מסכת בבא בתרא דף כ״ד עמוד א׳פרק 2 לא יחפור

בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים; דְּאִם אִיתָא דְּמֵעָלְמָא אָתֵי, כֵּיוָן דְּמִידַּדֵּי – לָא מָצֵי אָתֵי; דְּכׇל דְּמִידַּדֵּי וַהֲדַר חָזֵי לֵיהּ לְקִינֵּיהּ – מִידַּדֵּי, וְאִי לָא – לָא מִידַּדֵּי.

אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: דָּם שֶׁנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר – סְפֵיקוֹ טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלִיָּיה, דִּמְקָרְבָא!

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: רוֹב וּמָצוּי קָא אָמְרַתְּ? רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר.

דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר, חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה.

וְאָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי חִיָּיא – תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב, וּשְׁמַע מִינַּהּ רוּבָּא דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ אִיתָא לִדְרַבִּי זֵירָא –

דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת.

דְּהָא אִשָּׁה – דְּכִי דַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת דָּמְיָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא.

וְהָא רָבָא הוּא דְּקָאָמַר: רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא.

אִיתְּמַר: חָבִית שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר, אָמַר רַב: נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – מוּתָּר, כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ נׇכְרִים – אֲסִירָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – אֲסִירָא; אֵימוֹר מֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי.

לֵימָא בִּדְרַבִּי חֲנִינָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?

לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: אִם אִיתָא דְּמֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי, עִקּוּלֵי וּפָשׁוֹרֵי הֲוָה מַטְבְּעִי לַהּ. וּמָר סָבַר: חֲרִיפָא דְּנַהֲרָא נְקַט וַאֲתַאי.

הָהוּא חַצְבָּא דְחַמְרָא דְּאִישְׁתְּכַח בְּפַרְדֵּיסָא דְעׇרְלָה, שַׁרְיֵא רָבִינָא. לֵימָא מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?

שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִי מִיגְּנִיב מִינֵּהּ – אַצְנוֹעֵי בְּגַוֵּיהּ לָא מַצְנְעִי. וְהָנֵי מִילֵּי חַמְרָא, אֲבָל עִינְבֵי – מַצְנְעִי.

הָנְהוּ זִיקֵי דְחַמְרָא דְּאִשְׁתְּכַחוּ בֵּי קוּפָאֵי, שְׁרַנְהוּ רָבָא. לֵימָא לָא סָבַר לַהּ לִדְרַבִּי חֲנִינָא? שָׁאנֵי הָתָם, דְּרוּבָּא