דף ביאור
מסכת קידושין דף נ״א עמוד ב׳פרק 2 האיש מקדש
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת קידושין דף נ״א עמוד ב׳
מסכת קידושין דף נ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־431 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לְהוּ: ״אַחַת מִכֶּם״ וְקָתָנֵי: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת? לְרָבָא קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא סֵיפָא. אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, רָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ.
אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת – אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. הָא אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ, מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – מְקוּדֶּשֶׁת.
וְאִם אָמַר: ״הָרְאוּיָה לְבִיאָה תִּתְקַדֵּשׁ לִי״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר: ״הָרְאוּיָה לִי מִכֶּם תִּתְקַדֵּשׁ לִי״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת.
וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: הַמְקַדֵּשׁ אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אַחַת מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁקִּידֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת, וְאֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר: הֲרֵי כּוּלְּכֶם וְאַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת.
תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם – אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל. הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל. וְאַמַּאי? קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה נִינְהוּ, וּתְיוּבְתָּא דְּרָבָא!
אָמַר לָךְ רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
הָא בּוֹגְרוֹת קָתָנֵי! מַאי בּוֹגְרוֹת – בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ. מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי – אַדַּעְתַּהּ דִּידַהּ קָא מְקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ.
מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ ״קִידּוּשַׁי לְדִידָךְ״? אֲפִילּוּ הָכִי, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ.
תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: ״קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וְאִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, חוּץ מִקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי ״אֵין יָדוּעַ״, שְׁמַע מִינַּהּ.
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: לָא מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא.
תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ – נוֹתֵן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: ״אֵינוֹ יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי: ״אֵינוֹ יָדוּעַ״.
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד, חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם. אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָם מִיָּדָם.
דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי וַהֲדַר מִיחְלָץ – לָא, דְּקָא פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ.
תָּא שְׁמַע: שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ – זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין, וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין! הָכָא נָמֵי, שֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״אֵינוֹ יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי: ״אֵין יָדוּעַ״, שְׁמַע מִינַּהּ.
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: מֵת, וְלָזֶה אָח וְלָזֶה אָח – זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם –