בוני התלמוד
    התחברות
    מאה המילים השכיחות

    100 המילים הכי שכיחות בתלמוד - פירוש, ערך במילון וקישור למקור

    שלד המשא ומתן בתלמוד בנוי ממספר קטן של מילים חוזרות. כאן הן מרוכזות במקום אחד, מדורגות לפי שכיחות: לכל מילה פירוש קצר, תפקידה בסוגיה, קישור אל הערך המלא במילון - ובמקום שנשמר עבורו ציטוט, גם קישור ישיר אל אותו דף בקורא הגמרא שלנו. שיטת הפענוח עצמה מוסברת בדף המקביל, מילון לגמרא.

    לשיטת הפענוחלמילון המלא

    הרשימה לפי שכיחות

    1. 1.מבעיא - פתיחת שאלה, ופירושו נשאל, נצרך בירור

      מבעיא (Mib'aya) - נשאל, נצרך בירור. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. לרוב משמש בפתיחה לדיון: 'מבעיא ליה... מהו...?'

      לערך המלא: מבעיא

    2. 2.איתי (יש, יש לו) - פועל בלשון הסוגיה

      איתי (itay) - יש, יש לו. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לבניין קיום או בעלות

      לערך המלא: איתי

    3. 3.אין - כן, אמת; כן, הן: מילית מכוונת בדף

      אין (Ein) - כן, אמת; כן, הן. סוג המילה: מילית מכוונת בדף. משמשת לאישור או הסכמה לדברים שנאמרו קודם לכן.

      לערך המלא: אין

    4. 4.מצינו - הבאת ראיה, ופירושו מצאנו

      מצינו (Matzinu) - מצאנו. בדף הוא משמש להבאת ראיה. מצביע על מקור או הוכחה שנמצאה במקום אחר.

      לערך המלא: מצינו

    5. 5.מה פירוש בעי? שאל, רצה, ביקש; צריך - ופתיחת שאלה

      בעי (Ba'i) - שאל, רצה, ביקש; צריך. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש להצגת שאלה או בקשה של חכם

      לערך המלא: בעי

    6. 6.דמי (דומה, משווה; כספי) - פועל בלשון הסוגיה

      דמי (Dami) - דומה, משווה; כספי. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב משמש כדי להשוות בין מקרים או דינים שונים.

      לערך המלא: דמי

    7. 7.אתי - בא, יבוא: פועל בלשון הסוגיה

      אתי (Ati) - בא, יבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של הפועל 'לבוא'

      לערך המלא: אתי

    8. 8.אתיא - באה, תבוא: פועל בלשון הסוגיה

      אתיא (atya) - באה, תבוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה/עתיד של 'בא' לנקבה

      לערך המלא: אתיא

    9. 9.מַאי לָאו - פתיחת שאלה, ופירושו האם לא? כלומר, ודאי שכן; מָה, לֹא...?! / הַאִם לֹא...?!

      מַאי לָאו (mai lav) - האם לא? כלומר, ודאי שכן; מָה, לֹא...?! / הַאִם לֹא...?!. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה רטורית המרמזת על מסקנה ברורה.

      לערך המלא: מַאי לָאו

    10. 10.מה פירוש קא אמר? אומר, הוא אומר

      קא אמר (Ka Amar) - אומר, הוא אומר. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי נפוץ לציון אמירה בהווה או פעולה מתמשכת של אמירה.

      לערך המלא: קא אמר

    11. 11.תנו רבנן - לימדו חכמים — פתיחה לברייתא תנאית; תנו רבנן - שנו חכמים [בברייתא]: מסירת מימרא בסוגיה

      תנו רבנן (Tanu rabanan) - לימדו חכמים — פתיחה לברייתא תנאית; תנו רבנן - שנו חכמים [בברייתא]. בדף הוא משמש למסירת מימרא. סימן שהמובא אינו דברי האמורא אלא מקור תנאי קדום.

      • בבא מציעא
      • חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין תנו רבנן מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסןלמקור: ראש השנה ב ע"א
      לערך המלא: תנו רבנן

    12. 12.קא סלקא דעתך - עלה בדעתך — ההנחה שהגמרא עומדת לדחות: העלאת קושיא בסוגיה

      קא סלקא דעתך (Ka salka daatach) - עלה בדעתך — ההנחה שהגמרא עומדת לדחות. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. סימן שההנחה הראשונה עתידה להתברר כלא מדויקת.

      • תא שמע והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהןלמקור: ברכות ב ע"ב
      • מקום שדופק כשהוא יגע. - חתיכות דג חייב להכריז. קא סלקא דעתךבבא מציעא
      לערך המלא: קא סלקא דעתך

    13. 13.סלקא דעתך אמינא - העלאת קושיא, ופירושו הייתי אומר — הצגת ההבנה המוטעית לפני התיקון

      סלקא דעתך אמינא (Salka daatach amina) - הייתי אומר — הצגת ההבנה המוטעית לפני התיקון. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. מבנה נפוץ: "סד"א... קמ"ל" — היה מקום לטעות, ובא הכתוב ולימד.

      • לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף ובגניבהלמקור: בבא מציעא כט ע"א
      • להוראה: תרתי למה לי אמר רבא איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי גמיר וסביר אבל גמיר ולא סביר לאלמקור: הוריות ב ע"ב
      לערך המלא: סלקא דעתך אמינא

    14. 14.קא משמע לן - משמיע לנו — החידוש שהמקור בא ללמד; הוא משמיע לנו, בא ללמדנו: סגירת תירוץ בסוגיה

      קא משמע לן (Ka mashma lan) - משמיע לנו — החידוש שהמקור בא ללמד; הוא משמיע לנו, בא ללמדנו. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. התשובה למה המשנה טרחה לומר דבר שנראה מובן מאליו.

      • בבא מציעא
      • דלאו בני דעה אף חרש דלאו בר דעה הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינולמקור: חגיגה ב ע"ב
      לערך המלא: קא משמע לן

    15. 15.מה פירוש דיוקא? דיוק — קריאה מדויקת בלשון המשנה או הכתוב; דיוק מלשון המשנה

      דיוקא (Diyuka) - דיוק — קריאה מדויקת בלשון המשנה או הכתוב; דיוק מלשון המשנה. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. הכלי המרכזי של הגמרא: לשמוע מהלשון יותר ממה שנכתב בפירוש.

      לערך המלא: דיוקא

    16. 16.קל וחומר - הבאת ראיה, ופירושו מן הקל אל החמור — היסק לוגי משני מקרים

      קל וחומר (Kal vachomer) - מן הקל אל החמור — היסק לוגי משני מקרים. בדף הוא משמש להבאת ראיה. אחת משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן.

      לערך המלא: קל וחומר

    17. 17.גזירה שווה - הבאת ראיה, ופירושו לימוד ממילה זהה בשני פסוקים

      גזירה שווה (Gezeira shava) - לימוד ממילה זהה בשני פסוקים. בדף הוא משמש להבאת ראיה. תקפה רק כשהיא מקובלת במסורת, ולא בהמצאה עצמית.

      לערך המלא: גזירה שווה

    18. 18.בנין אב - מקרה יסוד שממנו נלמדים מקרים אחרים: הבאת ראיה בסוגיה

      בנין אב (Binyan av) - מקרה יסוד שממנו נלמדים מקרים אחרים. בדף הוא משמש להבאת ראיה. מבנה של הכללה: פרט אחד הופך לאב לדינים דומים.

      • אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן האומר לחבירו הא לך טלה זהתמורה ל ע"א
      לערך המלא: בנין אב

    19. 19.בְּעָא - שאל, רצה, ביקש: פתיחת שאלה בסוגיה

      בְּעָא (b'a) - שאל, רצה, ביקש. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. משמש לעתים קרובות להצגת שאלה או ספק.

      לערך המלא: בְּעָא

    20. 20.לית לן בה - אין לנו עניין בזה: ביטוי מלשון השקלא וטריא

      לית לן בה (Leit lan bah) - אין לנו עניין בזה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ביטוי לדחיית נושא או טענה כלא רלוונטיים.

      לערך המלא: לית לן בה

    21. 21.מצי - מצא, יכול: פועל בלשון הסוגיה

      מצי (metzi) - מצא, יכול. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. לרוב מופיע במשמעות של יכולת, כמו 'לא מצי למעבד' (לא יכול לעשות).

      • בשלמא רישא [נניח שתחילת הברייתא] לאביי מציבבא מציעא
      • דקא מדחו ליה שלמו בנים מאי מצי אמר להו כי אקנאי כפילאלמקור: בבא מציעא לד ע"ב
      לערך המלא: מצי

    22. 22.מיעוט - מילה הממעטת ומוציאה מקרה מן הדין: שם עצם בלשון הגמרא

      מיעוט (Miut) - מילה הממעטת ומוציאה מקרה מן הדין. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. הצד הנגדי לריבוי: הכתוב מצמצם את התחולה.

      • משנים רוב בקיאין הן ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצרוך והכאלמקור: גיטין ב ע"ב
      לערך המלא: מיעוט

    23. 23.ריבוי (מילה המרבה ומכניסה מקרים נוספים לדין) - שם עצם בלשון הגמרא

      ריבוי (Ribui) - מילה המרבה ומכניסה מקרים נוספים לדין. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. מילים כמו "כל" או "אף" נדרשות כריבוי.

      • לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שילוח ריבויא הוא דכתיב (שיר השירים ד, יג) שלחיך פרדס רמונים אימאלמקור: נזיר ג ע"א
      לערך המלא: ריבוי

    24. 24.מה פירוש סתמא דגמרא? קולו של עורך הסוגיה, ללא ייחוס לאמורא

      סתמא דגמרא (Stama degemara) - קולו של עורך הסוגיה, ללא ייחוס לאמורא. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. החוט המקשר בין המימרות — השאלות והמעברים בסוגיה.

      לערך המלא: סתמא דגמרא

    25. 25.קמייתא - הראשונה — הלשון או הגרסה הראשונה שהובאה; הראשונה: שם תואר בלשון הגמרא

      קמייתא (Kamaita) - הראשונה — הלשון או הגרסה הראשונה שהובאה; הראשונה. סוג המילה: שם תואר בלשון הגמרא. מבחין בין הראשונה לבין "בתרייתא", האחרונה.

      לערך המלא: קמייתא

    26. 26.בתרייתא (האחרונה — הגרסה או הבבא המאוחרת; האחרונה) - שם תואר בלשון הגמרא

      בתרייתא (Batraita) - האחרונה — הגרסה או הבבא המאוחרת; האחרונה. סוג המילה: שם תואר בלשון הגמרא. לרוב ההלכה נקבעת כלישנא בתרייתא.

      לערך המלא: בתרייתא

    27. 27.מה פירוש מתיב? משיב, מקשה מברייתא על אמורא - והעלאת קושיא

      מתיב (Meisiv) - משיב, מקשה מברייתא על אמורא. בדף הוא משמש להעלאת קושיא. קושיא ממקור תנאי, ולכן חמורה מקושיא סברתית.

      לערך המלא: מתיב

    28. 28.מדרבנן (מדברי חכמים — חיוב שאינו מן התורה) - ביטוי מלשון השקלא וטריא

      מדרבנן (Miderabanan) - מדברי חכמים — חיוב שאינו מן התורה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. ההבחנה בין דאורייתא לדרבנן משנה קולות וחומרות.

      לערך המלא: מדרבנן

    29. 29.מה פירוש דאורייתא? מן התורה — חיוב שמקורו בכתוב

      דאורייתא (Deoraita) - מן התורה — חיוב שמקורו בכתוב. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. בספק דאורייתא מחמירים, בספק דרבנן מקילים.

      לערך המלא: דאורייתא

    30. 30.לכתחילה - מראש — הדרך הראויה לעשות בה את המצווה: תואר הפועל בדף

      לכתחילה (Lechatchila) - מראש — הדרך הראויה לעשות בה את המצווה. סוג המילה: תואר הפועל בדף. מנוגד ל"בדיעבד", שכבר נעשה ואינו נפסל.

      לערך המלא: לכתחילה

    31. 31.מה פירוש בדיעבד? לאחר מעשה — כשהדבר נעשה שלא כסדר

      בדיעבד (Bediavad) - לאחר מעשה — כשהדבר נעשה שלא כסדר. סוג המילה: תואר הפועל בדף. שאלת הגמרא: האם המעשה כשר בדיעבד או נפסל.

      • מינה דלא גזרינן מהו דתימא הני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא קמ"ל: סוכה ע"ג סוכה וכו': ת"ר (ויקראלמקור: סוכה ט ע"ב
      לערך המלא: בדיעבד

    32. 32.אתקין - תיקן — קבע תקנה או נוסח: פועל בלשון הסוגיה

      אתקין (Atkin) - תיקן — קבע תקנה או נוסח. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. מצביע על תקנת חכמים ולא על דין מן התורה.

      • ורב אסי אמר תוקע ומריע בנשימה אחת אתקין רב אסי בהוצל כשמעתיה מיתיבי יו"ט שחל להיות בע"שלמקור: חולין כ״ו ע"ב
      לערך המלא: אתקין

    33. 33.שמעת מינה - האם אתה לומד מכאן — בדיקת ראיה מן המקור: הבאת ראיה בסוגיה

      שמעת מינה (Shamat mina) - האם אתה לומד מכאן — בדיקת ראיה מן המקור. בדף הוא משמש להבאת ראיה. הגמרא בודקת אם הראיה מוכיחה או רק מתיישבת.

      • בתר רובא רבי שמעון בן אלעזר שמעת מינה אפילו ברוב ישראל נמי הכא במאילמקור: בבא מציעא כד ע"א
      • של זה א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנםלמקור: מגילה ב ע"א
      לערך המלא: שמעת מינה

    34. 34.מה פירוש לא שנא? אין הבדל — שני המקרים שווים בדין

      לא שנא (Lo shna) - אין הבדל — שני המקרים שווים בדין. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. שולל חילוק שהוצע קודם בסוגיה.

      לערך המלא: לא שנא

    35. 35.כדתנן - הבאת ראיה, ופירושו כמו שלמדנו במשנה — הפניה למשנה אחרת; כמו ששנינו

      כדתנן (Kidtnan) - כמו שלמדנו במשנה — הפניה למשנה אחרת; כמו ששנינו. בדף הוא משמש להבאת ראיה. הפניה למקור מוסכם, לא לחידוש.

      • דעה אף חרש דלאו בר דעה הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר האלמקור: חגיגה ב ע"ב
      • אידי ואידי לאחר תשמיש ואחד לו ואחד לה כדתנןלמקור: נדה ה ע"א
      לערך המלא: כדתנן

    36. 36.מה פירוש כדאמרינן? כמו שאמרנו — הפניה לדיון קודם; כמו שאמרנו

      כדאמרינן (Kidamrinan) - כמו שאמרנו — הפניה לדיון קודם; כמו שאמרנו. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. סימן שהסוגיה בונה על שלב שהושג קודם.

      • מעייל [מכניסה] לגואי [לפנים]. כדאמרינןבבא מציעא
      • שפיר קא"ל אלא לעולם טעמא דרבי ישמעאל כדאמרינן מעיקרא דאם כן נכתוב כל חלב ולישתוק מאי אמרת האילמקור: כריתות ד ע"א
      לערך המלא: כדאמרינן

    37. 37.לקמן (להלן — הפניה לדיון בהמשך המסכת; בהמשך) - תואר הפועל בדף

      לקמן (Lekaman) - להלן — הפניה לדיון בהמשך המסכת; בהמשך. סוג המילה: תואר הפועל בדף. הגמרא מפנה קדימה כשהדיון המלא נמצא במקום אחר.

      • נעשים זוממין מיבעי ליה ועוד מדקתני לקמן אבל אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי באותו היום אתם הייתםלמקור: מכות ב ע"א
      • פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היאלמקור: בבא קמא כ״ט:
      לערך המלא: לקמן

    38. 38.לעיל (למעלה — הפניה לדיון קודם) - תואר הפועל בדף

      לעיל (Leeil) - למעלה — הפניה לדיון קודם. סוג המילה: תואר הפועל בדף. זוג משלים ל"לקמן"; שניהם מבנה של רשת הפניות.

      • מוצא שפתיך וגו' האי נדבה נדר הוא כו' כדלעיל יתיב רבי זירא ורבי יצחק בר אבא ויתיב אביי גבייהו ויתבילמקור: זבחים ה ע"א
      • לימא [נאמר] מסייע ליה [לו] לרבא, דאמר לעילבבא מציעא
      לערך המלא: לעיל

    39. 39.לחודיה - לבדו — בפני עצמו, בלי צירוף: תואר הפועל בדף

      לחודיה (Lechudei) - לבדו — בפני עצמו, בלי צירוף. סוג המילה: תואר הפועל בדף. מכריע כשהשאלה היא אם צריך צירוף של שני גורמים.

      לערך המלא: לחודיה

    40. 40.מה פירוש מדעיקרא? מעיקרו, מתחילתו

      מדעיקרא (Mideikara) - מעיקרו, מתחילתו. סוג המילה: תואר הפועל בדף. קובע שהמצב היה כך מראש ולא השתנה.

      לערך המלא: מדעיקרא

    41. 41.לבסוף - בסופו של דבר — לאחר שינוי במצב: תואר הפועל בדף

      לבסוף (Lebasof) - בסופו של דבר — לאחר שינוי במצב. סוג המילה: תואר הפועל בדף. בזוג עם "מעיקרא": שינוי בין ההתחלה לסוף.

      • ברישא על מיעוט' דמיחייב בשגגת מעשה ולבסוף ניהדר על רובא לחיובא בשגגת מעשה אלא לאו מדלא מהדר עללמקור: הוריות ב ע"ב
      לערך המלא: לבסוף

    42. 42.קמיה (לפניו — בפני החכם או בית הדין) - מילת יחס בארמית התלמוד

      קמיה (Kameih) - לפניו — בפני החכם או בית הדין. סוג המילה: מילת יחס בארמית התלמוד. מסמן דיון שנערך בפני רב מסוים.

      לערך המלא: קמיה

    43. 43.אתא לקמיה (בא לפניו — הובא מעשה לפני החכם להכרעה) - ביטוי מלשון השקלא וטריא

      אתא לקמיה (Ata lekameih) - בא לפניו — הובא מעשה לפני החכם להכרעה. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. פתיחה למעשה הלכה למעשה ולא לדיון תיאורטי.

      • אשכח חביתא דחמרא לאחר שנפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי אמר ליה זיל שקול לנפשךלמקור: בבא מציעא כג ע"ב
      • פיגול מייתי לה לידי מעילה אישתיק כי אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה בזריקה אמר ליה רב אשי לרבא והאמעילה ג ע"ב
      לערך המלא: אתא לקמיה

    44. 44.עובדא (מעשה שהיה — תקדים מעשי) - שם עצם בלשון הגמרא

      עובדא (Uvda) - מעשה שהיה — תקדים מעשי. סוג המילה: שם עצם בלשון הגמרא. מעשה רב נחשב ראיה חזקה להלכה.

      לערך המלא: עובדא

    45. 45.תרתי - שתיים — שני דברים או שתי לשונות; שתיים: מספר בלשון הגמרא

      תרתי (Tartei) - שתיים — שני דברים או שתי לשונות; שתיים. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. לרוב בהקשר של שתי מסורות או שני טעמים.

      לערך המלא: תרתי

    46. 46.חדא - אחת — פרט אחד מתוך רשימה: מספר בלשון הגמרא

      חדא (Chada) - אחת — פרט אחד מתוך רשימה. סוג המילה: מספר בלשון הגמרא. משמש למניית טעמים: "חדא... ועוד".

      לערך המלא: חדא

    47. 47.ותו לא - ולא יותר — סגירת רשימה או מניין: ביטוי מלשון השקלא וטריא

      ותו לא (Vetu lo) - ולא יותר — סגירת רשימה או מניין. סוג המילה: ביטוי מלשון השקלא וטריא. מגדיר גבול מדויק למניין שנאמר.

      • עשה ודחי את לא תעשה ועשה ותו לא דחינן איסורא מקמי ממונא אלא לשלולמקור: בבא מציעא ל ע"א
      • בחוץ ומאי שנא התם דתני שתים שהן ארבע ותו לא הכא דעיקר שבת הוא תני אבות ותני תולדות התם דלאו עיקרלמקור: שבת ב ע"ב
      לערך המלא: ותו לא

    48. 48.כל שכן - הבאת ראיה, ופירושו ובוודאי — היסק ממקרה קל לחמור ממנו

      כל שכן (Kol sheken) - ובוודאי — היסק ממקרה קל לחמור ממנו. בדף הוא משמש להבאת ראיה. הצורה העברית של קל וחומר בתוך הסוגיה.

      לערך המלא: כל שכן

    49. 49.איצטריך - סגירת תירוץ, ופירושו נצרך — היה צורך לומר זאת; צריך

      איצטריך (Itztrich) - נצרך — היה צורך לומר זאת; צריך. בדף הוא משמש לסגירת תירוץ. תשובה לשאלה מדוע לא די במקור אחד.

      • והנותן לו בקבלה והנותן לו בקבלה למה לי איצטריך סד"א הואיל ועיקר בהמה דישראל היא ליקנסיה דלמא אתילמקור: בכורות ב ע"א
      • דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן הכא נמי כיוןלמקור: ביצה ז ע"א
      לערך המלא: איצטריך

    50. 50.מופנה - פנוי — מילה בכתוב שאינה נדרשת לעניינה ולכן פנויה ללימוד: שם תואר בלשון הגמרא

      מופנה (Mufneh) - פנוי — מילה בכתוב שאינה נדרשת לעניינה ולכן פנויה ללימוד. סוג המילה: שם תואר בלשון הגמרא. תנאי לגזירה שווה שלא ניתן לפרוך.

      • אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופנה איבעית אימא משום דמוכח דא"כ לכתביה רחמנא גבי פרשתלמקור: יבמות ד ע"ב
      לערך המלא: מופנה

    51. 51.מה פירוש אכיל? אכל

      אכיל (akhil) - אכל. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. משמש לתיאור אכילה, בדומה ל'אכל' העברי.

      לערך המלא: אכיל

    52. 52.וּמַאי קָסָבַר - פתיחת שאלה, ופירושו ומה הוא סובר? (שאלת עקרון)

      וּמַאי קָסָבַר (u'mai kasavar) - ומה הוא סובר? (שאלת עקרון). בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה שמטרתה לברר את העיקרון או ההנחה שעומדים בבסיס עמדה מסוימת.

      • מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבחתמורה כא ע"א
      לערך המלא: וּמַאי קָסָבַר

    53. 53.מה פירוש שמעת? שמעת (אתה)

      שמעת (Shma'at) - שמעת (אתה). סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עבר, גוף שני יחיד, של הפועל 'לשמוע'

      לערך המלא: שמעת

    54. 54.אשכח (מצא) - פועל בלשון הסוגיה

      אשכח (Ashkach) - מצא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורה ארמית לפועל 'מצא'

      לערך המלא: אשכח

    55. 55.מה פירוש לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? למה יוצא ממנה? מהי הנפקות המעשית? - ופתיחת שאלה

      לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ (l'mai nafka minah) - למה יוצא ממנה? מהי הנפקות המעשית?. בדף הוא משמש לפתיחת שאלה. שאלה המבררת את הרלוונטיות ההלכתית או המעשית של דיון מסוים.

      לערך המלא: לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ

    56. 56.עביד (עושה; יעשה) - פועל בלשון הסוגיה

      עביד (Avid) - עושה; יעשה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת הווה של הפועל 'לעשות'

      לערך המלא: עביד

    57. 57.מה פירוש יהא? יהיה

      יהא (Yehei) - יהיה. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. צורת עתיד של הפועל 'להיות'

      לערך המלא: יהא

    58. 58.הוי (היה, קרה, נהיה; יהא, הוא) - פועל בלשון הסוגיה

      הוי (havi) - היה, קרה, נהיה; יהא, הוא. סוג המילה: פועל בלשון הסוגיה. פועל בסיסי בעל משמעויות רבות בהתאם להקשר.

      לערך המלא: הוי

    59. 59.מה פירוש סדר זרעים? הסדר הראשון בשישה סדרי משנה — ברכות, תפילה והמצוות התלויות בעבודת האדמה בארץ ישראל

      סדר זרעים (Seder Zeraim) - הסדר הראשון בשישה סדרי משנה — ברכות, תפילה והמצוות התלויות בעבודת האדמה בארץ ישראל. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך…

      • מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבילמקור: ברכות ב ע"א
      לערך המלא: סדר זרעים

    60. 60.סדר מועד (הסדר השני — שבת, מועדים, תעניות והלכות המקדש שבחגים) - שם בלשון הגמרא

      סדר מועד (Seder Moed) - הסדר השני — שבת, מועדים, תעניות והלכות המקדש שבחגים. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך הסדר — שבת, עירובין, פסחים ועוד.

      • מתני׳ יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשטלמקור: שבת ב ע"א
      לערך המלא: סדר מועד

    61. 61.סדר נשים - הסדר השלישי — קידושין, כתובה, גיטין, נדרים ודיני אישות: שם בלשון הגמרא

      סדר נשים (Seder Nashim) - הסדר השלישי — קידושין, כתובה, גיטין, נדרים ודיני אישות. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך הסדר — יבמות, כתובות, נדרים…

      • מתני׳ חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן בתו ובתלמקור: יבמות ב ע"א
      לערך המלא: סדר נשים

    62. 62.סדר נזיקין (הסדר הרביעי — דיני ממונות, נזקים, בתי דין, סנהדרין ועדות) - שם בלשון הגמרא

      סדר נזיקין (Seder Nezikin) - הסדר הרביעי — דיני ממונות, נזקים, בתי דין, סנהדרין ועדות. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך הסדר — בבא קמא, בבא…

      • מתני׳ ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולאלמקור: בבא קמא ב ע"א
      לערך המלא: סדר נזיקין

    63. 63.סדר קדשים - הסדר החמישי — קרבנות, עבודת המקדש, שחיטה ומעילה בהקדש: שם בלשון הגמרא

      סדר קדשים (Seder Kodashim) - הסדר החמישי — קרבנות, עבודת המקדש, שחיטה ומעילה בהקדש. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך הסדר — זבחים, מנחות, חולין…

      • מתני׳ כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת הפסח בזמנולמקור: זבחים ב ע"א
      לערך המלא: סדר קדשים

    64. 64.מה פירוש סדר טהרות? הסדר השישי — טומאה וטהרה, כלים, מקוואות ונידה

      סדר טהרות (Seder Taharot) - הסדר השישי — טומאה וטהרה, כלים, מקוואות ונידה. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. בגמרא קוראים לסדר בשמו הקצר, ולעיתים מפנים ממסכת למסכת בתוך הסדר — נדה ועוד.

      • מתני׳ שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה וחכ"א לא כדברי זה ולאלמקור: נדה ב ע"א
      לערך המלא: סדר טהרות

    65. 65.מה פירוש מסכת ברכות? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר זרעים. 63 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״ד

      מסכת ברכות (Masechet Berakhot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר זרעים. 63 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״ד. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בברכות" או "בפרק... דברכות" — הפניה…

      • מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבילמקור: ברכות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת ברכות

    66. 66.מסכת שבת (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 156 דפים, מדף ב׳ עד דף קנ״ז) - שם בלשון הגמרא

      מסכת שבת (Masechet Shabbat) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 156 דפים, מדף ב׳ עד דף קנ״ז. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בשבת" או "בפרק... דשבת" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשטלמקור: שבת ב ע"א
      לערך המלא: מסכת שבת

    67. 67.מסכת עירובין (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 104 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״ה) - שם בלשון הגמרא

      מסכת עירובין (Masechet Eruvin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 104 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״ה. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בעירובין" או "בפרק... דעירובין" — הפניה…

      • מתני׳ מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט ר' יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לולמקור: עירובין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת עירובין

    68. 68.מסכת פסחים (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 120 דפים, מדף ב׳ עד דף קכ״א) - שם בלשון הגמרא

      מסכת פסחים (Masechet Pesachim) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 120 דפים, מדף ב׳ עד דף קכ״א. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בפסחים" או "בפרק... דפסחים" — הפניה…

      • מתני׳ אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרולמקור: פסחים ב ע"א
      לערך המלא: מסכת פסחים

    69. 69.מסכת שקלים (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 20 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״א) - שם בלשון הגמרא

      מסכת שקלים (Masechet Shekalim) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 20 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״א. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בשקלים" או "בפרק... דשקלים" — הפניה…

      • אבל לעניין שטרות כותבין אדר הראשון ואדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני תיניין. רבי יודה אומר. אדרלמקור: שקלים ב ע"א
      לערך המלא: מסכת שקלים

    70. 70.מסכת יומא - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 87 דפים, מדף ב׳ עד דף פ״ח: שם בלשון הגמרא

      מסכת יומא (Masechet Yoma) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 87 דפים, מדף ב׳ עד דף פ״ח. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן ביומא" או "בפרק... דיומא" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמאלמקור: יומא ב ע"א
      לערך המלא: מסכת יומא

    71. 71.מסכת ביצה (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 39 דפים, מדף ב׳ עד דף מ׳) - שם בלשון הגמרא

      מסכת ביצה (Masechet Beitzah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 39 דפים, מדף ב׳ עד דף מ׳. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בביצה" או "בפרק... דביצה" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזיתלמקור: ביצה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת ביצה

    72. 72.מסכת ראש השנה (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 34 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ה) - שם בלשון הגמרא

      מסכת ראש השנה (Masechet Rosh Hashanah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 34 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ה. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בראש השנה" או "בפרק... דראש…

      • מתני׳ ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ר' אלעזר ור"שלמקור: ראש השנה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת ראש השנה

    73. 73.מסכת תענית - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 30 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״א: שם בלשון הגמרא

      מסכת תענית (Masechet Taanit) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 30 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״א. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בתענית" או "בפרק... דתענית" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טובלמקור: תענית ב ע"א
      לערך המלא: מסכת תענית

    74. 74.מסכת מגילה - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 31 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ב: שם בלשון הגמרא

      מסכת מגילה (Masechet Megillah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 31 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן במגילה" או "בפרק... דמגילה" — הפניה…

      • מתני׳ מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נוןלמקור: מגילה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת מגילה

    75. 75.מסכת מועד קטן - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 28 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ט: שם בלשון הגמרא

      מסכת מועד קטן (Masechet Moed Katan) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 28 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ט. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן במועד קטן" או "בפרק... דמועד קטן"…

      • מתני׳ משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה אבל איןלמקור: מועד קטן ב ע"א
      לערך המלא: מסכת מועד קטן

    76. 76.מסכת חגיגה - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 26 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ז: שם בלשון הגמרא

      מסכת חגיגה (Masechet Chagigah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר מועד. 26 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ז. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בחגיגה" או "בפרק... דחגיגה" — הפניה…

      • מתני׳ הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים החיגרלמקור: חגיגה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת חגיגה

    77. 77.מסכת יבמות (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 121 דפים, מדף ב׳ עד דף קכ״ב) - שם בלשון הגמרא

      מסכת יבמות (Masechet Yevamot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 121 דפים, מדף ב׳ עד דף קכ״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן ביבמות" או "בפרק... דיבמות" — הפניה…

      • מתני׳ חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן בתו ובתלמקור: יבמות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת יבמות

    78. 78.מה פירוש מסכת כתובות? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 111 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ב

      מסכת כתובות (Masechet Ketubot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 111 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בכתובות" או "בפרק... דכתובות" — הפניה…

      • מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השנילמקור: כתובות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת כתובות

    79. 79.מה פירוש מסכת נדרים? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 90 דפים, מדף ב׳ עד דף צ״א

      מסכת נדרים (Masechet Nedarim) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 90 דפים, מדף ב׳ עד דף צ״א. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בנדרים" או "בפרק... דנדרים" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ כל כינויי נדרים כנדרים וחרמים כחרמים ושבועות כשבועות ונזירות כנזירות האומר לחברו מודרני ממךלמקור: נדרים ב ע"א
      לערך המלא: מסכת נדרים

    80. 80.מה פירוש מסכת נזיר? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 65 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״ו

      מסכת נזיר (Masechet Nazir) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 65 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״ו. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בנזיר" או "בפרק... דנזיר" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ כל כינויי נזירות כנזירות האומר אהא הרי זה נזיר או אהא נאה נזיר נזיק נזיח פזיח הרי זה נזירלמקור: נזיר ב ע"א
      לערך המלא: מסכת נזיר

    81. 81.מסכת סוטה (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 48 דפים, מדף ב׳ עד דף מ״ט) - שם בלשון הגמרא

      מסכת סוטה (Masechet Sotah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 48 דפים, מדף ב׳ עד דף מ״ט. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בסוטה" או "בפרק... דסוטה" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או ע"פ עצמו רבי יהושע אומרלמקור: סוטה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת סוטה

    82. 82.מה פירוש מסכת גיטין? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 89 דפים, מדף ב׳ עד דף צ׳

      מסכת גיטין (Masechet Gittin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 89 דפים, מדף ב׳ עד דף צ׳. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בגיטין" או "בפרק... דגיטין" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגרלמקור: גיטין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת גיטין

    83. 83.מסכת קידושין (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 81 דפים, מדף ב׳ עד דף פ״ב) - שם בלשון הגמרא

      מסכת קידושין (Masechet Kiddushin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נשים. 81 דפים, מדף ב׳ עד דף פ״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בקידושין" או "בפרק... דקידושין"…

      • מתני׳ האשה נקנית בשלוש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה בכסף בית שמאי אומריםלמקור: קידושין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת קידושין

    84. 84.מסכת בבא קמא - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 118 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ט: שם בלשון הגמרא

      מסכת בבא קמא (Masechet Bava Kamma) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 118 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ט. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בבבא קמא" או "בפרק... דבבא קמא"…

      • מתני׳ ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולאלמקור: בבא קמא ב ע"א
      לערך המלא: מסכת בבא קמא

    85. 85.מסכת בבא מציעא - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 118 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ט: שם בלשון הגמרא

      מסכת בבא מציעא (Masechet Bava Metzia) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 118 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ט. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בבבא מציעא" או "בפרק... דבבא…

      • מתני׳ שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלילמקור: בבא מציעא ב ע"א
      לערך המלא: מסכת בבא מציעא

    86. 86.מסכת בבא בתרא (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 175 דפים, מדף ב׳ עד דף קע״ו) - שם בלשון הגמרא

      מסכת בבא בתרא (Masechet Bava Batra) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 175 דפים, מדף ב׳ עד דף קע״ו. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בבבא בתרא" או "בפרק... דבבא…

      • מתני׳ השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לביניןלמקור: בבא בתרא ב ע"א
      לערך המלא: מסכת בבא בתרא

    87. 87.מסכת סנהדרין - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 112 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ג: שם בלשון הגמרא

      מסכת סנהדרין (Masechet Sanhedrin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 112 דפים, מדף ב׳ עד דף קי״ג. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בסנהדרין" או "בפרק... דסנהדרין"…

      • מתני׳ דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה האונסלמקור: סנהדרין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת סנהדרין

    88. 88.מסכת מכות (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 23 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ד) - שם בלשון הגמרא

      מסכת מכות (Masechet Makkot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 23 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ד. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן במכות" או "בפרק... דמכות" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ כיצד העדים נעשים זוממין מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בןלמקור: מכות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת מכות

    89. 89.מסכת שבועות - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 48 דפים, מדף ב׳ עד דף מ״ט: שם בלשון הגמרא

      מסכת שבועות (Masechet Shevuot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 48 דפים, מדף ב׳ עד דף מ״ט. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בשבועות" או "בפרק... דשבועות" — הפניה…

      • מתני׳ שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתים שהן ארבע מראות נגעים שניםלמקור: שבועות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת שבועות

    90. 90.מסכת עבודה זרה (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 75 דפים, מדף ב׳ עד דף ע״ו) - שם בלשון הגמרא

      מסכת עבודה זרה (Masechet Avodah Zarah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 75 דפים, מדף ב׳ עד דף ע״ו. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בעבודה זרה" או "בפרק... דעבודה…

      • מתני׳ לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוותלמקור: עבודה זרה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת עבודה זרה

    91. 91.מסכת הוריות - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 13 דפים, מדף ב׳ עד דף י״ד: שם בלשון הגמרא

      מסכת הוריות (Masechet Horayot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר נזיקין. 13 דפים, מדף ב׳ עד דף י״ד. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בהוריות" או "בפרק... דהוריות" — הפניה…

      • מתני׳ הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם בין שעשו ועשהלמקור: הוריות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת הוריות

    92. 92.מה פירוש מסכת זבחים? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 119 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״כ

      מסכת זבחים (Masechet Zevachim) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 119 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״כ. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בזבחים" או "בפרק... דזבחים" — הפניה…

