דף ביאור
מסכת נזיר דף מ״ה עמוד א׳פרק 6 שלשה מינין
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נזיר דף מ״ה עמוד א׳
מסכת נזיר דף מ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־347 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
מִכְּדֵי שַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר הֵיכָא קָיְימִין — בְּשַׁעֲרֵי לְוִיָּיה.
וְהָתַנְיָא: טְמֵא מֵת מוּתָּר לִיכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה, וְלֹא טְמֵא מֵת בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, מַאי ״עִמּוֹ״ — עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ, עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה.
אֶלָּא (אָמַר אַבָּיֵי): טְבוּל יוֹם שֶׁל זָב — כְּזָב דָּמֵי. וַאֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דִּמְחוּסַּר כַּפָּרָה — לָא עָיֵיל.
וְאִי בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה קָאֵי, אַמַּאי קָא קָרֵי לֵיהּ ״אֹהֶל מוֹעֵד״? לְמֵימְרָא: מָה הָתָם — מְחוּסַּר כַּפָּרָה לָא עָיֵיל, אַף לְמַחֲנֵה לְוִיָּיה נָמֵי — מְחוּסַּר כַּפָּרָה לָא עָיֵיל.
וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״טָמֵא יִהְיֶה״ — לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, ״עוֹד טוּמְאָתוֹ בּוֹ״ — לְרַבּוֹת מְחוּסַּר כַּפָּרָה.
מַתְנִי׳ תִּגְלַחַת הַטׇּהֳרָה כֵּיצַד? הָיָה מֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת: חַטָּאת, עוֹלָה, וּשְׁלָמִים. וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת, שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכׇל מָקוֹם. וְאִם גִּלַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ׳״, בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״.
אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ: אִם כֵּן — דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי״, קַל וָחוֹמֶר לְדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן.
[נ״א בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁה נָשֹׂא (דַּף רמ״ב): ״וְגִלַּח הַנָּזִיר״, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ וְכוּ׳. אִם כָּךְ, אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תַעֲלֶה וְכוּ׳״ — קַל וָחוֹמֶר לַדָּבָר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶלָּא בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.]
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ וְגוֹ׳״, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא לְקִיחָה וּנְתִינָה. יָצָא זֶה, שֶׁהוּא מְחוּסָּר לְקִיחָה, הֲבָאָה, וּנְתִינָה.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ״, מְקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל — שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ.
אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, כׇּל זְמַן שֶׁאֵין פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פָּתוּחַ — אֵינוֹ מְגַלֵּחַ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וְלֹא נְזִירָה,