בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת עבודה זרה דף ז׳ עמוד א׳פרק 1 לפני אידיהן

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עבודה זרה דף ז׳ עמוד א׳

    מסכת עבודה זרה דף ז׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־292 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה — נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח — נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.

    אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ. בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים, קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד.

    אֶלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְמָה לִי? פְּשִׁיטָא, דְּמַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם — הִלְכְתָא כִּסְתָם.

    מַחְלוֹקֶת בְּבָבָא קַמָּא, וּסְתָם בְּבָבָא מְצִיעָא, דִּתְנַן: כׇּל הַמְשַׁנֶּה — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

    וְרַב הוּנָא? מִשּׁוּם דְּאֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר סְתָם תְּנָא בְּרֵישָׁא, וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת. אִי הָכִי, כֹּל מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם — לֵימָא אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה!

    וְרַב הוּנָא? כִּי לָא אָמְרִינַן אֵין סֵדֶר — בַּחֲדָא מַסֶּכְתָּא, בִּתְרֵי מַסְּכָתֵי אָמְרִינַן. וְרַב יוֹסֵף: כּוּלָּהּ נְזִיקִין חֲדָא מַסֶּכְתָּא הִיא.

    וְאִי בָּעֵית אֵימָא, מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכָתָא פְּסִיקָתָא: כׇּל הַמְשַׁנֶּה — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

    תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב״. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה.

    תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְטִימֵּא — לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וִיטַהֵר, לְחָכָם וְאָסַר — לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר.

    הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מְטַמֵּא וְאֶחָד מְטַהֵר, אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵירוֹ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן — הַלֵּךְ אַחֲרָיו, וְאִם לָאו — הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: בְּשֶׁל תּוֹרָה הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר, בְּשֶׁל סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּיקֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה.

    תָּנוּ רַבָּנַן: וְכוּלָּן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חָזְרוּ בָּהֶן בְּמַטְמוֹנִיּוֹת — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן, בְּפַרְהֶסְיָא — מְקַבְּלִין אוֹתָן. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת — מְקַבְּלִין אוֹתָן,