דף ביאור
מסכת עבודה זרה דף ל״ה עמוד א׳פרק 2 אין מעמידין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת עבודה זרה דף ל״ה עמוד א׳
מסכת עבודה זרה דף ל״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־258 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִכְּלָל דְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה שָׁרוּ פִּרְשַׁיְיהוּ.
וּמִדְּקָאָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ: אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה — מִכְּלָל דַּעֲבוֹדָה זָרָה אֲסִיר פִּרְשַׁיְיהוּ.
וְלַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ!
דְּהָא מוּרְיָיס, לְרַבָּנַן דְּלָא אַסְרוּהּ בַּהֲנָאָה, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ?
אָמְרִי: הָכָא, כֵּיוָן דְּאוֹקֹמֵיה קָא מוֹקֵים, חֲשִׁיב לֵיהּ כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ בְּעֵינֵיהּ.
הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר וְכוּ׳. מַאי ״כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן״? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲרֵיבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדֶיךָ יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
מַאי שְׁנָא הַאי קְרָא דְּשַׁיְילֵיהּ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי: מֵרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא קָאָמַר לֵיהּ, ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ״. אֲמַר לֵיהּ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, חֲשׁוֹק שִׂפְתוֹתֶיךָ זוֹ בָּזוֹ וְאַל תִּבָּהֵל לְהָשִׁיב.
מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא: גְּזֵרָה חֲדָשָׁה הִיא, וְאֵין מְפַקְפְּקִין בַּהּ. מַאי גְּזֵירְתָּא? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשּׁוּם נִיקּוּר.
וְלֵימָא לֵיהּ מִשּׁוּם נִיקּוּר! כִּדְעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: כִּי גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא בְּמַעְרְבָא לָא מְגַלּוּ טַעְמָא עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דְּלָא סְבִירָא לֵיהּ וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בַּהּ.
מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי יִרְמְיָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, יְבֵשָׁה תִּשְׁתְּרֵי, יָשָׁן תִּשְׁתְּרֵי! דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֵשׁ מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַבֵּשׁ, יָשָׁן מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַשֵּׁן.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִחְצוּחֵי חָלָב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵיבַת נְבֵילָה.
הָא קֵיבָה גּוּפָא שַׁרְיָא, וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָתְנַן: קֵיבַת הַגּוֹי וְשֶׁל נְבֵילָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה,
וְהָוֵינַן בַּהּ, אַטּוּ דְּגוֹי לָאו נְבֵלָה הִיא?
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: חֲדָא קָתָנֵי, קֵיבַת שְׁחִיטַת גּוֹי — נְבֵלָה אֲסוּרָה!
לָא קַשְׁיָא.