba de'rabi ploni...) — עַל לֵב ר' פְּלוֹנִי. בדף הוא משמש למסירת מימרא. כְּלוֹמַר: לְדַעְתּוֹ שֶׁל ר' פְּלוֹנִי.. / לְשִׁיטָתוֹ שֶׁל ר' פְּלוֹנִי.. – בְּטוּי הַבָּא…
לערך המלא: אַלִּיבָּא דר' פְּלוֹנִי...אִלֵימָא ...? אֶלָּא... (Ileima...? Ela...) — אִם נֹאמַר...? אֶלָּא. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. כַּאֲשֶׁר הגמ' פּוֹתַחַת בַּמִּילָה אִלֵימָא, הִיא מַצִיעָה פֵּרוּשׁ לַנּוֹשֵׂא הַנִּדּוֹן, וְדוֹחָה…
לערך המלא: אִלֵימָא ...? אֶלָּא...אַלְמָא (alma) — הרי ש...; מכאן ש. סוג המילה: מילת קישור בטיעון. מילת קישור המציגה מסקנה לוגית ישירה מהנאמר קודם לכן. משמשת לרוב לסיכום נקודה ולהתקדם הלאה בדיון.
לערך המלא: אַלְמָאאַלְמָא... (alma...) — יוֹצֵא ש. בדף הוא משמש להבאת ראיה. פְּתִיחָה לְהַצָּעַת מַסְקָנָה הָעוֹלָה מֵהַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ'. וְלָרֹב מִמַּסְקָנָה זוֹ מִתְעוֹרֶרֶת קוּשְׁיָא.
לערך המלא: אַלְמָא...אֶלֶף (elef) — אלף. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. המילה "אלף" משמשת כמספר יסודי לציון כמות של אלף יחידות, כגון בדיונים על מניין אנשים או מידות במסכת סנהדרין. בהקשרים פרשניים יש לשים לב לניקוד כדי…
לערך המלא: אֶלֶףאַלְפָא (alfa) — אלף. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. בדומה לעברית, משמש למספר 1000. הריבוי הוא אַלְפִין.
לערך המלא: אַלְפָאאִם תִּמְצֵי לוֹמַר.. (im timtzei lomar..) — אִם תִּרְצֶה לוֹמַר. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. בְּטוּי הַמּוֹפִיעַ כְּיִשּׁוּב לִשְׁנֵי צִדְדֵי סָפֵק, בְּכָךְ שֶׁהוּא מַכְרִיעָה כְּאֶחָד הַצְדָדִים.
לערך המלא: אִם תִּמְצֵי לוֹמַר..אַמַּאי (ammai) — למה. סוג המילה: תואר הפועל בדף. שאלת 'למה', ככל הנראה צירוף של 'על מאי' (על מה). משמשת לחקירה על הסיבה או התכלית של דין או מעשה.
לערך המלא: אַמַּאיאָמוֹרָאִים (amora'im) — מְתַרְגְּמִים / מְפָרְשִׁים. בדף הוא משמש למסירת מימרא. חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵי חֲתִימַת הַמִּשְׁנָה שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת הַמְּקוֹרוֹת הַתַּנָּאִיִּים…
לערך המלא: אָמוֹרָאִיםאֲמַר (ʾamar) — אָמַר. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. הפועל הנפוץ ביותר בתלמוד, פותח כמעט כל מימרא של אמורא. צורת הרבים היא 'אמרי'.
לערך המלא: אֲמַראֲמַר מַר (amar mar) — אָמַר אָדוֹן / רַבִּי. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פְּתִיחָה לְדִיּוּן עַל מָקוֹר תַּנָּאִי שֶׁהֻזְכַּר קֹדֶם לָכֵן בַּגְּמָ', וְעַכְשָׁו הַגְּמָ' דָּנָה בּוֹ בְּהַרְחָבָה.
לערך המלא: אֲמַר מַראמר רב / אמר רבי (amar rav / amar rabi) — אמר רב / אמר רבי (פלוני). בדף הוא משמש למסירת מימרא. ביטוי פתיחה נפוץ להבאת אמירה של אמורא או תנא.
לערך המלא: אמר רב / אמר רביאָמַר רַב פְּלוֹנִי אָמַר רַב פְּלוֹנִי (amar rav ploni amar rav ploni) — רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר. בדף הוא משמש למסירת מימרא. רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב…
לערך המלא: אָמַר רַב פְּלוֹנִי אָמַר רַב פְּלוֹנִיאָמַר רַב פְּלוֹנִי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב פְּלוֹנִי (amar rav ploni mishmeh de'rav ploni) — רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה בְּשֵׁם רַב אַחֵר. בדף הוא משמש למסירת מימרא. רַב פְּלוֹנִי אוֹמֵר שְׁמוּעָה…
לערך המלא: אָמַר רַב פְּלוֹנִי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב פְּלוֹנִיאמר רב... (Amar Rav...) — אמר רב כך וכך. בדף הוא משמש למסירת מימרא. פותח אמירה של רב
לערך המלא: אמר רב...אמר רבא (Amar Rava) — אמר רבא. בדף הוא משמש למסירת מימרא. ציון לדברי האמורא רבא, מגדולי האמוראים, המציג דעה, הלכה, או תירוץ.
לערך המלא: אמר רבא