בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת נדרים דף ע״ה עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נדרים דף ע״ה עמוד ב׳

    מסכת נדרים דף ע״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 7 קטעים ממוספרים, כ־141 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך:

    ואי אמרת חיילי הוי תפיסותא וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר:

    ואי אמרת לא חיילי כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:

    [ש"מ] מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל:

    מי קתני שאין באין דמשמע אפילו לכשהיא נודרת:

    שלא באו קתני משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא:

    שאין מפר נדרי עצמו משידור שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) הוא אינו מיחל וכו':

    מפר נדרי עצמו עד שלא ידור כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל נדרים כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו':

    ועוד 9 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nedarim 75b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    מכיון שביארנו לדעת חכמים שהפרת הבעל בנדרים העתידים אינו כלום כל שנדרה האשה הרי נדרה חל משעת דיבורה וכל שהתפיס בנדרה הרי זה נדר גמור ר"ל שאם אמרה הריני נזירה ושמעה חברתה ואמרה ואני הרי היא נזירה ואף לכשיפר לה הבעל ביום שמעו היא הותרה וחברתה לא הותרה שהבעל אינו עוקר בהפרתו את הנדר מעיקרו אלא גוזזו להיות ניתרת מכאן ולהבא כמו שהתבאר ברביעי של נזיר וכמו שכתבנו למעלה הא כל שהתפיס נדרו באחר והותר הראשון על ידי חכם הותר השני עם הראשון שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו והרי הוא כמי שלא היה שם נדר מעולם ולא שאלו בסוגיא זו בבעל שהפר נדרים העתידים אם חל נדרה בשעת דבורה אם לאו אלא לדעת רבי אליעזר שהיה אומר שהפרתו על העתיד הפרה היא ושואל בה אי חיילי ובטלי בהפרתו עד שתהא ההתפסה שבה תפיסה ואע"פ שאף כשתאמר חיילי מכל מקום אין בין הנדר לביטולו כלום והרי נמצא מופר תכף שאמר זה ואני מכל מקום זו התפיסה נדרה במה שאמרה האחרת הריני נזירה ואע"פ שאמרו בבשר שלמים לאחר זריקת דמים בדהשתא קא מתפיס דוקא בסתם שאמר זו כזו אבל אם אמר בהדיא הרי זו כעיקרה של חתיכה זו ודאי בעיקרו קא מתפיס ונאסר ואף זו אינה מתפסת אלא על מה שאמרה הריני נזירה ומתוך כך הוא שואל אם חל נדרה עד שיהא נדרה של זו נתפס בנדרה או שמא לא חל כלל ואין שום נדר נתפס בהם והעלו בה לדעתו שאינם חלים כלל ואין נדר נתפס בהם ומכל מקום לענין פסק אין לנו שהרי הלכה כחכמים על הדרך שביארנו:

    כבר ביארנו שאפילו חכם אינו מתיר נדרי עצמו שנאמר לא יחל דברו הוא אינו מוחל לעצמו אבל אחרים מוחלין לו ואעפ"כ מתנה הוא בנדרי עצמו עד שלא נדר בהם שלא יתקיימו וכמו שביארנו בפרק שלישי שאדם עומד בראש השנה ואומר כל נדרים שאני עתיד לידור יהו בטלין וכו' ובאשתו אמרו הפך הדברים שהוא מפר נדריה ואינו מתנה על נדרים העתידים שיהו מופרים כמו שביארנו:

    Meiri on Nedarim 75b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    רש"י ביה הס"ד איסור ש"מ הד"א כלל הס"ד נודרת הס"ד:

    בד"ה שלא כו' קתני משמע כצ"ל וכו' הס"ד ואח"כ מ"ה מיפר כצ"ל:

    בד"ה הא כו' אשתו שאינו כצ"ל:

    בד"ה אין מציל כו' מנת שאם כצ"ל:

    בא"ד מדקאמרו כצ"ל:

    בד"ה אינו דין כו' לו לארוס כצ"ל ע"א מ"ר כצ"ל:

    ברא"ש בעיקרא ואי כצ"ל בסתם אבל כצ"ל דחייל הס"ד מעולם הס"ד מדקתני לא כצ"ל אסור הס"ד ואחר כך מ"ה מי קתני כצ"ל אותם הס"ד:

    בד"ה במקום כו' משידור דאמר הוא כצ"ל בטלין כצ"ל:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Chidushei Halachot on Nedarim 75b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    שיטה מקובצת

    האי כדאיתא והאי כדאיתא דאף על גב דמנדרי עצמו יליף וההוא לא חיילין מיהו עיקר טעמו של רבי אליעזר אינו אלא מקל וחומר שמפירם משבאו דאלו זה קל וחומר מופרך דאיכא למימר חכם יוכיח שמתיר משחל הנדר ואינו מתיר עד שלא חל הנדר דאיכא למאן דאמר בשילהי מכילתין אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר. שטה. והרשב"א ז"ל כתב וז"ל הא כדאית' והא כדאיתי' דרבי אליעזר לאו לדמויי נדרי אשתו לנדרי עצמו קא אתי אלא למילף מיניהו קל וחומר בלחוד. עד כאן הרשב"א ז"ל. אמרו לו לרבי אליעזר לדבריך ומה אדם שאינו מעלה את הטמא מטומאתו מציל על הטהורין מלטמא שאם בלע טבעת טהורה אף על פי שאחרי כן נטמא הוא עצמו אפילו הכי הוי טבעת טהורה דטהרה בלועה אינה מטמאה. מקוה שמעלה הטמאין מטומאתם דין הוא שמציל את הטהורין מלטמא שלא יהא חלה עליהן טומאה לעולם לאחר טבילתן אלמא טעמא דרבי אליעזר דלא חיילי. פירוש אחר גריס המורה. אמרו לו לרבי אליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמא מטומאתו ואין מציל על הטהור מלטמא אף אני אביא בעל שמפר נדרי אשה משתדור ואינו מפר נדריה עד שלא תדור. ובכזה הלשון מצאתי בתוספתא. והכי כתיב בספרים ומה מקוה שמעלה את הטומאה מטומאתה אין מציל על הטהורה מלטמא אדם שאין מעלה את הטומאה מטומאתה אינו דין שלא יציל על הטהורים מלטמא. ולא סבירא ליה למורי בכי האי לישנא משום דקתני אינו דין שלא יציל על הטהורה מלטמא דטבעת טהורה בלועה ונכנס באהל המת אינו מציל עליה וקיימא לן במסכת חולין דודאי מציל דכל זמן שהיא בבית הבליעה אינה מקבלת טומאה ומשום הכי לא מצית לפרושי אלא כדפרי' בפנים. עד כאן. פירוש. ויש נסחאות אחרות שגורסין הפך זה ורבי אליעזר מקשי להו לרבנן וגורסין ומה אדם שאין מעלה הטמאין מטומאתן ומציל על הטהורים מליטמא מקוה שמעלה הטמאים מטומאתן אינו דין שיציל על הטהורים מלטמא. והשתא אתי בפשוטות טפי מה שפושט ומדברי רבי אליעזר עצמו פושט. ומיהו גירסא זו לא תתיישב מחמת הדברים הנמשכנם אחר כך דקאמר אלא לרבנן לא קים להו. עד כאן. הרי"ץ ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 75b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נדרים, דף ע״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־141 מילים ב־7 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 7 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״כְּגוֹן דְּאַתְפֵּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא. אִי אָמְרַתְּ…״

    2. קטע 223 מילים

      נפתחת ב״מַאי? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם…״

    3. קטע 310 מילים

      נפתחת ב״מִי קָתָנֵי ״שֶׁאֵינָן בָּאִין״? ״שֶׁלֹּא בָּאוּ״ קָתָנֵי,…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״מַאי לָאו, דְּאִשְׁתּוֹ דּוּמְיָא דִּילֵיהּ, מָה [הוּא]…״

    6. קטע 633 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה…״

    7. קטע 74 מילים

      נפתחת ב״שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין!…״

    לשון המקור

    קטע 1

    כְּגוֹן דְּאַתְפֵּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא. אִי אָמְרַתְּ חָלִין — הָוְיָא תְּפִיסוּתָא. אִי אָמְרַתְּ לָא חָלִין — לָא אִיכָּא מְשָׁשָׁא.

    קטע 2

    מַאי? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָלִין!

    קטע 3

    מִי קָתָנֵי ״שֶׁאֵינָן בָּאִין״? ״שֶׁלֹּא בָּאוּ״ קָתָנֵי, עֲדַיִין לֹא בָּאוּ.

    קטע 4

    תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר, מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יָדוּר. מְקוֹם שֶׁמֵּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁתִּדּוֹר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדּוֹר?

    קטע 5

    מַאי לָאו, דְּאִשְׁתּוֹ דּוּמְיָא דִּילֵיהּ, מָה [הוּא] דְּלָא חָיְילִין — אַף אִשְׁתּוֹ נָמֵי דְּלָא חָיְילִין? לָא, הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.

    קטע 6

    תָּא שְׁמַע, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה מִקְוֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן — אֵין מַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִים מִלִּיטָּמֵא, אָדָם שֶׁאֵין מַעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן — אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִין מִלִּיטָּמֵא?

    קטע 7

    שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין!