דף ביאור
מסכת נזיר דף כ״ד עמוד ב׳פרק 4 מי שאמר בתרא
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת נזיר דף כ״ד עמוד ב׳
מסכת נזיר דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־272 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כִּי מַקְנֵי לַהּ — נָמֵי בְּמִלְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לַהּ — לָא מַקְנֵי לַהּ.
אִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ, חַטָּאת — תָּמוּת, וְעוֹלָה — תִּקְרַב. הִיא מְנָא לַהּ? הָאָמְרַתְּ: מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַּעְלָהּ! אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁקִּמְּצַתָּה מֵעִיסָּתָהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: דְּאַקְנִי לַהּ אַחֵר, וַאֲמַר לַהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעְלֵיךְ רְשׁוּת בָּהֶן״.
הָעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים — תִּקְרַב כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לַאֲבוּהּ בַּר אִיהִי: לָא תִּיתֵּיב עַל כַּרְעָיךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי הָדָא מִילְּתָא: וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה אֵילִים שֶׁאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם: שֶׁלּוֹ, וְשֶׁלָּהּ, וְשֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה, וְשֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה.
שֶׁלָּהּ — הָא דַּאֲמַרַן. שֶׁלּוֹ — דִּתְנַן: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. גִּילַּח, אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבִים, מִיחָה, אוֹ שֶׁמִּיחוּהוּ קְרוֹבִים.
הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
שֶׁלְּאַחַר מִיתָה מְנָלַן, דְּתַנְיָא: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהָבִיא בְּכוּלָּן שְׁלָמִים.
מֵת, וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
שֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה — סְבָרָא הוּא, שֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה מַאי טַעַם — דְּלָא חַזְיָא לְכַפָּרָה, שֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה נָמֵי — הָא לָא חַזְיָא לְכַפָּרָה.
וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: וּשְׁאָר כׇּל שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן — כְּשֵׁרִים, וְלֹא עוֹלִין לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֹא לֶחֶם וְלֹא זְרוֹעַ!
כְּמִצְוָתָן קָא חָשֵׁיב, שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן לָא קָא חָשֵׁיב.
הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יִפְּלוּ לִנְדָבָה,