דף ביאור
מסכת הוריות דף ה׳ עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת הוריות דף ה׳ עמוד ב׳
מסכת הוריות דף ה׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־596 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ור"ש ור"מ דדרשי תרי קהל לג"ש ולא אייתר חד להוראה תלויה בבית דין אם כן הוראה תלויה בבית דין מנא להו:
מעיני העדה נעשתה לשגגה שתעשה לשגגה על ידי אחרים דהיינו על ידי הוראת ב"ד דהוראה תלויה בבית דין:
רבא אמר כי לכל העם בשגגה שיהו כולם תלויין בשגגת הקהל וב"ד דהוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל:
הוה אמינא אפי' מיעוט חטאו מביאין פר:
הוה אמינא בית דין בהדי רובא ולא יהו מביאין פר עד שיעשו בית דין עם הצבור דליבעי לבית דין הוראה ועשיה כתב רחמנא והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה שתעשה שגגה על ידי אחרים דהוראה בלבד תלויה בבית דין:
ילפינן מעיני מעיני כתיב הכא מעיני הקהל וכתיב בעבודת כוכבים והיה אם מעיני העדה:
אבל חד שבט דליכא רובא לא והוא הדין לשנים או שלשה שבטים:
רבי שמעון תמניא בעי פר לכל שבט ושבט ופר לבית דין:
ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Horayot 5b · Sefaria
תוספות
ה"א עד דעבדי בית דין בהדי רובא כו' תימה השתא אע"פ שמיעוט נשארו מצבור לא חיישינן כ"ש דלא ניחוש לבית דין כיון דרובא נינהו בשלמא אי הוי בעינן כולהו ניחא דליבעי בית דין בהדייהו:
שבעה שבטים הוא דמייתו כו' לר' יהודה דקאמר בברייתא לעיל אפילו שני שבטים ה"מ למיבעי אבל בב' שבטים לא אלא אמתני' מיבעי ליה דאיירי בז' שבטים:
כגון שחטאו ששה שבטים והן רובן כו' תימה א"כ מ"ט דרבי שמעון דלא מחייב אלא פר אחד הא לא אשכחן דפליג אר' יהודה אלא דבעי נמי פר לבית דין אבל מודה מיהו לרבי יהודה דשבט אחד איקרי קהל:
הנני מפרך והרביתיך וגו' תימה דשביק קרא דאמר הקב"ה ליעקב גוי וקהל גוים יהיה ממך:
Tosafot on Horayot 5b · Sefaria
רבנו חננאל
(שייך לדף ה ע"ב) אקשינן ור"מ ור"ש האי דלא מחייבי ב"ד אלא אם עשו קהל (אי) [אז] איכא חוב הפר לכל חד כדאית ליה מנא ליה אמר אביי אמר קרא והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה פי' [עיני] העדה הן ב"ד. ומשמע דעל ידי [אחרים] נעשתה השגגה.
ורבא אמר אמר קרא כי לכל העם בשגגה עד שתיעשה שגגה ע"י אחרים כלומר (מאדם) [מהעם] היתה המעשה. ועיקר זה אותה הברייתא השנויה לאחור (לעיל דף ג ע"א) יכול הורו ב"ד ועשו הן ב"ד עצמן יהו חייבין כו':
וצריכי תרווייהו פי' בין לאביי בין לרבא דאי אשמעינן נעשתה לשגגה הוה אמינא אפי' מיעוטא קמ"ל לכל העם ואי אשמעינן לכל העם הוה אמינא אפי' רובה לא מחייבי עד דעבדי ב"ד בהדייהו קמ"ל והיה אם מעיני העדה נעשתה כו'. דמשמע אחרים עשו:
אקשינן היכי ילפינן מהני קראי לכל מצות והא בעבודת כוכבים כתיבי ופרקינן אתיא מעיני מעיני פי' כתיב הכא מעיני הקהל וכתי' התם מעיני העדה.
איבעיא להו שבט אחד לר' יהודה שחטא בהוריית ב"ד הגדול מי מייתו שאר שבטים כל שבט פר אי לא כי שמענא ליה לר' יהודה בז' שבטים דאיכא למימר על כן חייב השאר הואיל וז' הן רוב הכל וקיי"ל דרובא ככולה וכאילו הן נמי עשו. אבל שבט אחד לא מייתו הנך דלא עבוד על ידיה או דלמא לא שנא. ואתאן למפשט דשבט א' לר' יהודה לא מייתו עליה מהא דתניא סתמא מה הן מביאין פר.
ר' שמעון אומר שני פרים במאי עסקינן אילימא בשחטאו ז' שבטים ר"ש ח' פרים בעי במתני' אלא שבט א' (ומאי היא) [ובמאי אי] בהוריית בית דינו ר"ש לית ליה אלא לאו בהוריית ב"ד הגדול. מאן תנא קמא אי ר"מ רוב כל ישראל בעי אלא לאו ר' יהודה פי' וקתני פר א' ש"מ. ודחינן לא הכא במאי עסקינן כגון שחטאו ו' שבטים והן רובו של קהל או ז' אע"פ שהן מיעוטו ומאן תנא קמא ר' שמעון בן אלעזר. ואי קשיא לך היכי מוקמינן לה בו' שבטים והא ב' פרים תני ר"ש כאן ושמעינן לר"ש במתני' דבעי פר פר לכל שבט.
הני מילי בז' (דנינהו) [דאינהו] רובה דגברי ועד השתא לא פשיטא לן שבט א' לר' שמעון אי [מייתי אי] לא ובעיא לקמן:
ת"ש דאית ליה בשבט א' דתניא ר' יהודה אומר שבט שעשה בהוריית בית דינו אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורין בהוריית ב"ד הגדול מביאין כל השבטים על ידו:
ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.
Rabbeinu Chananel on Horayot 5b · Sefaria
מאירי
מן התורה טבול יום נכנס במחנה לויה ובימי יהושפט גזרו עליו שלא ליכנס והוא שאמרו ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם חצר בית י"י החדשה מאי חדשה שחידשו בה ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה ובמסכת כלים אמרו עזרת נשים מקדשת מן החיל שאין טבול יום נכנס לשם:
Meiri on Horayot 5b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
גמרא ובמאי אילימא בהוראת בית דינו ר"ש כו' כצ"ל:
בפרש"י בד"ה ור"ש ור"מ דדרשי תרי קהל לג"ש ולא אייתרי כו' עכ"ל כצ"ל ובתוס' הוה גרסי נמי בדר"ש תרי קהל כתיבי ע"ש והקשו בתוס' אשמעתין אליבא דר"ש נימא נמי ד' קהל כתיבי ואייתר ליה חד קהל למעשה תלוי בקהל ולא הוי צריך לאהדורי מקרא אחרינא מיהו ליכא למיפרך לדרוש ג' קהל כר"ש כו' ע"ש וכן יש להקשות בהיפך נמי לר"י נימא ג' קהל כתיבי כר"ש והוראה תלויה בב"ד ומעשה בקהל יליף ליה נמי מנעשתה בשגגה ומלכל העם בשגגה ולההיא גירסא ניחא הכא ודו"ק:
בד"ה אלא לאו ר"י היא כו' שאר שבטים בהדי עכ"ל כצ"ל:
בד"ה איבעיא להו מביאין פר לכל שבט ושבט כו' עכ"ל פי' לכל שבט ושבט שחטאו אבל אותן שלא חטאו אין מביאין לר"ש דלית ליה גרירא וק"ל:
גמ' יכול נאכלת חטאת ללוים ת"ל כו' כל חטאת נמי אינו נאכל ללוים אלא לזכרי כהונה ואפשר דנקט לוים דהיינו כהנים שנקראו בכ"ד מקומות לוים א"נ הלוים היו מביאין חטאת זה כשנתקדשו ואפשר שהיו אז ראויים לאוכלו ודו"ק:
בפרש"י בד"ה י"א שבטים כו' דב' שבטים אקרו קהל יהודה ובנימין אלא כו' עכ"ל אין זה מוכרח דהא ר' מאיר אית ליה ב' שבטים לא איקרו קהל ובפשיטות הו"ל לפרושי אחד עשר שבטים ודאי איקרו קהל לכולי עלמא אפילו לרבי מאיר ומשום דרובו ככולו ודו"ק:
Chidushei Halachot on Horayot 5b · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' שחידשו דברים ואמרו טבול יום אל יכנס בשו"ת זכרון יוסף בסופו בחידושיו כ' דלפני החצר החדשה גימטריא טבול יום לא יכנס במחנה של לוים:
Gilyon HaShas on Horayot 5b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף ה׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־596 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 128 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי מֵאִיר, דְּהוֹרָאָה תְּלוּיָה בְּבֵית…״
- קטע 240 מילים
נפתחת ב״וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי…״
- קטע 312 מילים
נפתחת ב״וְהָא כִּי כְּתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה…״
- קטע 445 מילים
נפתחת ב״הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁל אֶחָד וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא…״
- קטע 540 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד,…״
- קטע 618 מילים
נפתחת ב״וְתַנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי נֵימָא רַבִּי מֵאִיר,…״
- קטע 742 מילים
נפתחת ב״אָמְרִי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁחָטְאוּ שִׁשָּׁה…״
- קטע 829 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה…״
- קטע 964 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי:…״
- קטע 1015 מילים
נפתחת ב״אִיבַּעְיָא לְהוּ: שֵׁבֶט אֶחָד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית…״
- קטע 1141 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד,…״
- קטע 1229 מילים
נפתחת ב״וְתִסְבְּרָא: תַּנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי רַבִּי מֵאִיר…״
- קטע 1327 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב…״
- קטע 1440 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֵׁבֶט אֶחָד דְּאִקְּרִי…״
- קטע 1545 מילים
נפתחת ב״מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִמַּאי?…״
- קטע 1636 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב שַׁבָּא לְרַב כָּהֲנָא, דִּלְמָא…״
- קטע 1745 מילים
נפתחת ב״תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר:…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב אחא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
מהעיר לוד היה דיין בעירו.
מקור: מסכת הוריות דף ה׳ עמוד ב׳ · קטע 15 — “מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִמַּאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת הוריות דף ה׳ עמוד ב׳ · קטע 1 — “…מְנָא לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי…”
לשון המקור
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי מֵאִיר, דְּהוֹרָאָה תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין וּמַעֲשֶׂה תָּלוּי בַּקָּהָל, מְנָא לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״. רָבָא אָמַר: ״מִלְּכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״.
וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מִיעוּטָא, לְהָכִי כְּתִיב ״לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״. וְאִי כְּתַב ״לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּעָבְדִי בֵּית דִּין בַּהֲדֵי רוּבָּא, לְהָכִי כְּתִיב ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״.
וְהָא כִּי כְּתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיבִי. יָלְפִינַן ״מֵעֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״.
הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁל אֶחָד וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שֵׁבֶט אֶחָד לְרַבִּי יְהוּדָה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִי מַיְיתוּ שְׁאָר שְׁבָטִים אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: שִׁבְעָה שְׁבָטִים הוּא דְּמַיְיתוּ שְׁאָר שְׁבָטִים בַּהֲדַיְיהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רוּבָּא, אֲבָל חַד שֵׁבֶט, דְּלֵיכָּא רוּבָּא – לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא!
תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי פָרִים. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא שֶׁחָטְאוּ שִׁבְעָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן תְּמָנְיָא בָּעֵי! אֶלָּא דְּחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד. בְּמַאי? אִי בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ! אֶלָּא לָאו בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל.
וְתַנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי נֵימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא רוּבָּא בָּעֵי! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה, וּכְגוֹן שֶׁחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד.
אָמְרִי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁחָטְאוּ שִׁשָּׁה שְׁבָטִים וְהֵן רוּבָּן שֶׁל קָהָל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חָטְאוּ שִׁשָּׁה וְהֵן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל, אוֹ שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל – מְבִיאִין פַּר.
תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִין. וּבְהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים חַיָּיבִים. שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶם – אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִין. לְמָה לִי לְמִיתְנָא וּשְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִים? הָא תְּנָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, וְכֵיוָן דִּתְנָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, מִמֵּילָא יָדַעְנָא שְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִין! אֶלָּא הָא קָמַשְׁמַע לָן, בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ הוּא דִּשְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִים, אֲבָל בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים חַיָּיבִין. שְׁמַע מִינַּהּ.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: שֵׁבֶט אֶחָד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִי מַיְיתֵי אוֹ לָא?
תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי פָרִים. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא שֶׁחָטְאוּ שִׁבְעָה – שְׁנֵי פָרִים? שְׁמֹנָה פָּרִים בָּעֵי! אֶלָּא דְּחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד, וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ! אֶלָּא בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל.
וְתִסְבְּרָא: תַּנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי רַבִּי מֵאִיר – הָא רוּבָּא בָּעֵי, אִי רַבִּי יְהוּדָה – שְׁאָר שְׁבָטִים נָמֵי מַיְיתוּ! אֶלָּא הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא, וְכִדְתַנְיָא.
תָּא שְׁמַע, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. מַאן חֲכָמִים? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר, רוּבָּא בָּעֵי! אֶלָּא לָאו, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא! שְׁמַע מִינַּהּ.
וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֵׁבֶט אֶחָד דְּאִקְּרִי קָהָל מְנָא לְהוּ? אָמְרִי, דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַים (נָכַח חֲצַר בֵּית ה׳) [בְּבֵית ה׳ לִפְנֵי הֶחָצֵר] הַחֲדָשָׁה״. מַאי ״חֲדָשָׁה״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁחִידְּשׁוּ דְּבָרִים וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם, אַל יִכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִמַּאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דַּהֲוָה נָמֵי בִּנְיָמִין! אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְגוֹ׳״ מַאן אִתְיְלִיד לֵיהּ הָהִיא שַׁעְתָּא? בִּנְיָמִין, שְׁמַע מִינַּהּ הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: מִתְיְלִיד לָךְ הַשְׁתָּא קָהָל אַחֲרִינָא.
אֲמַר לֵיהּ רַב שַׁבָּא לְרַב כָּהֲנָא, דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: לְכִי מִתְיְלִיד לָךְ בִּנְיָמִין, הוּא דְּהָווּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים דְּמִתְקַרְיַית קָהָל! אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אִיקְּרוּ קָהָל, אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים לֹא אִיקְּרוּ קָהָל?
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״? אִם לְלַמֵּד שֶׁהֵם שְׁנַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַה׳״! [אֶלָּא] יָכוֹל [תְּהֵא] נֶאֱכֶלֶת חַטָּאת לַלְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי״ – שֵׁנִי לָעוֹלָה, מָה עוֹלָה לָא נֶאֱכֶלֶת,