מסכת כתובות דף ע״ו עמוד ב׳פרק 7 המדיר

כַּלָּה בְּבֵית אָבִיהָ, מִי דָּמֵי? הָתָם — מַיְיתֵי אָב רְאָיָה וּמַפֵּיק, הָכָא — מַיְיתֵי בַּעַל הַחֲמוֹר רְאָיָה וּמוֹקֵים.

אָמַר רַבִּי אַבָּא: כַּלָּה בְּבֵית חָמִיהָ. וְאַכַּתִּי לָא דָּמֵי: הָתָם — בַּעַל מַיְיתֵי רְאָיָה וּמַרַע לֵיהּ לַחֲזָקֵיהּ דְּאָב, הָכָא — בַּעַל הַחֲמוֹר מַיְיתֵי רְאָיָה וּמוֹקֵים חֲזָקֵיהּ בִּידֵיהּ.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כַּלָּה בְּבֵית אָבִיהָ, וּלְקִידּוּשִׁין.

וְלָא תֵּימָא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר קִדּוּשִׁין לָאו לְטִיבּוּעִין נִיתְּנוּ. אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר קִדּוּשִׁין לְטִיבּוּעִין נִיתְּנוּ — הָנֵי מִילֵּי קִידּוּשֵׁי וַדַּאי, אֲבָל קִידּוּשֵׁי טָעוּת, אִי מַיְיתֵי רְאָיָה — אִין, אִי לָא — לָא.

מֵיתִיבִי: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת, מִצַּד אֶחָד — כְּשֵׁרָה. מִשְּׁנֵי צְדָדִין — טְרֵיפָה. נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לִפְנֵי שְׁחִיטָה, לֹא נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לְאַחַר שְׁחִיטָה.

הוּגְלַד פִּי הַמַּכָּה — בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה. לֹא הוּגְלַד פִּי הַמַּכָּה — הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִי יְהַיב טַבָּח דְּמֵי — בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי רְאָיָה וּמַפֵּיק.

וְאַמַּאי? בַּעַל בְּהֵמָה לַיְיתֵי רְאָיָה וְנוֹקֵים?

בִּדְלָא יְהַיב טַבָּחָא דָּמֵי. מַאי פַּסְקָא?

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל, אָמַר: לָא תְּצִייתִינְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּכָיֵיל יְהוּדָה אַחִי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁנּוֹלַד סָפֵק בִּרְשׁוּתוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְתַנָּא תּוּנָא כַּלָּה.

מֵיתִיבִי: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת כּוּ׳, וְאִי דְּלָא יְהַיב טַבָּח דָּמֵי — בַּעַל בְּהֵמָה בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי רְאָיָה וּמַפֵּיק, וְאַמַּאי? סְפֵיקָא בִּרְשׁוּת טַבָּח אִיתְיְילִיד!

דִּיהַיב טַבָּח דְּמֵי. וּמַאי פַּסְקָא? סְתָמָא דְמִילְּתָא, כַּמָּה דְּלָא יָהֵיב אִינִישׁ זוּזֵי — לָא יָהֵיב אִינִישׁ חֵיוְתָא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אָמַר רַב נַחְמָן: