מסכת בבא בתרא דף ס״ד עמוד א׳

ואי סלקא דעתך בסתמא קני כי גבוה י' טפחים מאי הוי פי' בקונ' אי בסתמא קני אויר שלמעלה מן הגג שהוא גבוה עשרה מן הגג וגם הבנין שלמטה ממנה יקנה והגג שבאמצע לא יקנה ואין סברא שיהא הפסק בקנינו וזה דחקו לרבינו שמואל לפרש דלא קאי אע"פ שכתב לו עומקא ורומא דמתניתין אגג דאי קאי אגג א"כ כי נמי בסתמא לא קני תקשי ליה הכי דכשכתב לו עומקא ורומא קני בנין שלמטה מן הגג ואויר שלמעלה והגג שבאמצע לא קני ומשני כיון דגבוה עשרה טפחים חשיב ולא קני ליה לגג אבל אויר שלמעלה קני וכך פירש הקונטרס וכן צריך לפרש דלא מצי למימר כיון דלא קני גג לא קני נמי אויר שלא יהא הפסק בקנינו דהא מוכח בסמוך בהדיא דאי אמר בסתמא קני רומא אפי' כשהגג גבוה עשרה קני האויר למעלה הימנו עד לרקיע אע"ג דלא קני גג דפריך מדרב פפא דאמר אם רצה לבנות על גבה בונה וסלקא דעתך דעל גבה ממש קאמר באויר שלמעלה מן הגג ויבנה על גבי עמודים שלא יכביד על הכותל ואי ס"ד בסתמא לא קני ל"ל על מנת פי' והלא בלא ע"מ נמי יכול לבנות עלייה באויר שלמעלה מן הגג ואי כי אמר בסתמא נמי קני כשגג גבוה י' לא קנה לאויר שלמעלה דא"כ כי נמי בסתמא קני תקשי ליה ע"מ ל"ל וזהו דוחק לפי' רבינו שמואל שהמקשה הוא מקשה מכח אותה סברא שאין נראה לו שיהא הפסק בקנינו והגמ' אינו חושש ממנו ונראה לר"י לפרש דקאי ארישא אבל לא את הגג כדפרי' לעיל והכי פריך הכא א"א בשלמא דבסתמא לא קני עומקא ורומא כיון דבטורח בעי לקני רומא אתי שפיר דכיון דגג גבוה עשרה טפחים דלא קנה גג דבדבר מועט מתבטל הקנין דלא בטל גג אגב בית אלא אי אמרת דבסתמא קנה כיון שנקל כל כך לקנות א"כ אפי' גג שיש לו מעקה גבוה עשרה יקנה כיון דבעין יפה כל כך מוכר דאפי' בסתמא קני רומא ומשני לעולם בסתמא קני רומא ואפ"ה לא מזבין ליה גג גבוה י' בסתמא אם לא שכתב עומקא ורומא כיון דחשיב ורבינו תם אין נראה לו מה שפי' הקונ' דדיוטא גג שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים דבמסכת שבת מוכח דלשון דיוטא הוא שורה דתנן בהזורק (דף צו.) שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהם בדיוטא אחת כו' משמע בשורה אחת שאינם זו כנגד זו ועוד דמאי דמפרש מילתיה דרב פפא דאי נפלה הדר בני לה הא לא משמע הכי לישנא דרב פפא דקאמר שאם רוצה לבנות עלייה על גבה בונה דמשמע דעל גבה ממש של דיוטא ועוד שצריך לדחוק ולחלק בין הך דיוטא לההיא דהבית והעלייה ונראה לר"ת דיוטא עליונה היא שורת אבנים עליונה של חומה שהגג עומד עליה וקאמר למאי הלכתא קאמר ע"מ שהדיוטא עליונה שלי הלא אינו יכול להסירה אם היה רוצה שכל הבית מכר לו ולענין מה היא שלו ומפרש רב זביד שאם רוצה להוציא בה זיזין מוציא פירוש על שורה עליונה אע"פ שמכביד על הבית ורב פפא אמר אם רצה לבנות עלייה על גבה בונה ע"ג עמודים שלא יכביד על הבית אבל להכביד אינו רשאי ופריך אלא לרב פפא מאי זאת אומרת דאע"ג דיכול לבנות עלייה על גבה הא מסקינן דעומקא ורומא מסתמא לא קני וא"כ כיון דלא מהני דבוריה לשייר בגוף הבית ואינו יכול להכביד מאי זאת אומרת דהא פשיטא דמהני דבוריה אם נפלה דהדר בני לה וממתניתין שמעינן דייתור לשון מהני אבל לרב זביד אתי שפיר זאת אומרת דמשייר בגוף הבית ולמאי דמסקי' דבסתמא לא קנה עומקא ורומא מסיק לרב פפא לענין דאי נפל הדר בני לה לאו אעלייה קאי אלא אם נפל הבית ואינו רוצה הלוקח לבנותו הרי בעל עלייה בונה את הבית והעלייה ע"ג עמודים כאשר בתחלה ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו וא"ת ומאי נפקא ליה מינה במה שהבית בנוי תחת העלייה כיון שהעלייה אינה בנויה ע"ג כתלי הבית אלא ע"ג עמודים הקבועין בחצר בלא בית נמי יכול לעשות כן ואמר ר"ת שלא יפחד תמיד שלא תפחת העלייה ויפול לארץ ועוד דנפקא ליה מינה שלא ינשב הרוח תחת העלייה ויתקרר וקשיא לפי' ר"ת דאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף לא.) אחד אומר בדיוטא עליונה ואחד אומר בדיוטא תחתונה מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן ואי דיוטא שורת חומה היאך הלוה חבירו על שורת חומה אלא משמע דהיינו תקרה ובשילהי כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) נמי תנן שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתם עשו עוקה כו' לא משמע כלל שורת חומה אלא תקרה:

תא שמע ריש לקיש אומר זאת אומרת וכו' ומדרב פפא קא מייתי, ואף על גב דמשמע דלית הלכתא כרב פפא אלא כרב זביד, חדא דהא רב פפא סלקא בקושיא, ועוד דבפרק מי שמת (בבא בתרא קמח, ב) גבי בית לאחד ודיוטא לעצמו נקטינן ודייקינן מדרב זביד. ואי אפשר לומר דרב זביד נמי אית ליה הא דרב פפא, דמשום יתור לשונו היכי יהבינן ליה תרווייהו, דלמא לא נתכוון אלא לאחד, לא מהני. אלא ודאי כי היכי דלרב פפא חדא לרב זביד נמי חדא, ומכל מקום שפיר פריך הכא מדרב פפא, דרב זביד ורב פפא בהא לא פליגי ופלוגתייהו לאו בהא תליא, הילכך כיון דמדרב פפא מיהא שמעינן דבסתמא קני, לפיכך פרכינן מינה. ודחינן לעולם בסתמא לא קני, ואהני על מנת דאי נפל הדר בני לה. וקיימא לן כרב דימי דעומקא ורומא בסתמא לא קני, ואהני עומקא ורומא למיקני עומקא ורומא, ומארעית תהומא עד רום רקיעא למיקני גג גבוה עשרה טפחים שעל גבי הבית ובור ודות ומחילות. ולפי גרסת הגאונים ז"ל אפילו מארעית תהומא ועד רום רקיעא לבד קנה הכל, כמו שכתבתי למעלה.

זה שכתבנו שכל שלא כתב לו עומקא ורומא רשאי המוכר לבנות על התקרה או על הגג פירשו גאוני ספרד דוקא בשהבית קיים אבל אם נפל וחזר הלוקח ובנאו נעשה הבית אחר ואין למוכר לבנות עליו כלום אפילו על גבי דיומדין אא"כ התנה ואמר על מנת שדיוטא העליונה שלי הא אם פירש כן אם נפל וחזר הלוקח ובנאו חוזר הוא ובונה ומ"מ דוקא על גבי דיומדין מונחים חוץ לבית ולא על הכותלים ולא סוף דבר אם נפלו הכותלים וזה בא וחדשם אלא אפילו לא נפלו הכותלים אינו משתמש אלא באויר לבנות שם על גבי דיומדין אבל הכותלים כל שקנה הבית קנה הכותלים ואינו משתמש בהם אא"כ התנה בפירוש וגדולי המפרשים מפקפקין בזו שבכותלים ולא עוד אלא שהם מפרשים שאפילו לא ירצה בעל הבית לבנות את ביתו בעל הדיוטא בונה ויושב עד שיתן יציאותיו כדין בית ועליה של שנים שנפלו כמו שהתבאר:

