דף ביאור
מסכת יבמות דף ק״ז עמוד א׳פרק 13 בית שמאי
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת יבמות דף ק״ז עמוד א׳
מסכת יבמות דף ק״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־285 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּבַּעַל וְלֹא בַּיָּבָם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּבַּעַל וּבַיָּבָם.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בְּפָנָיו, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בְּבֵית דִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: מְמָאֶנֶת וְהִיא קְטַנָּה, אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: אֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר, אֶלָּא מְמָאֶנֶת וּמַמְתֶּנֶת עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וּתְמָאֵן, וְתִנָּשֵׂא.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי — לְפִי שֶׁאֵין תְּנַאי בְּנִשּׂוּאִין. וְאִי נְשׂוּאָה תְּמָאֵן, אָתֵי לְמֵימַר יֵשׁ תְּנַאי בְּנִשּׂוּאִין.
נִכְנְסָה לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לְפִי שֶׁאֵין תְּנַאי בְּחוּפָּה.
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לָא פְּלוּג רַבָּנַן.
וּבֵית הִלֵּל: מִידָּע יָדְעִי דְּנִישּׂוּאֵי קְטַנָּה דְּרַבָּנַן נִינְהוּ. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
נִכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִיהְוֵי חוּפָּה דְאִיסּוּרָא. מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לָא פְּלוּג רַבָּנַן. וּבֵית הִלֵּל, כֵּיוָן דְּאִיכָּא קִדּוּשִׁין וּכְתוּבָּה — לָא אָתוּ לְמֵימַר דִּבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
רַב פָּפָּא אָמַר: טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם פֵּירֵי, טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם פֵּירֵי. טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם פֵּירֵי — דְּאִי אָמְרַתְּ נְשׂוּאָה תְּמָאֵן, שָׁמֵיט וְאָכֵיל לְהוּ מִינַּהּ, דְּסוֹף סוֹף לְמִיפַּק קָיְימָא. וּבֵית הִלֵּל: אַדְּרַבָּה, כֵּיוָן דְּאָמְרַתְּ תְּמָאֵן — אַשְׁבּוֹחֵי מַשְׁבַּח לְהוּ. סָבַר דְּאִי לָא, עָיְיצִי לַהּ קְרוֹבֵיהּ, וּמַפְּקִי לַהּ מִינֵּיהּ.
רָבָא אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי — שֶׁאֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה וּמַפְסִידָהּ. וּבֵית הִלֵּל: תַּרְוַיְיהוּ נִיחָא לְהוּ, כְּדֵי דְּלִיפּוֹק עֲלַיְיהוּ קָלָא דְאִישׁוּת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בַּבַּעַל וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְמָאֶנֶת לְמַאֲמָרוֹ, וְאֵינָהּ מְמָאֶנֶת לְזִיקָּתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? מַאֲמָר, דְּמִדַּעְתַּהּ — מָצְיָא עָקְרָא. זִיקָּה, דִּבְעַל כֻּרְחַהּ — לָא מָצְיָא עָקְרָא.
וַהֲרֵי בִּיאָה, דִּבְעַל כֻּרְחַהּ,