דף ביאור
מסכת נדה דף י׳ עמוד ב׳פרק 1 שמאי אומר
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נדה דף י׳ עמוד ב׳
מסכת נדה דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־379 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִלְעַאי: וְכִי מָה בֵּין זוֹ לִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: זוֹ שִׂירְפָהּ מָצוּי וְזוֹ אֵין שִׂירְפָהּ מָצוּי.
אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, וְרָאֲתָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — רוּקָּהּ וּמִדְרָסָהּ בַּשּׁוּק טָהוֹר, כִּתְמָהּ נָמֵי טָהוֹר. וְלָא יָדַעְנָא אִם דִּידֵיהּ, אִם דְּרַבֵּיהּ.
לְמַאי נָפְקָא מִינָּה? לְמִיהְוֵי דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, אַמְרוּהָ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק.
אֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבֵי: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת כׇּל שִׁבְעָה — אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת. אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת, וְלָא מִבַּעְיָא פּוֹסֶקֶת? אַדְּרַבָּה, פּוֹסֶקֶת הָוְיָא לַהּ כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת!
אֶלָּא, תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, וְשׁוֹפַעַת כׇּל שִׁבְעָה — אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת.
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: מַדְלֶפֶת אֵינָהּ כְּרוֹאָה, וְהָא קָחָזְיָא! אֵימָא: אֵינָהּ כְּשׁוֹפַעַת, אֶלָּא כְּפוֹסֶקֶת.
מִכְּלָל דְּשׁוֹפַעַת (נָמֵי) כִּי נַהֲרָא? אֶלָּא אֵימָא: אֵינָהּ אֶלָּא כְּשׁוֹפַעַת.
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲזָקָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְפִרְקָן — הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְאֵין הַנָּשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן — הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טוּמְאָה, וְנָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן בַּיָּד, מִפְּנֵי שֶׁמְּעַוְּותוֹת אוֹתָן, אֶלָּא סָכוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן מִבִּפְנִים, וּמְקַנְּחוֹת אוֹתָן מִבַּחוּץ, וְהֵן נִבְדָּקוֹת מֵאֵילֵיהֶן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְעוּבֶּרֶת וְכוּ׳. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ: פְּתַחְתְּ בִּ״תְרֵי״ וְסַיֵּימְתְּ בַּ״חֲדָא״!
דִּלְמָא מְעוּבֶּרֶת וְהִיא מְנִיקָה קָאָמְרַתְּ, וּמִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן — דִּימֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ, וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ. כִּדְתַנְיָא: יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ, וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ.
כֵּיצַד? הִפְסִיקָה שְׁתַּיִם בִּימֵי עִיבּוּרָהּ, וְאַחַת בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ; שְׁתַּיִם בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ, וְאַחַת בִּימֵי עִיבּוּרָהּ; אַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי עִיבּוּרָהּ, וְאַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ — מִצְטָרְפוֹת לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת.
בִּשְׁלָמָא יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּקָמְנִיקָה וְאָזְלָא וּמִיעַבְּרָה, אֶלָּא יְמֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?
אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּלֵידָה יַבִּשְׁתָּא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דַּם נִדָּה לְחוֹד וְדַם לֵידָה לְחוֹד, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: תְּנִי חֲדָא.
בַּמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ וְכוּ׳. אָמַר רַב: אַכּוּלְּהוּ.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה, אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה — דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן, דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן.
וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַכּוּלְּהוּ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה, אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה — דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן, דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן. כְּתַנָּאֵי: מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁהָיוּ