מסכת יבמות דף כ׳ עמוד ב׳פרק 2 כיצד אשת אחיו

מִסְתַּבְּרָא: חַיָּיבֵי לָאוִין — תָּפְסִי בְּהוּ קִדּוּשִׁין. חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת — לָא תָּפְסִי בְּהוּ קִדּוּשִׁין.

מֵתִיב רָבָא: אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה, בָּא עָלֶיהָ אוֹ חָלַץ לָהּ — נִפְטְרָה צָרָתָהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַיָּיבֵי לָאוִין מִדְּאוֹרָיְיתָא לַחֲלִיצָה רַמְיָא, לְיִיבּוּם לָא רַמְיָא, כִּי בָּא עָלֶיהָ — אַמַּאי נִפְטְרָה צָרָתָהּ?

הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: לִצְדָדִין קָתָנֵי. בָּא עָלֶיהָ — אַאִיסּוּר מִצְוָה. חָלַץ לָהּ — אַאִיסּוּר קְדוּשָּׁה.

מֵתִיב רָבָא: פְּצוּעַ דַּכָּא, וּכְרוּת שׇׁפְכָה, סְרִיס אָדָם, וְהַזָּקֵן — אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין. כֵּיצַד? מֵתוּ, וְלָהֶם אַחִים וְלָהֶם נָשִׁים, וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט, וְחָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ. וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ.

מֵתוּ אַחִים, וְעָמְדוּ הֵם, וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ שֶׁחָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ. וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ, וְאָסוּר לְקַיְּימָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא״. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ חַיָּיבֵי לָאוִין מִדְּאוֹרָיְיתָא לַחֲלִיצָה רַמְיָא, לְיִיבּוּם לָא רַמְיָא, אִם בָּעֲלוּ — אַמַּאי קָנוּ?

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין נָמֵי, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא — דִּכְתִיב: ״קְדוֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם״.

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? כְּתִיב: ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם״.

אִי הָכִי, כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ נָמֵי עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא, דִּכְתִיב: ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם״! אֶלָּא אָמַר רָבָא: גְּזֵירָה אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין אַטּוּ אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין.

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! גְּזֵירָה בִּמְקוֹם מִצְוָה אַטּוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה.

אֶלָּא מֵעַתָּה, אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו לֹא תִּתְיַיבֵּם, גְּזֵירָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ! יִיבּוּם בְּנַחֲלָה תְּלָא רַחְמָנָא, מִידָּע יְדִיעַ.

אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים לֹא תִּתְיַיבֵּם, גְּזֵירָה מִשּׁוּם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים! בְּבָנִים תְּלָא רַחְמָנָא, מִידָּע יְדִיעַ.

אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהָיָה בְּעוֹלָמוֹ לֹא תִּתְיַיבֵּם, גְּזֵרָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ! בִּישִׁיבָה תְּלָא רַחְמָנָא, מִידָּע יְדִיעַ.

כׇּל הַנָּשִׁים לֹא תִּתְיַיבֵּמְנָה, גְּזֵרָה מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית! לָא שְׁכִיחָא. מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה נָמֵי לָא שְׁכִיחָא!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: גְּזֵרָה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אַטּוּ בִּיאָה שְׁנִיָּה.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אִם בָּעֲלוּ — קָנוּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, וְאָסוּר לְקַיְּימָן בְּבִיאָה שְׁנִיָּה.

הֲדַר אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים שְׁנֵיהֶם — מוּטָב, וְאִם לָאו, יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה. הָכָא נָמֵי אֶפְשָׁר בַּחֲלִיצָה, דִּמְקַיֵּים עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.

מֵיתִיבִי: וְאִם בָּעֲלוּ קָנוּ. תְּיוּבְתָּא.

אִיתְּמַר: בִּיאַת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, וְחַד אָמַר: פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.