בוני התלמוד

    דף ביאור

    דברי הימים א פרק כ״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    דברי הימים א פרק 26

    דברי הימים א פרק 26 מציג 32 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 32 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 17 מילים

      נפתחת ב״לְמַחְלְק֖וֹת לְשֹׁעֲרִ֑ים לַקׇּרְחִ֕ים מְשֶׁלֶמְיָ֥הוּ בֶן־קֹרֵ֖א מִן־בְּנֵ֥י אָסָֽף׃…״

    2. פסוק 210 מילים

      נפתחת ב״וְלִמְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ בָּנִ֑ים זְכַרְיָ֤הוּ הַבְּכוֹר֙ יְדִיעֲאֵ֣ל הַשֵּׁנִ֔י זְבַדְיָ֙הוּ֙…״

    3. פסוק 36 מילים

      נפתחת ב״עֵילָ֤ם הַחֲמִישִׁי֙ יְהוֹחָנָ֣ן הַשִּׁשִּׁ֔י אֶלְיְהוֹעֵינַ֖י הַשְּׁבִיעִֽי׃…״

    4. פסוק 413 מילים

      נפתחת ב״וּלְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם בָּנִ֑ים שְׁמַעְיָ֤ה הַבְּכוֹר֙ יְהוֹזָבָ֣ד הַשֵּׁנִ֔י…״

    5. פסוק 510 מילים

      נפתחת ב״עַמִּיאֵ֤ל הַשִּׁשִּׁי֙ יִשָּׂשכָ֣ר הַשְּׁבִיעִ֔י פְּעֻלְּתַ֖י הַשְּׁמִינִ֑י כִּ֥י…״

    6. פסוק 610 מילים

      נפתחת ב״וְלִֽשְׁמַעְיָ֤ה בְנוֹ֙ נוֹלַ֣ד בָּנִ֔ים הַמִּמְשָׁלִ֖ים לְבֵ֣ית אֲבִיהֶ֑ם…״

    7. פסוק 710 מילים

      נפתחת ב״בְּנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה עׇ֠תְנִ֠י וּרְפָאֵ֨ל וְעוֹבֵ֧ד אֶלְזָבָ֛ד אֶחָ֖יו…״

    8. פסוק 814 מילים

      נפתחת ב״כׇּל־אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַאֲחֵיהֶ֔ם…״

    9. פסוק 97 מילים

      נפתחת ב״וְלִמְשֶׁלֶמְיָ֗הוּ בָּנִ֧ים וְאַחִ֛ים בְּנֵי־חָ֖יִל שְׁמוֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ {ס}…״

    10. פסוק 1011 מילים

      נפתחת ב״וּלְחֹסָ֥ה מִן־בְּנֵי־מְרָרִ֖י בָּנִ֑ים שִׁמְרִ֤י הָרֹאשׁ֙ כִּ֣י לֹֽא־הָיָ֣ה…״

    11. פסוק 1111 מילים

      נפתחת ב״חִלְקִיָּ֤הוּ הַשֵּׁנִי֙ טְבַלְיָ֣הוּ הַשְּׁלִשִׁ֔י זְכַרְיָ֖הוּ הָרְבִעִ֑י כׇּל־בָּנִ֧ים…״

    12. פסוק 1211 מילים

      נפתחת ב״לְ֠אֵ֠לֶּה מַחְלְק֨וֹת הַשֹּׁעֲרִ֜ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִשְׁמָר֖וֹת לְעֻמַּ֣ת…״

    13. פסוק 139 מילים

      נפתחת ב״וַיַּפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת כַּקָּטֹ֧ן כַּגָּד֛וֹל לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם לְשַׁ֥עַר…״

    14. פסוק 1413 מילים

      נפתחת ב״וַיִּפֹּ֧ל הַגּוֹרָ֛ל מִזְרָ֖חָה לְשֶׁלֶמְיָ֑הוּ וּזְכַרְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ יוֹעֵ֣ץ׀…״

    15. פסוק 156 מילים

      נפתחת ב״לְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם נֶ֑גְבָּה וּלְבָנָ֖יו בֵּ֥ית הָאֲסֻפִּֽים׃…״

    16. פסוק 1612 מילים

      נפתחת ב״לְשֻׁפִּ֤ים וּלְחֹסָה֙ לַֽמַּעֲרָ֔ב עִ֚ם שַׁ֣עַר שַׁלֶּ֔כֶת בַּֽמְסִלָּ֖ה…״

    17. פסוק 1713 מילים

      נפתחת ב״לַמִּזְרָח֮ הַלְוִיִּ֣ם שִׁשָּׁה֒ לַצָּפ֤וֹנָה לַיּוֹם֙ אַרְבָּעָ֔ה לַנֶּ֥גְבָּה…״

    18. פסוק 186 מילים

      נפתחת ב״לַפַּרְבָּ֖ר לַֽמַּעֲרָ֑ב אַרְבָּעָה֙ לַֽמְסִלָּ֔ה שְׁנַ֖יִם לַפַּרְבָּֽר׃…״

    19. פסוק 197 מילים

      נפתחת ב״אֵ֗לֶּה מַחְלְקוֹת֙ הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים לִבְנֵ֥י הַקׇּרְחִ֖י וְלִבְנֵ֥י מְרָרִֽי׃…״

    20. פסוק 208 מילים

      נפתחת ב״וְֽהַלְוִיִּ֑ם אֲחִיָּ֗ה עַל־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃…״

    21. פסוק 2111 מילים

      נפתחת ב״בְּנֵ֣י לַ֠עְדָּ֠ן בְּנֵ֨י הַגֵּרְשֻׁנִּ֜י לְלַעְדָּ֗ן רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת…״

    22. פסוק 229 מילים

      נפתחת ב״בְּנֵ֖י יְחִיאֵלִ֑י זֵתָם֙ וְיוֹאֵ֣ל אָחִ֔יו עַל־אֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית…״

    23. פסוק 234 מילים

      נפתחת ב״לַֽעַמְרָמִי֙ לַיִּצְהָרִ֔י לַחֶבְרוֹנִ֖י לָעׇזִּיאֵלִֽי׃…״

    24. פסוק 246 מילים

      נפתחת ב״וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשׁ֣וֹם בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃ {ס}…״

    25. פסוק 2513 מילים

      נפתחת ב״וְאֶחָ֖יו לֶאֱלִיעֶ֑זֶר רְחַבְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ וִישַׁעְיָ֤הֽוּ בְנוֹ֙ וְיֹרָ֣ם…״

    26. פסוק 2616 מילים

      נפתחת ב״ה֧וּא שְׁלֹמ֣וֹת וְאֶחָ֗יו עַ֣ל כׇּל־אֹצְר֤וֹת הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר…״

    27. פסוק 276 מילים

      נפתחת ב״מִן־הַמִּלְחָמ֥וֹת וּמִן־הַשָּׁלָ֖ל הִקְדִּ֑ישׁוּ לְחַזֵּ֖ק לְבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃…״

    28. פסוק 2816 מילים

      נפתחת ב״וְכֹ֨ל הַהִקְדִּ֜ישׁ שְׁמוּאֵ֤ל הָרֹאֶה֙ וְשָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וְאַבְנֵ֣ר…״

    29. פסוק 298 מילים

      נפתחת ב״לַיִּצְהָרִ֞י כְּנַנְיָ֣הוּ וּבָנָ֗יו לַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצוֹנָה֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל לְשֹׁטְרִ֖ים…״

    30. פסוק 3017 מילים

      נפתחת ב״לַחֶבְרוֹנִ֡י חֲשַׁבְיָ֩הוּ֩ וְאֶחָ֨יו בְּנֵי־חַ֜יִל אֶ֣לֶף וּשְׁבַע־מֵא֗וֹת עַ֚ל…״

    31. פסוק 3117 מילים

      נפתחת ב״לַֽחֶבְרוֹנִי֙ יְרִיָּ֣ה הָרֹ֔אשׁ לַֽחֶבְרוֹנִ֥י לְתֹלְדֹתָ֖יו לְאָב֑וֹת בִּשְׁנַ֨ת…״

    32. פסוק 3220 מילים

      נפתחת ב״וְאֶחָ֣יו בְּנֵי־חַ֗יִל אַלְפַּ֛יִם וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת רָאשֵׁ֣י הָאָב֑וֹת…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • שמואל · דור ראשון לאמוראים

      שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.

      מקור: דברי הימים א פרק 26 · פסוק 28 — “וְכֹ֨ל הַהִקְדִּ֜ישׁ שְׁמוּאֵ֤ל הָרֹאֶה֙ וְשָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְיוֹאָ֖ב…

    פירוש רש״י

    1. פסוק א׳׳

      למחלקות לשעריםאין חוזרים חלילה אלא כנגד שערים חלקים ושוב הפילו גורלות מי לשער זה מי לשער אחר כך מפורש לקמן:

      לקרחים משלמיהו בן קורא מן בני אסףודוגמא למעלה ושלום בן קורא וגו' (לעיל א' ט'):

    2. פסוק ה׳׳

      כי ברכו אלהיםכדאמר (לעיל יג) ויברך ה' את בית עובד אדום וגו':

    3. פסוק ו׳׳

      הממשלים לבית אביהםפתרון אותם מושלים היו על יד אביהם ודוגמא בסוף דניאל ומשל ממשל רב:

    4. פסוק ח׳׳

      איש חיללא בכח ולא במלחמה אלא כאדם שאומר עליו פלוני חשוב וכן הלא בועז מודעתנו איש גבור חיל (רות ג׳:ב׳):

    5. פסוק י״ב׳

      משמרות לעמת אחיהםראשי כ"ד משמרות:

    6. פסוק י״ג׳

      ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושערלמי יבוא שער זה ולמי שער זה למזרח למערב לצפון לדרום וכן לכל שערים שבעזרה:

    7. פסוק י״ז׳

      ולאספיסמקום ששמו אסופים:

    8. פסוק י״ח׳

      שנים לפרברומפורש במס' תמיד אמר רבא לפרבר כלפי בר:

    9. פסוק כ׳׳

      והלוים אחיה על אוצרות וגו'הוא היה ממונה על מעות שנקנין מהם קרבנות לבית אלהים כגון קרבן קדשים:

    10. פסוק כ״א׳

      בני לעדןללעדן הגרשוני היה ראש האבות יחיאל הוא לעדן האמור לעיל:

    11. פסוק כ״ב׳

      ויואל אחיואחיו של יחיאל כדכתיב למעלה יחיאל וזתם ויואל:

      על אוצרות בית ה'אוצרות הרבה היו בעזרה כל אוצר ואוצר לתקונו ועל כל אחד ואחד היה ממונה אחד:

    12. פסוק כ״ד׳

      ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האצרותכמו כן נגיד על אחד מאוצרות העזרה, ויש מפרשים נגיד על האוצרות כל האמרכלין כולם היו תחתיו:

    13. פסוק כ״ט׳

      ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונהמלאכה שעושין חוץ לעיר ביערים ובהרים ולכרות ארזים ולחצוב אבנים ולחרוש שדה של הקדש:

    14. פסוק ל׳׳

      לחברוני חשביהועד לכל מלאכת ה' הם שוטרים על אותם שהיו עושים מלאכת ה' בעבר הירדן:

      ולעבודת המלךאף הם ממונים על יושבי נחלת המלך אוצרות המלך וכן לפנינו לכל דבר האלהים ודבר המלך:

    15. פסוק ל״א׳

      בשנת הארבעים וגו'וגם כל חשבונות הללו בשנת הארבעים היו:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק א׳׳

      למחלקותיספר איך היה חלוקת השוערים

      לקרחיםלמשפחת הקרחים, וכבר התבאר למעלה כי שלום בן קורא על שומרי הספים, ושם פכ"א זכריה בן משלמיה שוער פתח לא"מ, ויתבאר (בפסוק יז - יח) שהיו שומרים בכ"ד מקומות, וכן חשב כאן כ"ד ראשים, כ"א היה ראש לשער מיוחד, והיו כ"ד הנקובים בשמות, בני משלמיה שבעה, מבני עובד אדום שמונה הרי ט"ו, בני שמעיה ששה ונגרע מהם שמעיה כי בניו היו ראשים תחתיו, ובני חוסה ארבעה, וכבר בארתי למעלה (ט, כה) כי לכ"ד משמרות היה צריך ארבעה אלפים ל"ב שוערים, והנחשבים פה היו הממונים עליהם כ"ד לכ"ד מקומות שצריכים שימור, ולכן לא חשב למעלה רק ארבעת אלפים שוערים, כי הם היו חוץ מכ"ד הנזכר פה שהיו הראשים, ומשלמיה ועובד אדום ושמעיה וחוסה, שהיו בראש הראשים ואינם מן החשבון כנ"ל, הם כ"ח מן הל"ב החסרים, ובארבעה לא דק לפרטם:

    2. פסוק ה׳׳

      כי ברכו אלהיםכמ"ש חז"ל בסוף ברכות:

    3. פסוק ו׳׳

      הממשליםפרש"י שהיו מושלים וממונים, כנ"ל:

    4. פסוק ח׳׳

      ששים ושניםעמ"ש למעלה ט"ז ל"ח:

    5. פסוק ט׳׳

      ולמשלמיהזה היה ראוי להאמר אחר פסוק ג', רק שבא לבאר איך ברך ה' את עובד אדום שמן שמונה בנים היו לו ששים ושנים, ומשלמיה שהי"ל שבעה בנים לא היו לו רק שמונה עשר, ולחוסה רק י"ג:

    6. פסוק י״ב׳

      לאלה מחלקות השועריםר"ל שמחלקות השוערים כולם שהיו ד' אלפים היו עומדים תחת פקודת אלה ראשי הגברים, שהם הכ"ד אנשים הנזכרים

      משמרות לעומת אחיהםוהמשמרות היו לעומת אחיהם, כ"ד בתי משמרות לכ"ד שבועות, כמו יתר הלוים שנחלקו לכ"ד משמרות:

    7. פסוק י״ג׳

      ויפילווהכ"ד אנשים הנ"ל שהם ראשי המשמרות הפילו גורלות מי יפקד על כל שער ושער:

    8. פסוק י״ד׳

      ויפול הגורל מזרחההנה יבואר (בפסוק יז) שבמזרח היו עומדים ששה שומרים, ובצפון ודרום ארבעה בכ"א, ונפל על משלמיה צד המזרח, והוא היה שבעה ראשים, ונותר אחד

      והתיעץ זכריה בנו בשכלוקבל עליו לדחות ממקומו, שאם ידחה אחר יהיה לו בושה, אבל הוא באשר הוא הבכור לא יאמרו שנדחה מפני איזה פחיתות, ואז הפילו גורלות לאיזה צד ישמור, ויצא גורלו צפונה:

    9. פסוק ט״ו׳

      לעובד אדוםהנה הגורל השני נפל לעובד אדום, וממילא היה לו שלשה משמרים הנותרים בצד צפון, שצפון כבר יצא מן הגורל, רק שעובד אדום הי"ל שבעה בנים (חוץ משמעיה שבניו היו ראשים בפ"ע), ונשארו לו עוד ד' בנים, ויצא הגורל נגבה, ואח"כ יצא הגורל על בניו, שהיו בפ"ע, שהם בני שמעיה שהיו ראשים בפ"ע (כמ"ש בפסוק ז), והם היו ששה ויצא להם הגורל על בית האסופים, ששם עמדו ד' שומרים (כמ"ש בפי"ז), ועוד נשארו שנים מבניו (שהיו ששה), ויצא להם הגורל לשפים, שהוא השער שלכת שהיו משליכים שם את האשפות, כמו שער האשפות, ונקרא שפים מל' אשפה, והוא עצמו המקום שקורא בפי"ח פרבר

      אפר ברששם היו משליכים את האפר לחוץ (ובחז"ל (תמיד כז א) פרבר כלפי בר), והוא היה במערב, וכן ולחוסה למערב, לחוסה הגיע ג"כ למערב, ומפרש עם שער שלכת, שלבני עובד אדום הגיע המשמר קרוב לשער שלכת שמשליכין שם את האשפה והאפר, ולחוסה הגיע הגורל במסלה העולה שהוא במערב, כמו שיפורש בפסוק י"ח, והיה משמר לעומת משמר, במזרח ובמערב היו ששה כנגד ששה, ובדרום ובצפון היו ארבע כנגד ארבע, וכן האספים היו ג"כ מגבילים זה כנגד זה. עתה פירש הדבר איך היו המשמרות:

    10. פסוק י״ז׳

      למזרחהיו הלוים השומרים ששה (ליום)

      לצפונההיו ליום (פי' לכל יום), ארבעה שומרים, וכן לנגבה בכל יום ארבעה, ולאספים (שם מקום או לשכות) היו בשני אסופים שנים בכל אחד מן האסופים, והיו בשניהם ארבעה שומרים:

    11. פסוק י״ח׳

      לפרברועוד עמדו שומרים לפרבר, הוא מקום שמשליכין שם את האפר לבר (שהוא השפים מקום האשפות ושער שלכת הנזכר לעיל בפט"ז), וכן עמדו שומרים למערב, ביתר מערב (שהוא במסלה העולה הנזכר שם), ומפרש ארבעה שומרים עמדו למסלה, ושנים שומרים עמדו לפרבר (ואע"ג שבגמרא זבחים (נה ב) מפרש לפרבר בענין אחר, הלא תראה להראב"ד בפי' מס' תמיד פירש לפרבר כלפי בר, ר"ל מקום מובדל שאין בני אדם הולכים שם, וזה יתכן לפי פירושי). ודע שמה שכתבתי שהלוים שמרו בכ"ד מקומות הוא כדעת הסמ"ג מ"ע סימן קס"ה והרע"ב שגם במקומות ששמרו הכהנים שמרו הלוים ג"כ, והמפרש במס' תמיד לו שטה אחרת, וכ"נ מדעת הרמב"ם, וכמו שהאריך במ"ל הלכות בהב"ח, ואנכי בחרתי את הקרוב בפשט הכתוב כדרכנו:

    12. פסוק כ׳׳

      והלויםר"ל הלוים השוערים, מהם היו ג"כ ממונים על אוצרות בית האלהים, וכמ"ש למעלה (ט, כו) כי באמונה המה, ארבעת גבורי השוערים הם הלוים, והיו על הלשכות ועל האוצרות בית האלהים, והממונה עליהם היה אחיה:

    13. פסוק כ״א׳

      בני לעדןוכן מבני לעדן המוזכר למעלה (כג, ז - ח) היו בני יחיאל על אוצרות בית ה', שהוא מ"ש (למעלה ט, כט) ומהם ממונים על הכלים וכו' ועל הסולת והיין וכו', אולם לקמן כ"ט ח' משמע על אוצרות של כסף וזהב ונדבות למקדש:

    14. פסוק כ״ג׳

      לעמרמיוכן היו פקידים מבני עמרם ומבני יצהר וכו', ומפרש לעמרמי שמבני גרשון היה שבואל הראש (כנ"ל כג, טז) והיה נגיד על האוצרות:

    15. פסוק כ״ה׳

      ואחיו לאליעזרממנו היה בן בנו שלומית (שהוא דור חמישי לרחביה) ממונה על ההקדשות שהקדיש דוד ושרי הצבא מן שלל המלחמות וכל מה שהקדיש שמואל וכו' הכל היה על ידי שלומית בן בנו של רחביה בן אליעזר:

    16. פסוק כ״ט׳

      ליצהריהיה כנניה שהיה מבניו ממונה על המלאכה החיצונה בשדות וביערים של הקדש וכדומה, כמו שפרש"י, וכן היו מהם שוטרים ושופטים:

    17. פסוק ל׳׳

      לחברוניהיו על פקודת ישראל ממונים בעבר הירדן המזרחי, וגם אחרי שמצאו עוד ממשפחת החברוני מבני יריה (כנ"ל כד, כג) שהוא הראש לבניו, ונמצאו ביעזר אשר בארץ הגלעד בעבר הירדן המזרחי, מינה אותם המלך על השבטים שבעבר המזרחי. ומן עוזיאל השמיט ולא הזכיר פקודתם:

    מהדורה: Malbim on I Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    לְמַחְלְק֖וֹת לְשֹׁעֲרִ֑ים לַקׇּרְחִ֕ים מְשֶׁלֶמְיָ֥הוּ בֶן־קֹרֵ֖א מִן־בְּנֵ֥י אָסָֽף׃

    וְלִמְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ בָּנִ֑ים זְכַרְיָ֤הוּ הַבְּכוֹר֙ יְדִיעֲאֵ֣ל הַשֵּׁנִ֔י זְבַדְיָ֙הוּ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יַתְנִיאֵ֖ל הָרְבִיעִֽי׃

    עֵילָ֤ם הַחֲמִישִׁי֙ יְהוֹחָנָ֣ן הַשִּׁשִּׁ֔י אֶלְיְהוֹעֵינַ֖י הַשְּׁבִיעִֽי׃

    וּלְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם בָּנִ֑ים שְׁמַעְיָ֤ה הַבְּכוֹר֙ יְהוֹזָבָ֣ד הַשֵּׁנִ֔י יוֹאָ֤ח הַשְּׁלִשִׁי֙ וְשָׂכָ֣ר הָרְבִיעִ֔י וּנְתַנְאֵ֖ל הַחֲמִישִֽׁי׃

    עַמִּיאֵ֤ל הַשִּׁשִּׁי֙ יִשָּׂשכָ֣ר הַשְּׁבִיעִ֔י פְּעֻלְּתַ֖י הַשְּׁמִינִ֑י כִּ֥י בֵרְכ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ {ס}

    וְלִֽשְׁמַעְיָ֤ה בְנוֹ֙ נוֹלַ֣ד בָּנִ֔ים הַמִּמְשָׁלִ֖ים לְבֵ֣ית אֲבִיהֶ֑ם כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל הֵֽמָּה׃

    בְּנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה עׇ֠תְנִ֠י וּרְפָאֵ֨ל וְעוֹבֵ֧ד אֶלְזָבָ֛ד אֶחָ֖יו בְּנֵי־חָ֑יִל אֱלִיה֖וּ וּסְמַכְיָֽהוּ׃

    כׇּל־אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַאֲחֵיהֶ֔ם אִֽישׁ־חַ֥יִל בַּכֹּ֖חַ לַעֲבֹדָ֑ה שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם לְעֹבֵ֥ד אֱדֹֽם׃

    וְלִמְשֶׁלֶמְיָ֗הוּ בָּנִ֧ים וְאַחִ֛ים בְּנֵי־חָ֖יִל שְׁמוֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ {ס}

    וּלְחֹסָ֥ה מִן־בְּנֵי־מְרָרִ֖י בָּנִ֑ים שִׁמְרִ֤י הָרֹאשׁ֙ כִּ֣י לֹֽא־הָיָ֣ה בְכ֔וֹר וַיְשִׂימֵ֥הוּ אָבִ֖יהוּ לְרֹֽאשׁ׃

    חִלְקִיָּ֤הוּ הַשֵּׁנִי֙ טְבַלְיָ֣הוּ הַשְּׁלִשִׁ֔י זְכַרְיָ֖הוּ הָרְבִעִ֑י כׇּל־בָּנִ֧ים וְאַחִ֛ים לְחֹסָ֖ה שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָֽׂר׃

    לְ֠אֵ֠לֶּה מַחְלְק֨וֹת הַשֹּׁעֲרִ֜ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִשְׁמָר֖וֹת לְעֻמַּ֣ת אֲחֵיהֶ֑ם לְשָׁרֵ֖ת בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃

    וַיַּפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת כַּקָּטֹ֧ן כַּגָּד֛וֹל לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם לְשַׁ֥עַר וָשָֽׁעַר׃ {פ}

    וַיִּפֹּ֧ל הַגּוֹרָ֛ל מִזְרָ֖חָה לְשֶׁלֶמְיָ֑הוּ וּזְכַרְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ יוֹעֵ֣ץ׀ בְּשֶׂ֗כֶל הִפִּ֙ילוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיֵּצֵ֥א גוֹרָל֖וֹ צָפֽוֹנָה׃

    לְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם נֶ֑גְבָּה וּלְבָנָ֖יו בֵּ֥ית הָאֲסֻפִּֽים׃

    לְשֻׁפִּ֤ים וּלְחֹסָה֙ לַֽמַּעֲרָ֔ב עִ֚ם שַׁ֣עַר שַׁלֶּ֔כֶת בַּֽמְסִלָּ֖ה הָעוֹלָ֑ה מִשְׁמָ֖ר לְעֻמַּ֥ת מִשְׁמָֽר׃ {ס}

    לַמִּזְרָח֮ הַלְוִיִּ֣ם שִׁשָּׁה֒ לַצָּפ֤וֹנָה לַיּוֹם֙ אַרְבָּעָ֔ה לַנֶּ֥גְבָּה לַיּ֖וֹם אַרְבָּעָ֑ה {ס} וְלָאֲסֻפִּ֖ים שְׁנַ֥יִם שְׁנָֽיִם׃

    לַפַּרְבָּ֖ר לַֽמַּעֲרָ֑ב אַרְבָּעָה֙ לַֽמְסִלָּ֔ה שְׁנַ֖יִם לַפַּרְבָּֽר׃

    אֵ֗לֶּה מַחְלְקוֹת֙ הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים לִבְנֵ֥י הַקׇּרְחִ֖י וְלִבְנֵ֥י מְרָרִֽי׃

    וְֽהַלְוִיִּ֑ם אֲחִיָּ֗ה עַל־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃ {ס}

    בְּנֵ֣י לַ֠עְדָּ֠ן בְּנֵ֨י הַגֵּרְשֻׁנִּ֜י לְלַעְדָּ֗ן רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְלַעְדָּ֥ן הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י יְחִיאֵלִֽי׃ {ס}

    בְּנֵ֖י יְחִיאֵלִ֑י זֵתָם֙ וְיוֹאֵ֣ל אָחִ֔יו עַל־אֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}

    לַֽעַמְרָמִי֙ לַיִּצְהָרִ֔י לַחֶבְרוֹנִ֖י לָעׇזִּיאֵלִֽי׃

    וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשׁ֣וֹם בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃ {ס}

    וְאֶחָ֖יו לֶאֱלִיעֶ֑זֶר רְחַבְיָ֨הוּ בְנ֜וֹ וִישַׁעְיָ֤הֽוּ בְנוֹ֙ וְיֹרָ֣ם בְּנ֔וֹ וְזִכְרִ֥י בְנ֖וֹ (ושלמות) [וּשְׁלֹמִ֥ית] בְּנֽוֹ׃

    ה֧וּא שְׁלֹמ֣וֹת וְאֶחָ֗יו עַ֣ל כׇּל־אֹצְר֤וֹת הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר הִקְדִּ֜ישׁ דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ וְרָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְשָׂרֵֽי־הָאֲלָפִ֥ים וְהַמֵּא֖וֹת וְשָׂרֵ֥י הַצָּבָֽא׃

    מִן־הַמִּלְחָמ֥וֹת וּמִן־הַשָּׁלָ֖ל הִקְדִּ֑ישׁוּ לְחַזֵּ֖ק לְבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃

    וְכֹ֨ל הַהִקְדִּ֜ישׁ שְׁמוּאֵ֤ל הָרֹאֶה֙ וְשָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְיוֹאָ֖ב בֶּן־צְרוּיָ֑ה כֹּ֚ל הַמַּקְדִּ֔ישׁ עַ֥ל יַד־שְׁלֹמִ֖ית וְאֶחָֽיו׃ {פ}

    לַיִּצְהָרִ֞י כְּנַנְיָ֣הוּ וּבָנָ֗יו לַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצוֹנָה֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל לְשֹׁטְרִ֖ים וּלְשֹׁפְטִֽים׃

    לַחֶבְרוֹנִ֡י חֲשַׁבְיָ֩הוּ֩ וְאֶחָ֨יו בְּנֵי־חַ֜יִל אֶ֣לֶף וּשְׁבַע־מֵא֗וֹת עַ֚ל פְּקֻדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן מַעְרָ֑בָה לְכֹל֙ מְלֶ֣אכֶת יְהֹוָ֔ה וְלַעֲבֹדַ֖ת הַמֶּֽלֶךְ׃

    לַֽחֶבְרוֹנִי֙ יְרִיָּ֣ה הָרֹ֔אשׁ לַֽחֶבְרוֹנִ֥י לְתֹלְדֹתָ֖יו לְאָב֑וֹת בִּשְׁנַ֨ת הָאַרְבָּעִ֜ים לְמַלְכ֤וּת דָּוִיד֙ נִדְרָ֔שׁוּ וַיִּמָּצֵ֥א בָהֶ֛ם גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל בְּיַעְזֵ֥יר גִּלְעָֽד׃

    וְאֶחָ֣יו בְּנֵי־חַ֗יִל אַלְפַּ֛יִם וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת רָאשֵׁ֣י הָאָב֑וֹת וַֽיַּפְקִידֵ֞ם דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ עַל־הָראוּבֵנִ֤י וְהַגָּדִי֙ וַחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשִּׁ֔י לְכׇל־דְּבַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ׃ {פ}