מערכת הפועל - חמשת הבנינים
מערכת הפועל בארמית מבוססת על חמישה בנינים עיקריים:
| בניין | משמעות | דוגמה |
|---|---|---|
| פְּעַל (peal) | קל פעיל | אֲמַר - אמר |
| פַּעֵל (pael) | מוגבר | קַיֵּם - קיים |
| אַפְעֵל (aphel) | גרימה | אַחְזֵי - הראה |
| אִתְפְּעֵל (itpeel) | נפעל | אִתְּמַר - נאמר |
| אִתְפַּעַל (itpaal) | נפעל מוגבר | אִתְקַיַּם - התקיים |
נטיית חמשת הבנינים (שורש קט״ל)
בחר בניין וקבל את נטייתו המלאה — עבר, עתיד, בינוני, ציווי ושם הפועל — בשורש הדגם קט״ל. כל הבנינים חולקים אותו שלד, ומה שמשתנה הוא התחיליות והתנועות.
קל, פעיל — הבניין הבסיסי, ורוב הפעלים בסוגיא שייכים אליו.
| גוף | עבר | עתיד |
|---|---|---|
| 3 זכר יחיד | קְטַל | לִיקְטוֹל / נִיקְטוֹל |
| 3 נקבה יחיד | קְטַלָא / קְטַל | תִּיקְטוֹל |
| 2 זכר יחיד | קְטַלְתְּ | תִּיקְטוֹל |
| 1 יחיד | קְטַלִי / קְטַלְנָא | אֶיקְטוֹל |
| 3 זכר רבים | קְטַלוּ | לִיקְטְלוּ(ן) |
| 2 זכר רבים | קְטַלְתּוּ | תִּיקְטְלוּ(ן) |
| 1 רבים | קְטַלִינַן | נִיקְטוֹל |
| צורה | נטייה |
|---|---|
| בינוני פועל | קָטֵיל · קָטְלָא · קָטְלִי · קָטְלָן |
| בינוני פעול | קְטִיל · קְטִילָא · קְטִילִי |
| ציווי | קְטוֹל · קְטוֹלוּ |
| שם הפועל | מִיקְטַל / לְמִיקְטַל |
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה
שני פעלים בפְּעַל עבר (אָמַר · אָמַר) בשרשרת מסורת: רב יהודה מדווח בשם שמואל. אין כאן "אמר לו" — אין סופית, ולכן אין מושא.
ברכות ט ע״א · לדף הגמראפעלים חלשים
שורשים שאחת מאותיותיהם "חלשה" (אהו"י, וכן כפולים וגזרת הכפולים) נוטים בשינויים אופייניים. להלן הטיפוסים העיקריים:
| גזרה | דוגמה | הערה |
|---|---|---|
| פ"א | אֲמַר → לֵימָא | הא"ל נבלעת |
| פ"י | יְדַע → לֵידַע | היו"ד נשמטת |
| ע"ו / ע"י | קָם · מִית · דָּן | תנועת בסיס ארוכה |
| ל"א | מְצָא · קְרָא | הא"ל = ה־ |
| ל"י | חֲזָא · בְּעָא · רְמָא | נוטה כל"א |
| כפולים | עָל · נָח · תַּב | דגש מפצה |
זמני הפועל
בארמית התלמודית יש ארבעה זמנים פעילים: עבר, עתיד, ציווי, ובינוני (הווה). שם הפועל הוא צורה שמנית שמתחילה ב־מ־ (לעיתים מתחלפת ב־לְ־).
| דוגמה | |
|---|---|
| עבר 3 ז"י | אֲמַר |
| עתיד 1 ז"י | אֵימָא |
| ציווי | אֵימָא! |
| הווה (זכר) | אָמַר |
| שם הפועל | לְמֵימַר |
הֲוָה, קָא ותצורות מורכבות
הכלי החשוב ביותר להבנת זמן בסוגיא אינו הפועל הבודד אלא ההרכב: בינוני + הֲוָה או בינוני + קָא. אלה מוסיפים לפועל היבט (aspect) — התמשכות, הרגל, או רקע לסיפור.
| הרכב | משמעות | דוגמה |
|---|---|---|
| קָא + בינוני | הווה מתמשך | קָא אָמַר · קָאָמְרִי |
| הֲוָה + בינוני | עבר מתמשך / הרגל | הֲוָה יָתֵיב · הֲווֹ אָמְרִי |
| הֲוָה + עבר | עבר מוקדם | הֲוָה אֲמַר |
| לֶיהְוֵי | יהיה / שיהיה | לֶיהְוֵי · תֶּיהְוֵי |
| אִי הֲוָה | תנאי בטל | אִי הֲוָה תָּנֵי |
רַב הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, קָא מְנַמְנֵם
"הֲוָה יָתֵיב" = היה יושב (עבר מתמשך); "קָא מְנַמְנֵם" = היה מתנמנם (התמשכות בתוך אותו רקע). שני ההרכבים בונים סצנה, לא רשימת פעולות.
ברכות כה ע״א · לדף הגמראשם הפועל והמקור
שם הפועל בפְּעַל נבנה בתחילית מֵי־ / לְמֵי־ (לְמֵימַר, לְמֵיתַב), ובבנינים הכבדים בתחילית מ־ עם סיומת ־וּיֵי (לְקַיּוּמֵי, לְאַשְׁמוּעֵי). זו הצורה שנושאת את מרבית ה"מהלכים" בסוגיא.
| בניין | שם הפועל | שימוש בסוגיא |
|---|---|---|
| פְּעַל | לְמֵימַר | מַאי אִיכָּא לְמֵימַר — מה יש לומר? |
| פַּעֵל | לְקַיּוּמֵי | לקיים, להעמיד גרסה |
| אַפְעֵל | לְאַשְׁמוּעֵי | להשמיע, לחדש |
| אִתְפְּעֵל | לְאִיתּוֹקְמֵי | להתפרש, להתעמד |