בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת נזיר דף נ״ה עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף נ״ה עמוד ב׳

    מסכת נזיר דף נ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 2 קטעים ממוספרים, כ־45 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אלא לאו בנזירות מרובה וקאמר מתחיל ומונה מיד מאותו יום שעומד בו ומשלים לאותן ימים שלפני חלוטו אבל ימי חלוטו מיהא אין עולין לו:

    בנזירות בת חמשים יום כו' דאי אמרת דעולין לא פש ליה כדי גידול שיער לאחר תגלחת צרעתו הלכך דלבתר הכי מיבעי ליה למיתב תלתין יומין מנזיר דהא אית ליה גידול שיער:

    מתיב רמי בר חמא נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק שנטמא בספק ביום ראשון של נזירות וספק הוא לו אם נחלט ונרפא ביום ראשון של נזירותו:

    Rashi on Nazir 55b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    דהא אית ליה גידול שער צריך לומר דה"ק ועל נזירות מועטת כי האי לא תקשי לך כדאקשת מעיקרא אילימא בנזירות מועטת הא בעינן גידול שיער ויסתור הקודמים דהא אית ליה גידול שער:

    מתיב רמי בר חמא נזיר שהיה טמא בספק לו אולי נטמא במת ומוחלט בספק אולי הוחלט ומיירי בנזיר ודאי אך הוא ספק אם נטמא במת אם לא וכן הוא ספק אם הוא מצורע מוחלט או לא. הר"ף:

    Tosafot on Nazir 55b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    שיטה מקובצת

    והיינו נזירות מועטת דרב חסדא והכי קאמר לא שנו כו' וכתוב בתוספות אבל בנזירות מרובה כגון שנדר שמונים יום ולסוף עשרים יום נתנגע ונטהר וגילח לסוף שלשים יום לנגעו מיסלק סלקי ליה כיון שנשאר מנזירותו כדי גידול שער. ולפעמים עולין מקצתן כגון אם שהה בחלוטו ארבעים או חמשים יום.

    נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט. (ז"ל) וצריך עיון במסכת נגעים היכי משכחת לה ספק מוחלט. דתנן בריש פרק חמישי דנגעים כל ספק נגעים טהור חוץ מזה ועוד אחר והנך שנים הם טמאים. ותנן נמי בההוא פרקא כל ספק נגעים בתחלה טהור ומשנזקק לטומאה ספקו טמא. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    כתוב בתוס' שני תגלחות הללו שעשה למצורע וכו' ואינן עולות לתגלחת כו'. ואפילו למאן דאמר דבנזירות מרובה עולין לימי צרעתו מכל מקום תגלחת של מצורע אינה עולה לשם נזירות לא לתגלחת טהרה ולא לתגלחת טומאה. וכן משמע בסמוך דפריך ואם איתא דבנזירות מרובה עולין לו ימי צרעתו בשלש שנים ושלשים יום סגי. ומשמע בהדיא דמכל מקום בעינן ארבע תגלחות גם למאי דבעי למימר דימי צרעתו עולין לימי נזירותו. תוס' חיצוניות.

    Shita Mekubbetzet on Nazir 55b · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה ומדקדק הר"ם כדאמר לעיל בפ"ג צ"ל פרק ששי דף מד ע"ב:

    Gilyon HaShas on Nazir 55b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נזיר, דף נ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־45 מילים ב־2 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 2 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 135 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא לָאו, בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי: מַתְחִיל וּמוֹנֶה…״

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא…״

    לשון המקור

    אֶלָּא לָאו, בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי: מַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד! הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בִּנְזִירוּת בַּת חֲמִשִּׁים יוֹם, דְּיָתֵיב עֶשְׂרִין, וְאִיתְיְלִידָא בֵּיהּ צָרַעַת. מְגַלַּח צָרַעְתּוֹ, וַהֲדַר יָתֵיב תְּלָתִין יוֹמִין דְּנָזִיר. דְּהָא אִית לֵיהּ גִּידּוּל שֵׂעָר.

    מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק, וּמוּחְלָט בְּסָפֵק,