מסכת נדה דף כ״ט עמוד ב׳פרק 3 המפלת חתיכה

אִשָּׁה שֶׁיָּצְתָה מְלֵאָה וּבָאָה רֵיקָנִית, וְהֵבִיאָה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעִין טְהוֹרִין, וַעֲשָׂרָה שְׁבוּעוֹת אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר.

מְשַׁמֶּשֶׁת לְאוֹר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לַטְּבִילָה שֶׁתְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה.

בִּשְׁלָמָא שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן לֹא מְשַׁמֶּשֶׁת, אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא; שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא;

שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא;

אֶלָּא שָׁבוּעַ רְבִיעִי, אַף עַל גַּב דְּקָא חָזְיָא דָּם — תְּשַׁמֵּשׁ, דְּהָא דָּם טָהוֹר הוּא. לָאו מִשּׁוּם דְּלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא?

אֶלָּא מַאי ״לָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא״? אֵימַר: הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ.

הָךְ שְׁבוּעַ חֲמִישִׁי דְּטָהוֹר הוּא, תְּשַׁמֵּשׁ!

הָךְ שָׁבוּעַ רְבִיעִי, כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא מַסְפְּקִינַן בְּסוֹף לֵידָה וּבִתְחִלַּת נִדָּה, וְעֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא גּוּפֵיהּ אֵימַר תְּחִלַּת נִדָּה הִיא, וּבָעֲיָא לְמֵיתַב שִׁבְעָה לְנִדָּתָהּ.

בְּעֶשְׂרִים וְחַד תְּשַׁמֵּשׁ!

רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: ״אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן״, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. לְאוּרְתָּא תְּשַׁמֵּשׁ? כְּשֶׁרָאֲתָה בָּעֶרֶב.

וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת. שָׁבוּעַ קַמָּא מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא.

שָׁבוּעַ שֵׁנִי, מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא, אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא. (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי], אֵימַר: יוֹלֶדֶת זָכָר בְּזוֹב הִיא.

שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי מַטְבִּילִין לַהּ (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי], אֵימַר: יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא.

בְּלֵילָוָתָא, בֵּית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ בָּעֵי טְבִילָה.