דף ביאור
מסכת בבא מציעא דף מ״ח עמוד ב׳פרק 4 הזהב
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא מציעא דף מ״ח עמוד ב׳
מסכת בבא מציעא דף מ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־323 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אֶלָּא קַשְׁיָא לְרֵישׁ לָקִישׁ! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
אֲבָל אָמְרוּ מִי שֶׁפָּרַע וְכוּ׳. אִיתְּמַר, אַבָּיֵי אָמַר: אוֹדוֹעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ. רָבָא אָמַר: מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ.
אַבָּיֵי אָמַר: אוֹדוֹעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״. רָבָא אָמַר: מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״בְּעַמְּךָ״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ.
אָמַר רָבָא, מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף יְהַבוּ לֵיהּ זוּזֵי אַמִּלְחָא. לְסוֹף אִיַּיקַּר מִלְחָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַב לְהוּ, וְאִי לָא – קַבֵּיל עֲלָיךְ ״מִי שֶׁפָּרַע״. וְאִי אָמְרַתְּ אוֹדוֹעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ, רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף בַּר אוֹדוֹעֵי הוּא. וְאֶלָּא מַאי – מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ? רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָתֵי לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ לָטוּתָא דְרַבָּנַן?!
אֶלָּא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף עֵרָבוֹן הוּא דְּיָהֲבִי לֵיהּ. הוּא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ הוּא קוֹנֶה. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ הוּא קוֹנֶה.
אִתְּמַר: עֵרָבוֹן, רַב אוֹמֵר: כְּנֶגְדּוֹ הוּא קוֹנֶה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ הוּא קוֹנֶה.
מֵיתִיבִי: הַנּוֹתֵן עֵרָבוֹן לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״אִם אֲנִי חוֹזֵר בִּי – עֶרְבוֹנִי מָחוּל לָךְ״, וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ: ״אִם אֲנִי אֶחְזוֹר בִּי, אֶכְפּוֹל לְךָ עֵרְבוֹנְךָ״ – נִתְקַיְּימוּ הַתְּנָאִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אַסְמַכְתָּא קָנְיָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיּוֹ שֶׁיִּקְנֶה כְּנֶגֶד עֵרְבוֹנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ״עֶרְבוֹנִי יִקּוֹן״. אֲבָל מָכַר לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה בְּאֶלֶף זוּז, וּפָרַע לוֹ מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת זוּז – קָנָה, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת הַשְּׁאָר אֲפִילּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. מַאי לָאו הוּא הַדִּין לְמִטַּלְטְלִין, (בְּדִסְתָמָא) [דְּבִסְתָמָא] קָנֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ!
לָא, מִטַּלְטְלִין בִּסְתָמָא לָא קָנֵי. וּמַאי שְׁנָא קַרְקַע, דִּבְכַסְפָּא קָנֵי לֵיהּ מַמָּשׁ – קָנֵי לֵיהּ לְכוּלַּהּ. מִטַּלְטְלֵי דְּלָא קָנֵי אֶלָּא לְקַבּוֹלֵי ״מִי שֶׁפָּרַע״ – לָא קָנֵי לֵיהּ כּוּלֵּיהּ.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְנִכְנְסָה הַשְּׁמִיטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא פְּלָג – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: אִם הָיָה מַשְׁכּוֹן כְּנֶגֶד הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם לָאו – מְשַׁמֵּט.
מַאי ״אֵינוֹ מְשַׁמֵּט״ דְּקָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? אִילֵּימָא כְּנֶגְדּוֹ, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: לְהָךְ פַּלְגָא נָמֵי מְשַׁמֵּט!