דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף ל״ו עמוד א׳פרק 3 חזקת הבתים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף ל״ו עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף ל״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־296 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
״לְדִידִי אֲמַר לִי גּוֹי, דְּמִינָּךְ זַבְנַהּ״ – מְהֵימַן. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ גּוֹי אָמַר – לָא מְהֵימַן, וְאִילּוּ אָמַר יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּגוֹי – מְהֵימַן?!
אֶלָּא אָמַר רָבָא, אִי אָמַר יִשְׂרָאֵל: ״קַמֵּי דִּידִי זַבְנַהּ גּוֹי מִינָּךְ, וְזַבְּנַהּ נִיהֲלִי״ – מְהֵימַן, מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא זְבֵינְתַּהּ מִינָּךְ.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָקֵיט מַגָּלָא וְתוּבַלְיָא, וְאָמַר: ״אֵיזִיל אֶיגְזְרֵהּ לְדִקְלָא דִפְלָנְיָא, דִּזְבֵנְתֵּיהּ מִינֵּיהּ״ – מְהֵימַן, לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְמִיגְזַר דִּקְלָא דְּלָאו דִּילֵיהּ.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק מִגּוּדָא דַעֲרוֹדֵי וּלְבַר, לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? מֵימָר אָמַר: כֹּל דְּזָרַע נָמֵי עֲרוֹדֵי אָכְלִי לֵיהּ.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: אֲכָלָהּ עׇרְלָה – אֵינָהּ חֲזָקָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֲכָלָהּ עׇרְלָה, שְׁבִיעִית וְכִלְאַיִם – אֵינָהּ חֲזָקָה.
אָמַר רַב יוֹסֵף: אַכְלַהּ שַׁחַת – לָא הָוֵי חֲזָקָה. אָמַר רָבָא: וְאִי בְּצַוַּאר מָחוֹזָא קָיְימָא – הָוֵי חֲזָקָה.
אָמַר רַב נַחְמָן: תַּפְתִּיחָא – לָא הָוֵי חֲזָקָה. אַפֵּיק כּוֹרָא וְעַיֵּיל כּוֹרָא – לָא הָוֵי חֲזָקָה.
וְהָנֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא – לָא מַחְזְקִי בַּן, וְלָא מַחְזְקִינַן בְּהוּ.
וְהָעֲבָדִים וְכוּ׳. עֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם חֲזָקָה?! וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַגּוֹדְרוֹת – אֵין לָהֶן חֲזָקָה! אָמַר רָבָא: אֵין לָהֶן חֲזָקָה לְאַלְתַּר, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן חֲזָקָה לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
אָמַר רָבָא: אִם הָיָה קָטָן מוּטָּל בַּעֲרִיסָה – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה לְאַלְתַּר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ אִימָּא; מַהוּ דְּתֵימָא: נֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִימֵּיהּ עַיֵּילְתֵּיהּ לְהָתָם; קָמַשְׁמַע לַן – אִימָּא לָא מְנַשְּׁיָא בְּרָא.
הָנְהוּ עִיזֵּי דַּאֲכַלוּ חוּשְׁלָא בִּנְהַרְדְּעָא. אֲתָא מָרֵי חוּשְׁלָא, תַּפְסִינְהוּ, וַהֲוָה קָא טָעֵין טוּבָא. אֲמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: יָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן – דְּאִי בָּעֵי, אָמַר: לְקוּחוֹת הֵן בְּיָדִי. וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַגּוֹדְרוֹת – אֵין לָהֶן חֲזָקָה! שָׁאנֵי עִיזֵּי, דִּמְסִירָה לְרוֹעֶה.
וְהָא אִיכָּא צַפְרָא וּפַנְיָא! בִּנְהַרְדְּעָא טַיָּיעִי שְׁכִיחִי, וּמִיְּדָא לִידָא מְשַׁלְּמִי.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְכוּ׳. לֵימָא נִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: נִיר לָא הָוֵי חֲזָקָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: נִיר הָוֵי חֲזָקָה?
וְתִסְבְּרָא?! לְרַבִּי עֲקִיבָא – מַאי אִירְיָא חוֹדֶשׁ?