      • מתני׳ כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת הפסח בזמנולמקור: זבחים ב ע"א
      לערך המלא: מסכת זבחים

    93. 93.מסכת מנחות - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 109 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״י: שם בלשון הגמרא

      מסכת מנחות (Masechet Menachot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 109 דפים, מדף ב׳ עד דף ק״י. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן במנחות" או "בפרק... דמנחות" — הפניה…

      • מתני׳ כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות מנחתלמקור: מנחות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת מנחות

    94. 94.מסכת חולין - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 141 דפים, מדף ב׳ עד דף קמ״ב: שם בלשון הגמרא

      מסכת חולין (Masechet Chullin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 141 דפים, מדף ב׳ עד דף קמ״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בחולין" או "בפרק... דחולין" — הפניה…

      • מתני׳ הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן וכולן ששחטו ואחרים רואין אותןלמקור: חולין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת חולין

    95. 95.מסכת בכורות - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 60 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״א: שם בלשון הגמרא

      מסכת בכורות (Masechet Bekhorot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 60 דפים, מדף ב׳ עד דף ס״א. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בבכורות" או "בפרק... דבכורות" — הפניה…

      • מתני׳ הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לולמקור: בכורות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת בכורות

    96. 96.מה פירוש מסכת ערכין? מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 33 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ד

      מסכת ערכין (Masechet Arakhin) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 33 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ד. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בערכין" או "בפרק... דערכין" — הפניה…

      • מתני׳ הכל מעריכין ונערכין נודרין ונידרין כהנים לוים וישראלים נשים ועבדים טומטום ואנדרוגינוס נודריןערכין ב ע"א
      לערך המלא: מסכת ערכין

    97. 97.מסכת תמורה - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 33 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ד: שם בלשון הגמרא

      מסכת תמורה (Masechet Temurah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 33 דפים, מדף ב׳ עד דף ל״ד. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בתמורה" או "בפרק... דתמורה" — הפניה…

      • מתני׳ הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים גמ׳ האתמורה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת תמורה

    98. 98.מסכת כריתות (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 27 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ח) - שם בלשון הגמרא

      מסכת כריתות (Masechet Keritot) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 27 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ח. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בכריתות" או "בפרק... דכריתות" — הפניה…

      • מתני׳ שלשים ושש כריתות בתורה הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה ואשה המביאהלמקור: כריתות ב ע"א
      לערך המלא: מסכת כריתות

    99. 99.מסכת מעילה - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 21 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ב: שם בלשון הגמרא

      מסכת מעילה (Masechet Meilah) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 21 דפים, מדף ב׳ עד דף כ״ב. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן במעילה" או "בפרק... דמעילה" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון בצפון וקיבל דמן בדרום שחט ביום וזרקמעילה ב ע"א
      לערך המלא: מסכת מעילה

    100. 100.מסכת תמיד (מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 9 דפים, מדף כ״ה עד דף ל״ג) - שם בלשון הגמרא

      מסכת תמיד (Masechet Tamid) - מסכת בתלמוד הבבלי, בסדר קדשים. 9 דפים, מדף כ״ה עד דף ל״ג. סוג המילה: שם בלשון הגמרא. כשהגמרא מפנה למסכת אחרת היא כותבת "כדתנן בתמיד" או "בפרק... דתמיד" — הפניה לדיון…

      • מתני׳ בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בית אבטינס בית הניצוץ בית המוקד בבית אבטינס ובביתתמיד כ״ה ע"ב
      לערך המלא: מסכת תמיד

    להמשיך מכאן

    מילון לגמרא - שיטת הפענוח

    ארבעה שלבים לפירוק מילה שלא נלמדה מעולם.

    תרגול המונחים המובילים

    חיפוש, כרטיסיות ובחירה מרובה על אותו גרעין.

    המילון המלא

    חיפוש בכל הערכים: תרגום, שורש, הטיות ומקורות.

    מדריך קוראי הגמרא

    מה כדאי לדעת לפני קריאת הדף הראשון.

    דפי הגמרא

    לראות את המילים בתוך הדף עצמו.

    שאלות של לומדים

    אילו מילים הן השכיחות בתלמוד?
    הגרעין החוזר מורכב ממוניטין של המשא ומתן - מבעיא, מאי לאו, תא שמע, בעי, אתי - ומכמה עשרות פעלים ומיליות. הרשימה כאן מדורגת לפי שכיחות בפועל, כך שהמילה הראשונה היא זו שתחזור בדף הבא.
    למה ללמוד לפי שכיחות ולא לפי אלף־בית?
    מילה שחוזרת אלפי פעמים משנה את הקריאה יותר ממילה נדירה. סדר השכיחות מבטיח שכל מילה שנלמדת כאן משתלמת מיד בדף עצמו.
    איפה רואים את המילה בהקשר שלה?
    לכל מילה שנשמר עבורה ציטוט מופיע קישור אל אותו דף בקורא הגמרא שלנו, כך שהמשמעות נבדקת בתוך הסוגיה ולא ברשימה.
    מה ההבדל בין הדף הזה ל/miloon ול/tirgul-milon?
    /miloon מסביר את שיטת הפענוח, /tirgul-milon מתרגל אותה, והדף הזה הוא הרשימה עצמה: מאה המילים, פירוש קצר לכל אחת וקישור אל הערך ואל המקור.