מיליות יחס וקישור
מיליות הקישור הקטנות הן הציר של לשון הסוגיא. הכרתן מאפשרת לפענח את מבנה הטיעון לפני שמבינים את כל אוצר המילים.
| מילית | תפקיד | תרגום |
|---|---|---|
| דְּ־ | זיקה / שייכות | ש… · של… |
| כִּי | זמן / סיבה | כאשר · מפני |
| אִי | תנאי | אם |
| דְּאִי | תנאי בטיעון | שאם |
| אַף עַל גַּב דְּ־ | ויתור | אף על פי ש… |
| מִשּׁוּם דְּ־ | סיבה | מפני ש… |
| בַּהֲדֵי | יחד | עם · ביחד עם |
| לְגַבֵּי | יחס | כלפי · לגבי |
| גַּבֵּי | אצל / בעניין | אצל |
| אַגַּב | אגב, בדרך | דרך אגב |
| הוֹאִיל | מאחר ש… | הואיל ו… |
שלילה והוויה
| מילה | תפקיד | תרגום |
|---|---|---|
| לָא | שלילה כללית | לא |
| לָאו | שלילה בשם | אינו · לא־ הוא |
| אִין | חיוב | כן · אכן |
| אִיכָּא | יש | יש / קיים |
| לֵיכָּא | אין | אין / לא קיים |
| אִיתֵיהּ / לֵיתֵיהּ | ישנו / איננו | נמצא / אינו |
מבנה משפט
הסדר המקובל הוא נושא־נשוא־מושא, אך לעיתים קרובות הנשוא קודם לנושא, במיוחד בציטוטים: "אָמַר רַבָּא…". המילית "דְּ־" מתחילה משפט זיקה ("ש…").
תחביר מתקדם
ארבעה מבנים תחביריים חוזרים בכל דף, וכל אחד מהם מסמן סוג אחר של טיעון. מי שמזהה אותם קורא את מהלך הסוגיא גם לפני שהבין כל מילה.
| מבנה | סימן | מה הוא עושה |
|---|---|---|
| משפט זיקה | דְּ־ | מצמיד תיאור לשם: "גַּבְרָא דְּקָא אָתֵי" |
| שאלה רטורית | מִי · אַטּוּ | שאלה שתשובתה שלילה מובנת מאליה |
| תנאי בטל | אִי הֲוָה · אִי לָאו | בונה תרחיש כדי להפריכו |
| הסגר וסוגר | מַאי טַעְמָא · דְּאָמַר | מכניס נימוק בתוך הטיעון |
מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּיִשְׂרָאֵל לָא מַצְּוִי וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים מַצְּוִי?
שאלה רטורית: "מִי אִיכָּא" אינה שואלת אם יש — היא קובעת שאין. אחריה משפט זיקה כפול (דְּ… וְ…) שמציג את הצירוף הבלתי אפשרי.
סנהדרין נט ע״א · לדף הגמרא