דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף קל״ב עמוד א׳פרק 8 יש נוחלין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף קל״ב עמוד א׳
מסכת בבא בתרא דף קל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־266 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בָּעֵי רָבָא: בְּבָרִיא הֵיאַךְ? בִּשְׁכִיב מְרַע הוּא דְּנִיחָא לֵיהּ – דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ, אֲבָל בְּבָרִיא – הָא קָאֵי אִיהוּ; אוֹ דִלְמָא בָּרִיא נָמֵי נִיחָא לֵיהּ, דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ מֵהַשְׁתָּא?
תָּא שְׁמַע: הַכּוֹתֵב פֵּירוֹת נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַקַּרְקַע. לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַשְּׁאָר.
כָּתַב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ, וְיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תִּקָּרַע מַתְּנָתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל כְּתוּבָּתָהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ; וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן.
וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם: מַעֲשֶׂה וְאֵירַע הַדָּבָר בְּבַת אֲחוֹתִי כַּלָּה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ, וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן.
טַעְמָא דְּיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב, הָא לֹא יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – קָנְיָא. וּבְמַאי? אִילֵּימָא בִּשְׁכִיב מְרַע – וְהָא אָמְרַתְּ לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס! אֶלָּא לָאו בְּבָרִיא?
לְעוֹלָם בִּשְׁכִיב מְרַע; וְרַב עַוִּירָא מוֹקֵי לַהּ בְּכוּלְּהוּ, רָבִינָא מוֹקֵי לַהּ בְּאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה.
אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן, הֲלָכָה: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ, וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן.
לְמֵימְרָא דְּלָא אָזֵיל רַב נַחְמָן בָּתַר אוּמְדָּנָא?!
וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת בְּנוֹ, וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ – מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה – שֶׁאִילּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ קַיָּים, לֹא כְּתָבָן. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא.
שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לַהּ דְּתִיפּוֹק עֲלַהּ קָלָא דְּכַתְבִינְהוּ נִיהֲלַהּ לְהָנְהוּ נְכָסִים.
תְּנַן הָתָם: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. מִשּׁוּם דְּכָתַב לָהּ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ?!
אָמַר רַב: בִּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יָדָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר: בְּאוֹמֵר לָהּ: ״טְלִי קַרְקַע זוֹ בִּכְתוּבָּתִךְ״.