דף ביאור
מסכת בבא בתרא דף ק״ט עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בבא בתרא דף ק״ט עמוד ב׳
מסכת בבא בתרא דף ק״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־372 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
תוספות
ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין ואי אתה כו' כלומר השתא דמשמע לך מוהעברתם אתא לקבוע מקום לאב אדרשנו כך שאפילו לבת יקדום וה"ה דהוה מצי למימר דבמקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין אבל אי אתה מעביר מן האחין במקום אב ונימא שאח יקדום לאב אלא לפי משמעות הברייתא דאב חשוב יותר מכולם נסיב:
א"כ לא לכתוב רחמנא והעברתם כלומר לא תוכל לדרוש במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין דאין זו העברה שהבת קרובה למת יותר מאח לפי שהיא יוצאת ירכו ולענין יבום לא הוה ליה למכתב אלא על כרחך יש לדרוש במקום בת אתה מעביר נחלה כו' אלא ק"ק דהשתא משמע דלא שייך העברה מאחין לבת דפשיטא דקרובה יותר מאחין אבל מן האב ובת ניחא ליה דשייך העברה ובכולה שמעתין מספקא לן אי אב קרוב טפי מאח או לא ולרשב"א נראה לפרש א"כ לא ליכתוב רחמנא והעברתם כלומר אי לא אתי למדרש אלא דבמקום בת (אי) אתה מעביר נחלה מן האחין ולא מן האב א"כ לא הוה ליה למכתב והעברתם אלא ונתתם והוה ידעינן דבת אינה יורשת במקום אב דהוה דרשינן מיתורא דונתתם את נחלתו לבתו דוקא מן האחין אתה מעביר נחלה במקום בת ולא מן האב דהא לגופה לא איצטריך שהרי מוכל בת יורשת נחלה שמעינן דבת ירושה היא וממילא ידעינן שהיא קודמת לאח שהרי היא קרובה יותר שהיא מקימה שם ואח אינו מקים שם אלא צריך ליבם ואי להקדים בן לבת הא מוהתנחלתם אותם לבניכם נפקא לן לקמן ומדכתי' והעברתם אתא למימר דבמקום בת אתה מעביר נחלה מן האב:
Tosafot on Bava Batra 109b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מאירי
כלל גדול שבדברי חכמים ושכל דרכי התורה תלויים בו הוא להיות כל מעשיו של אדם לשום שמים הן בשעה שהוא עושה מצוה שלא יעשנה דרך הרגל ומצוה מלמדה הן בדרך מדרכי העולם כמו שרמזו בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עברה אף כשמקיים מצות נשואין צריך שתהא כונתו לשמים ושישתדל בהם להעמיד ממנה תולדות הגונות ופונות לעבודת השם מעתה ראוי לו שידקדק בנשואיו לישא בת אבות ועל כל פנים יבדוק באחיה יותר מכלם שרוב בנים דומים לאחי האם צא ולמד מאהרן שנשא בת עמינדב ואחות נחשון צא ובדוק בתולדותיו שמעולם לא העבירו את הדרך:
Meiri on Bava Batra 109b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown
מהרש"א — חידושי הלכות
בד"ה ומשני וכי כו' דלכך הנו"ן תלויה וגם מדקרי ליה לוי כו' וכדכתב בד"ה ובני משה גרשום כו' עכ"ל כל זה ראיה דהאי בן מנשה מפרש לה בן משה מיהו הא דגרשום בן משה הוא לא הוה איצטריך לאתויי לכאורה מקרא דד"ה דבאורייתא מפורש דגרשום בן משה ואפשר משום דשם מפורש בני גרשום שבואל הראש דהיינו יהונתן ששב לאל כדלקמן לכך מייתי האי קרא דד"ה ודו"ק:
Chidushei Halachot on Bava Batra 109b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
שיטה מקובצת
אם כן לא נכתוב רחמנא והעברתם כלומר אי אמרת בשלמא העברה זו מן האב היא דשמעת מינה שהאב קודם לאחים היינו דאמרינן דאפקה רחמנא בלשון והעברתם לרמוז לך שיש לה יורש אחר שאינו כתוב בהדיא שהוא היה ראוי לנחלה לולי בת דשמעת מינה שאם אין שם בת האב קודם לנחלה לאחים אלא אי אמרת העברה זו מן האחין לכתוב ונתתם דליכא למדרש בה מידי למאי הלכתא אפקה בלשון העברה אם לרמוז שיש שם יורש אחר שהיה ראוי לנחלה זו לולי הבת ומנו אחים ולהודיע שאחר הבת האחים קודמים לאב בהדיא כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו דאלמא אחר בת אחים קודמין ולאחר אחים אב קודם דסברא הוא אחי האב מכח מאן קאתי כו' וכיון דפשטיה דקרא הכי משמע למה לי לכתוב והעברתם לכתוב ונתתם אלא מדשני קרא בדבוריה ואפקיה בלשון העברה שמע מינה דהעברה זו מיורש אחרינא דלא כתיב בהדיא הוא ולאשמועינן מאי דליכא בפשטיה דקרא הוא דכתב רחמנא שהיא קודמת לאב והאב לאחים. הרא"ם ז"ל.
Shita Mekubetzet on Bava Batra 109b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain
בן יהוידע
תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה הא דתלאו במנשה ולא תלאו באחרים שעבדו עבודה זרה נראה לי בס"ד מפני כי מנשה לעיני הרואין נתקנא קנאת כבודו של משה רבינו ע"ה דאמר רבא מנשה כשהרג את ישעיה הנביא ע"ה מיידן דייניה וקטליה דאמר לו משה רבך אמר כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי (שמות לג, כ) ואתה אמרת וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָ־י (ישעיה ו, א) משה רבך אמר מִי כַּהֳ' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו (דברים ד, ז) ואתה אמרת דִּרְשׁוּ הֳ' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב (ישעיה נה, ו) משה רבך אמר אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא (שמות כג, כו) ואתה אמרת וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ (מלכים ב' כ, ו) וכנזכר בגמרא (יבמות מט:) ואף על גב דכל אלו דברי עלילה הן עם כל זה לעיני הרואין קנאת משה רבינו ע"ה הוא מתקנא לכן כאן במקום שראוי לכתוב משה נכתב מנשה.
לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בְּטוֹבִים נראה לי בס"ד תיבת לְעוֹלָם ריבה אפילו מי שהוא צדיק וגדול בתורה ומעשים טובים כמשה רבינו ע"ה ידבק בטובים ואל יסמוך על זכותו הגדול בלבד. אי נמי אפילו אם יש לו הכרח גדול בדבר כענין משה רבינו ע"ה שברח מחרב פרעה למדין ולא היה יכול לישא בת ישראל דכלם היו אצל פרעה במצרים והוכרח לישא את צפורה עם כל זה ישתדל לדחוק עצמו ולדחות ההכרח ולישא בת טובים. אי נמי הכונה אף על פי שאמרו רבותינו ז"ל (משנה הוריות ג, ח) ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ עם כל זה לענין נשואין שאני שיקח בת כהן גדול עם הארץ ולא יקח בת תלמיד חכם שאינו מיוחס. ומה שאמר שֶׁיָצָא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס כלומר שזכה פנחס להיות כהן אף על פי שלא היתה לו מצד הדין משום דלא נמשח עם אביו ועם אחיו וכלפי זאת יהונתן היה כהן לעבודה זרה שהוא דבר רחוק וזר מאד מצדו ומצד יחוסו. ונראה לי משום דנחשון מסר עצמו על קדוש השם שקפץ לים תחלה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ (תהלים קיד, ב) לכן פנחס בן אחותו נדמה לו בזה שמסר עצמו על קדוש השם במעשה זמרי כי רוב בנים דומין לאחי האם.
Ben Yehoyada on Bava Batra 109b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain
רש"י
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא בתרא, דף ק״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־372 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב אֲפִילּוּ…״
- קטע 221 מילים
נפתחת ב״וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״וְהַעֲבַרְתֶּם״, הַאי ״שְׁאֵרוֹ״ מַאי…״
- קטע 336 מילים
נפתחת ב״וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״שְּׁאֵרוֹ״, הַאי ״וְהַעֲבַרְתֶּם״ מַאי…״
- קטע 417 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּאי דִּ״שְׁאֵרוֹ״ זֶה הָאָב? דִּכְתִיב: ״שְׁאֵר אָבִיךָ…״
- קטע 521 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ״;…״
- קטע 645 מילים
נפתחת ב״וּמִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״?! וְהָא כְּתִיב:…״
- קטע 731 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא בַּר רַב חָנָן: לָא; גַּבְרָא…״
- קטע 834 מילים
נפתחת ב״וְכִי לֵוִי שְׁמוֹ?! וַהֲלֹא יְהוֹנָתָן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:…״
- קטע 920 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב…״
- קטע 1057 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן…״
- קטע 1124 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בַּטּוֹבִים,…״
- קטע 1230 מילים
נפתחת ב״וּפִנְחָס לָאו מִיִּתְרוֹ אָתֵי? וְהָא כְּתִיב: ״וְאֶלְעָזָר…״
- קטע 1321 מילים
נפתחת ב״וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם ״בֶּן…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי יוסי בר חנינא · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
רבי יוסי בר חנינא דיין היורד לעומקו של דין הוא.
מקור: מסכת בבא בתרא דף ק״ט עמוד ב׳ · קטע 10 — “…אֶת הַקַּלְקָלָה בַּמְקוּלְקָל. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, מֵהָכָא:…”
לשון המקור
וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בַּת! אִם כֵּן, לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְהַעֲבַרְתֶּם״!
וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״וְהַעֲבַרְתֶּם״, הַאי ״שְׁאֵרוֹ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.
וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״שְּׁאֵרוֹ״, הַאי ״וְהַעֲבַרְתֶּם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא – רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן ״נְתִינָה״, וְכָאן נֶאֶמְרָה בָּהֶן ״הַעֲבָרָה״; שֶׁאֵין לְךָ שֶׁמַּעֲבִיר נַחֲלָה מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט אֶלָּא בַּת, הוֹאִיל וּבְנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ.
וּמִמַּאי דִּ״שְׁאֵרוֹ״ זֶה הָאָב? דִּכְתִיב: ״שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא״. אֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ הָאֵם, דִּכְתִיב: ״שְׁאֵר אִמְּךָ הִיא״!
אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ״; מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״ – דִּכְתִיב: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״.
וּמִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״?! וְהָא כְּתִיב: ״וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וְהוּא לֵוִי, וְהוּא גָר שָׁם״ – הָא גוּפָא קַשְׁיָא; אָמְרַתְּ ״וְהוּא לֵוִי״ – אַלְמָא מִלֵּוִי אָתֵי, ״מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה״ – אַלְמָא מִיהוּדָה אָתֵי! אֶלָּא לָאו דַּאֲבוּהּ מִלֵּוִי, וְאִימֵּיהּ מִיהוּדָה? וְקָאָמַר ״מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה״!
אָמַר רָבָא בַּר רַב חָנָן: לָא; גַּבְרָא דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָאָמַר מִיכָה: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב ה׳ לִי, כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן״? אִין, דְּאִיתְרְמִי לֵיהּ גַּבְרָא דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי.
וְכִי לֵוִי שְׁמוֹ?! וַהֲלֹא יְהוֹנָתָן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה, הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי״! (אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ) וְכִי בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא?! וַהֲלֹא בֶּן מֹשֶׁה הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר״!
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה; הָכָא נָמֵי, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה – דְּאָתֵי מִיהוּדָה, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּיהוּדָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִכָּאן שֶׁתּוֹלִין אֶת הַקַּלְקָלָה בַּמְקוּלְקָל. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, מֵהָכָא: ״וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם״ – וַהֲלֹא אֲדֹנִיָּה בֶּן חַגִּית וְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה! אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה אַבְשָׁלוֹם – דְּמָרַד בַּמַּלְכוּת, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בְּאַבְשָׁלוֹם. הָכָא נָמֵי, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה – תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בַּטּוֹבִים, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה שֶׁנָּשָׂא בַּת יִתְרוֹ – יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן; אַהֲרֹן שֶׁנָּשָׂא בַּת עַמִּינָדָב – יָצָא מִמֶּנּוּ פִּנְחָס.
וּפִנְחָס לָאו מִיִּתְרוֹ אָתֵי? וְהָא כְּתִיב: ״וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה״; מַאי, לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ – שֶׁפִּיטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה? לָא, דְּאָתֵי מִיּוֹסֵף – שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ.
וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם ״בֶּן פּוּטִי״ זֶה – בֵּן שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, יַהֲרוֹג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל?!