דף ביאור
מסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד א׳פרק 4 אחד דיני ממונות
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד א׳
מסכת סנהדרין דף ל״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־437 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִיכָּן שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת.
דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין כּוּ׳. וּרְמִינְהוּ: דָּן אֶת הַדִּין, זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.
אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּמוּמְחֶה, כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה. וּבְמוּמְחֶה מַחְזִירִין? וְהָקָתָנֵי: אִם הָיָה מוּמְחֶה לְבֵית דִּין – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
אָמַר רַב נַחְמָן: כָּאן שֶׁיֵּשׁ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, כָּאן שֶׁאֵין גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.
רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כָּאן שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, כָּאן שֶׁטָּעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת. דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב אַסִּי: טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה – חוֹזֵר, טָעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת – אֵינוֹ חוֹזֵר.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ טָעָה בְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בִּדְרַב וּשְׁמוּאֵל? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בְּדִידִי וְדִידָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ אֲנַן קָטְלֵי קְנֵי בְּאַגְמָא אֲנַן?
הֵיכִי דָּמֵי שִׁיקּוּל הַדַּעַת? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן תְּרֵי תַּנָּאֵי אוֹ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי דִּפְלִיגִי אַהֲדָדֵי, וְלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, וְאִיקְּרִי וַעֲבַד כְּחַד מִינַּיְיהוּ, וְסוּגְיָא דִּשְׁמַעְתָּא אָזְלִי כְּאִידַּךְ – הַיְינוּ שִׁיקּוּל הַדַּעַת.
אֵיתִיבֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת: מַעֲשֶׂה בְּפָרָה שֶׁל בֵּית מְנַחֵם שֶׁנִּיטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ, וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לִכְלָבִים.
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּיַבְנֶה, וְהִתִּירוּהָ. שֶׁאָמַר תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא: אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצֵאת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֶלָּא אִם כֵּן חוֹתְכִין הָאֵם שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: הָלְכָה חֲמוֹרְךָ, טַרְפוֹן! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: פָּטוּר אַתָּה, שֶׁכׇּל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
וְאִי אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: טוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר.
חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר. וְעוֹד: אִי נָמֵי בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת טָעִיתָ – מוּמְחֶה לָרַבִּים אַתָּה, וְכׇל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי קָא מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת מִפָּרָה? פָּרָה הֲרֵי הֶאֱכִילָהּ לִכְלָבִים, וְלֵיתָא דְּתֶהְדַּר.
הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר, אַלְמָא קָם דִּינָא – הַיְינוּ דְּקָא מְפַחֵיד רַבִּי טַרְפוֹן, וְקָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: מוּמְחֶה לְבֵית דִּין אַתָּה וְאַתָּה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר, לֵימָא לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוַאי פָּרָה, דִּינָךְ לָאו דִּינָא וְלָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ, הַשְׁתָּא נָמֵי לָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ.
רַב חִסְדָּא אָמַר: כָּאן – שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד, כָּאן – שֶׁלֹּא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד.
בִּשְׁלָמָא חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד. אֶלָּא זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״, וְהָא לֹא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד! כֵּיוָן דְּאָמַר ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי.
אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, בִּשְׁלָמָא לִזְכוּת מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דַּאֲמַר לֵיהּ מֵעִיקָּרָא: ״חַיָּיב אַתָּה״, וְלֹא נָטַל וְלֹא נָתַן בַּיָּד. אֶלָּא לְחוֹבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דְּאָמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״? וְהָאָמְרַתְּ: כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי!
חֲדָא קָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין לִזְכוּת, שֶׁהִיא חוֹבָה. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי נְפָשׁוֹת: מַחְזִירִין לִזְכוּת,