דף ביאור
מסכת יבמות דף קי״ט עמוד ב׳פרק 16 האשה בתרא
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת יבמות דף קי״ט עמוד ב׳
מסכת יבמות דף קי״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־279 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
רֵישָׁא, חֲזָקָה לְיִיבּוּם, וְרוּבָּא לַשּׁוּק. וַחֲזָקָה לָא עֲדִיף כִּי רוּבָּא. וְאַיְיתִי מִיעוּטָא דְּמַפִּילוֹת סְמוֹךְ לַחֲזָקָה, וְהָוֵה לֵיהּ פַּלְגָא וּפַלְגָא — לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּתְיַיבֵּם.
סֵיפָא, חֲזָקָה לַשּׁוּק, וְרוּבָּא לַשּׁוּק. וְהָוֵי לֵיהּ זְכָרִים מִיעוּטָא דְמִיעוּטָא, וּמִיעוּטָא דְמִיעוּטָא — לָא חָיֵישׁ רַבִּי מֵאִיר.
לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּתְיַיבֵּם וְכוּ׳. וּלְעוֹלָם!
אָמַר זְעֵירִי: לְעַצְמָהּ — שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לַחֲבֶרְתָּהּ — תִּשְׁעָה, וְחוֹלֶצֶת מִמָּה נַפְשָׁךְ.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְעַצְמָהּ — שְׁלֹשָׁה, לַחֲבֶרְתָּהּ — לְעוֹלָם. וְתַחְלוֹץ מִמָּה נַפְשָׁךְ!
אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְהֵא וָלָד בֶּן קַיָּימָא, וְנִמְצָא אַתָּה מַצְרִיכָהּ כָּרוֹז לַכְּהוּנָּה.
וְלַיצְרְכַהּ? דִּלְמָא אִיכָּא דְּהָוֵי בַּחֲלִיצָה וְלָא הָוֵי בְּהַכְרָזָה, וְאָמְרִי: קָשָׁרוּ חֲלוּצָה לְכֹהֵן.
תְּנַן: ״נִיתַּן לִי בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם״, וְאָמְרָה: ״מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי״ — נֶאֱמֶנֶת. ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ בְּנִי״ — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתוּ עֵדִים וְאָמְרִי כִּדְקָאָמְרָה, וְנִמְצָא אַתָּה מַצְרִיכָהּ כָּרוֹז לַכְּהוּנָּה! אָמַר רַב פָּפָּא: בִּגְרוּשָׁה. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר, בְּאָמְרָה: ״אֲנִי וָהוּא נֶחְבֵּאנוּ בִּמְעָרָה״.
מַתְנִי׳ שְׁתֵּי יְבָמוֹת, זוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״. זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ.
לָזוֹ עֵדִים, וְלָזוֹ אֵין עֵדִים. אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים — אֲסוּרָה, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים — מוּתֶּרֶת. לָזוֹ בָּנִים, וְלָזוֹ אֵין בָּנִים. אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים — מוּתֶּרֶת, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים — אֲסוּרָה.
נִתְיַיבְּמוּ, וּמֵתוּ הַיְּבָמִין — אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין — הוּתְּרוּ לְכׇל אָדָם.
גְּמָ׳ תָּנָא: לָזוֹ עֵדִים וּבָנִים, וְלָזוֹ לֹא עֵדִים וְלֹא בָּנִים — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת.
נִתְיַיבְּמוּ וּמֵתוּ הַיְּבָמִין — אֲסוּרִין לְהִנָּשֵׂא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין — הוּתְּרוּ לְכׇל אָדָם.
בָּעֵי רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? מִשּׁוּם דְּקָסָבַר צָרָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם דְּהִיא לָא מְקַלְקְלָא נַפְשַׁהּ.
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ?