מסכת סוטה דף ל״ט עמוד ב׳פרק 7 אלו נאמרין

מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳״.

אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לָכוֹף קִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיַּחְזִרוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת ״כֹּהֲנִים״ עַד שֶׁיִּכְלֶה ״אָמֵן״ מִפִּי הַצִּבּוּר,

וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה עַד שֶׁיִּכְלֶה דִּיבּוּר מִפִּי הַקּוֹרֵא, וְאֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לַעֲנוֹת ״אָמֵן״ עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים, וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה ״אָמֵן״ מִפִּי הַצִּבּוּר.

וְאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּ״שִׂים שָׁלוֹם״, וְאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲקוֹר רַגְלֵיהֶם וְלֵילֵךְ עַד שֶׁיִּגְמוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר ״שִׂים שָׁלוֹם״.

וְאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לַעֲנוֹת ״אָמֵן״ עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַקּוֹרֵא, וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּכְלֶה ״אָמֵן״ מִפִּי הַצִּבּוּר, וְאֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַתְחִיל בַּתַּרְגּוּם עַד שֶׁיִּכְלֶה פָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא, וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַתְחִיל בְּפָסוּק אַחֵר עַד שֶׁיִּכְלֶה תַּרְגּוּם מִפִּי הַמְתַרְגֵּם.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא, צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא בַּתּוֹרָה תְּחִילָּה, וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין הַמַּפְטִיר רַשַּׁאי לְהַפְטִיר בַּנָּבִיא עַד שֶׁיִּגָּלֵל סֵפֶר תּוֹרָה.

וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לְהַפְשִׁיט אֶת הַתֵּיבָה בַּצִּבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר.

וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לָצֵאת, עַד שֶׁיִּנָּטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְיָנֻיחַ בִּמְקוֹמוֹ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁיֵּצֵא.

וְלָא פְּלִיגִי: הָא — דְּאִיכָּא פִּיתְחָא אַחֲרִינָא. הָא — דְּלֵיכָּא פִּיתְחָא אַחֲרִינָא. אָמַר רָבָא, בַּר אֲהִינָא אַסְבְּרַהּ לִי: ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״.

בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם, מָה הֵן אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ וְגוֹ׳״, ״בָּרְכוּ ה׳ כׇּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ״, ״בָּרְכוּ ה׳ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳״.

בְּמוּסְפֵי דְשַׁבְּתָא, מָה הֵן אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי אַסִּי: ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה׳ כׇּל עַבְדֵי ה׳ וְגוֹ׳ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״, ״בָּרוּךְ ה׳ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ״.

וְלֵימָא נָמֵי ״יְבָרֶכְךָ ה׳ מִצִּיּוֹן״, דִּכְתִיב בְּהָהוּא עִנְיָינָא! אָמַר יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מִתּוֹךְ שֶׁהִתְחִיל בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיֵּים בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בְּמִנְחֲתָא דְתַעֲנִיתָא מַאי אָמְרִי? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: ״אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה׳ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ״, ״מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וְגוֹ׳״, ״לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳״.