מסכת בבא קמא דף צ״ה עמוד א׳פרק 9 הגוזל עצים

כָּאן בִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת. וְהָא אַבְנֵט – דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת הִיא! מַאי ״אַבְנֵט״ – דְּמֵי אַבְנֵט.

וְכֹל הֵיכָא דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת, לָא עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא?! וַהֲרֵי מָרִישׁ, דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת הִיא; וּתְנַן: עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַּבִּירָה, שֶׁיִּטּוֹל דָּמָיו – מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים! שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא פְּסֵידָא דְבִירָה – שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כִּדְלֵיתַהּ.

גָּזַל פָּרָה מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹזֵל רָחֵל וּגְזָזָהּ, פָּרָה וְיָלְדָה – מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּיזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּזֵילָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שׁוּמָא אֶצְלוֹ בְּכֶסֶף.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר – מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד? אוֹ דִילְמָא, בְּעָלְמָא שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס?

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְהֵיכָא דִּכְחַשָׁה מִכְחָשׁ.

תָּא שְׁמַע: גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְאִילּוּ בְּהֵמָה – כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה;

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ סָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, אֲפִילּוּ בְּהֵמָה נָמֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה – וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס?

אָמְרִי, רַבִּי מֵאִיר לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – שִׁינּוּי אֵין קוֹנֶה, וַאֲפִילּוּ בְּהֵמָה נָמֵי. אֶלָּא לְדִידְכוּ, דְּאָמְרִיתוּ שִׁינּוּי קוֹנֶה – אוֹדוֹ לִי מִיהַת בְּעַבְדָּא, דְּכִמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת! וְאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: לָא, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִי דָּמֵי.

תָּא שְׁמַע: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. דְּמֵי צַמְרוֹ – אִין, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ – לָא; וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ סָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי אֵין קוֹנֶה, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס? שְׁמַע מִינַּהּ.

אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא – לָא אִיבְּעִי לַן; מִדְּאָפֵיךְ רַב וְתָנֵי: ״גָּזַל פָּרָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״ – וַדַּאי לְרַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס לֵיהּ.

כִּי קָא אִיבְּעִי לַן – הָכִי אִיבְּעִי לַן: כִּי קָא קָנֵיס – בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג לָא קָנֵיס; אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג נָמֵי קָנֵיס?

תָּא שְׁמַע: חֲמִשָּׁה גּוֹבִין מִן הַמְחוֹרָרִין,

וְאֵלּוּ הֵן: פֵּירוֹת, וּשְׁבַח פֵּירוֹת, וְהַמְקַבֵּל עָלָיו לָזוּן בֶּן אִשְׁתּוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ, וְגֵט חוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה שֶׁאֵין בָּהּ אַחְרָיוּת.

מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: אַחְרָיוּת – לָאו טָעוּת סוֹפֵר הוּא? רַבִּי מֵאִיר; וְקָתָנֵי: פֵּירוֹת וּשְׁבַח פֵּירוֹת.

שְׁבַח פֵּירוֹת הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, וְהִשְׁבִּיחָהּ, וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ. כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה,