דף ביאור
מסכת בבא מציעא דף קט״ז עמוד א׳פרק 9 המקבל שדה מחבירו
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא מציעא דף קט״ז עמוד א׳
מסכת בבא מציעא דף קט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־252 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
יַתִּירָא הוּא, כֵּיוָן דְּיַתִּירָא הוּא – שִׁדְיֵיהּ אַרֵיחַיִם וָרָכֶב.
אֲבָל הָכָא, ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״ לָאו יַתִּירָא הוּא, דְּמִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכוֹל צָלִי, יֶשְׁנוֹ – בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְּקוּם אֱכוֹל צָלִי – אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: חָבַל זוּג שֶׁל סַפָּרִים וְצֶמֶד שֶׁל פָּרוֹת – חַיָּיב שְׁתַּיִם. זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
וְתַנְיָא אִידַּךְ: חָבַל זוּג שֶׁל סַפָּרִים וְצֶמֶד שֶׁל פָּרוֹת, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא אַחַת – תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב״. מָה רֵיחַיִם וָרֶכֶב שֶׁהֵן מְיוּחָדִין שְׁנֵי כֵּלִים וְעוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת, וְחַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – אַף כׇּל דְּבָרִים שֶׁהֵן שְׁנֵי כֵּלִים מְיוּחָדִים וְעוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת – חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
הָהוּא גַּבְרָא דַּחֲבַל סַכִּינָא דְּאַשְׁכַּבְתָּא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַהְדְּרֵיהּ, דְּהָוֵי לֵיהּ כְּלִי שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ, וְתָא קוּם בְּדִינָא עֲלֵהּ. רָבָא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמֵיקַם בְּדִינָא עֲלֵהּ, וְיָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן.
וְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ הָהִיא סְבָרָא: מַאי שְׁנָא מֵהָנְהוּ עִיזֵּי דְּאָכְלִי חוּשְׁלָא בִּנְהַרְדְּעָא, וַאֲתָא מָרָא דְחוּשְׁלָא וּתְפַס לְהוּ וְקָא טָעֵין טוּבָא. וַאֲמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל יָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן!
הָתָם לָאו מִידֵּי (דַּעֲבִדָא) [דַּעֲבִיד] לְאוֹשׁוֹלֵי וּלְאוֹגוֹרֵי הוּא. הָכָא מִידֵּי דַּעֲבִיד לְאוֹשׁוֹלֵי וּלְאוֹגוֹרֵי הוּא. דִּשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְאָמַר לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי – אֵינוֹ נֶאֱמָן.
וְרָבָא לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָא רָבָא אַפֵּיק זוּגָא דְסַרְבָּלָא וְסִפְרָא דְאַגָּדְתָּא מִיַּתְמֵי בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר! אָמַר לָךְ רָבָא: הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דְּמִיפַּגְמָא – קָפְדִי אִינָשֵׁי וְלָא מוֹשְׁלִי.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַמְקַבֵּל