בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת בבא בתרא דף ל׳ עמוד ב׳פרק 3 חזקת הבתים

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא בתרא דף ל׳ עמוד ב׳

    מסכת בבא בתרא דף ל׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 9 קטעים ממוספרים, כ־208 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    דְּהַאי אַרְעָא דִּידִי הִיא, וְאַתְּ לָא זְבֵינְתַּהּ מִינַּאי? זִיל, לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. אָמַר רָבָא: דִּינָא קָאָמַר לֵיהּ.

    הָהוּא דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא.

    אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אִית לִי סָהֲדִי דַּאֲתַאי אִימְּלַכִי בָּךְ, וַאֲמַרְתְּ לִי: ״זִיל זְבֹין״! אֲמַר לֵיהּ: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי; הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. אָמַר רָבָא: דִּינָא קָאָמַר לֵיהּ.

    כְּמַאן, כְּאַדְמוֹן? דִּתְנַן: הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְחָתוּם עָלֶיהָ בְּעֵד – אַדְמוֹן אוֹמֵר: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי; הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיבֵּד אֶת זְכוּתוֹ.

    אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן – הָתָם עֲבַד לֵיהּ מַעֲשֶׂה; אֲבָל הָכָא דִּבּוּרָא – עֲבִיד אִינִישׁ דְּמִיקְּרֵי וְאָמַר.

    הָהוּא דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא! אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אִית לִי סָהֲדִי דַּאֲתֵית בְּאוּרְתָּא, וַאֲמַרְתְּ לִי: זַבְנַהּ נִיהֲלִי! אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא אֶיזְבּוֹן דִּינַאי. אָמַר רָבָא: עֲבִיד אִינִישׁ דְּזָבֵין דִּינֵיהּ.

    הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא נְקִיטְנָא שְׁטָרָא דִּזְבַנִי לַיהּ מִינֵּיהּ הָא אַרְבְּעִי שְׁנֵי!

    אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ ״שְׁנֵי חֲזָקָה״ – תְּלָת שְׁנֵי קָא אָמֵינָא?! שְׁנֵי חֲזָקָה טוּבָא קָא אָמֵינָא. אָמַר רָבָא: עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּקָרוּ לִשְׁנֵי טוּבָא ״שְׁנֵי חֲזָקָה״.

    וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַכְלַהּ שְׁבַע – דִּקְדֵים חֲזָקָה דְהַאי לִשְׁטָרָא דְהָךְ;