חכמי הדורות שלפנינו כתבו שאם כתב לו מתהום ארעא ועד רום רקיעא לא קנה בור ודות ומחילות אא"כ כתב לו עומקא ורומא שעל כל פנים לשתי הלשונות אנו צריכים אחד לחפירה ולבנין ואחד לקנות מה שיש שם בשעת המכר ממיני החפירות או הבנינים הגבוהים ויש אומרים שכל שכתב מתהום ארעא ועד רום רקיעא קנה הכל ואין אנו צריכים ללשון עומקא ורומא כלל חכמי הצרפתים מחלקים בין מלת עומקא למלת רומא והוא שאצלם במלת רומא קנה אף הגג שיש לו מעקה גבוה עשרה אבל במלת עומקא לא קנה הבור וחבריו והילכך צריך מתהום ארעא אבל לא היה צריך עד רום רקיעא אלא שהוא סוף דבור ומעתה לדעתם כל בית שאין שם בור ודות ומחילות אינו צריך להזכיר שם מתהום ארעא ועד רום רקיעא הואיל וכתב בו עומקא ורומא ומ"מ אף לדעתנו אם אין שם בור ודות ודיוטא ר"ל גג במעקה עשרה אין צריך אלא עומקא ורומא:

גדולי המפרשים פירשו בשמועה זו שהמוכר את הבית ואמר על מנת שדיוטא עליונה שלי אע"פ שאין שם דיוטא הרי היא שלו לומר שיכול לבנות בה דיוטא מפני שמקום דיוטא שייר ופירשו שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא כלומר אם רצה לעשותה רחבה יותר מאויר הבית ולהוציא זיזין חוץ למקום הכותלים לבנות עליהן כדי להרחיבה מלמעלה עושה שמאחר ששיירה בכל זכותו הראשון שיירה והלשון האחר פירשו בו שאם רצה לבנות דיוטא בונה והוא ששאלו עליו מאי זאת אומרת ומ"מ בסוף השמועה למדנו שאם נפל הבית חוזר ובונה ואלמלא התנאי היה אומר לו לא שיירת אלא על גבי אותו בית:

תוס' בד"ה ואי ס"ד בסתמא כו' וזה דחקו לרבינו שמואל לפרש דלא קאי כו' עכ"ל היינו מה שפי' רשב"ם לעיל בדברי רב דימי דסתמא לא קני וכשכתב לו עומקא ורומא קני ליה לגג היינו משום דאין סברא שהגג שבאמצע לא יקנה אבל לעיל דקיימינן לפי מה דס"ד דמסתמא קני כתבו דבחנם פי' כן דהא א"נ דקאי ארישא איירי בלא כתב כמו שכתבו התוס' לעיל ודו"ק:

והרב רבינו יונה ז"ל כתב בעליות וזה לשונו תא שמע דאמר ריש לקיש זאת אומרת כו'. מדרב פפא קא מקשה דקסלקא דעתין לבנות ולהגביה על הדיוטא קאמר והיינו דאקשינן ליה למה לי על מנת בלי שום תנאי נמי רשאי המוכר לבנות מן הדיוטא ולמעלה על ידי עמודין שיעמיד בחוץ דהא לא קני לוקח רומא דעל כרחך בדלא כתב ליה עומקא ורומא מיירי שהרי הוא משייר לו להגביה ולבנות. ואם תאמר לישני ליה דאהני על מנת לבנות על גבי הדיוטא ולהכביד על הבית דאי לאו על מנת לא היה המוכר רשאי להכביד על הבית אלא אם בא לבנות צריך להעמיד עמודין מבחוץ ולבנות על גביהן. יש לומר דסבירא ליה לתלמודא דהשתא נמי דאתני ואמר על מנת שדיוטא העליונה שלי אינו רשאי להכביד ולבנות על גבי הדיוטא עצמה אלא לבנות על גבי העמודין. ונראה לי דמשמע ליה הכי מדלא קאמר אמר רב פפא שאם רצה להגביה רשאי וקאמר שאם רצה לבנות עלייה על גבה כלומר שלא יבנה ויגביה על הדיוטא עצמה אלא שיבנה על גבי דיומדין מבחוץ והיינו דקשיא ליה אי סלקא דעתך בסתמא לא קני למה לי על מנת. עד כאן לשונו ז"ל.