דף ביאור
מסכת ראש השנה דף ל״א עמוד א׳פרק 4 יום טוב
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת ראש השנה דף ל״א עמוד א׳
מסכת ראש השנה דף ל״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־473 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
שָׁאנֵי הָתָם, דְּשִׁירָה דְּיוֹמֵיהּ הִיא.
תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: בָּרִאשׁוֹן מָה הָיוּ אוֹמְרִים — ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, עַל שֵׁם שֶׁקָּנָה וְהִקְנָה וְשַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ.
בַּשֵּׁנִי מָה הָיוּ אוֹמְרִים — ״גָּדוֹל ה׳ וּמְהוּלָּל מְאֹד״, עַל שֵׁם שֶׁחִילֵּק מַעֲשָׂיו וּמָלַךְ עֲלֵיהֶן.
בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״, עַל שֵׁם שֶׁגִּילָּה אֶרֶץ בְּחׇכְמָתוֹ, וְהֵכִין תֵּבֵל לַעֲדָתוֹ. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: ״אֵל נְקָמוֹת ה׳״, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה, וְעָתִיד לִיפָּרַע מֵעוֹבְדֵיהֶן.
בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ״, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ״, עַל שֵׁם שֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ וּמָלַךְ עֲלֵיהֶן. בַּשְּׁבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״, לְיוֹם שֶׁכּוּלּוֹ שַׁבָּת.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: מָה רָאוּ חֲכָמִים לְחַלֵּק בֵּין הַפְּרָקִים הַלָּלוּ? אֶלָּא: בָּרִאשׁוֹן — שֶׁקָּנָה וְהִקְנָה וְשַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ. בַּשֵּׁנִי — שֶׁחִילֵּק מַעֲשָׂיו וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם. בַּשְּׁלִישִׁי — שֶׁגִּילָּה אֶרֶץ בְּחׇכְמָתוֹ וְהֵכִין תֵּבֵל לַעֲדָתוֹ.
בָּרְבִיעִי — שֶׁבָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה וְעָתִיד לִיפָּרַע מֵעוֹבְדֵיהֶן. בַּחֲמִישִׁי — שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי — שֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ וּמָלַךְ עֲלֵיהֶם. בַּשְּׁבִיעִי — עַל שֵׁם שֶׁשָּׁבַת.
וְקָמִיפַּלְגִי בִּדְרַב קַטִּינָא, דְּאָמַר רַב קַטִּינָא: שִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנֵי הָוֵה עָלְמָא וְחַד חָרוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בְּיוֹם הַהוּא״. אָמַר אַבָּיֵי: תְּרֵי חָרוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם״.
בְּמוּסְפֵי דְשַׁבְּתָא מָה הָיוּ אוֹמְרִים? אָמַר רַב עָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: ״הַזִּיו לָךְ״.
וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִים כָּאן — כָּךְ חֲלוּקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
בְּמִנְחֲתָא דְשַׁבְּתָא מָה הָיוּ אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״אָז יָשִׁיר״, וּ״מִי כָמוֹךָ״, וְ״אָז יָשִׁיר״.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי כּוּלְּהוּ בְּחַד שַׁבְּתָא אָמְרִי לְהוּ, אוֹ דִלְמָא כֹּל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא אָמְרִי חַד? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת אַחַת — שְׁנִיָּה חוֹזֶרֶת שְׁתַּיִם. שְׁמַע מִינַּהּ כׇּל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא אָמְרִי חַד, שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִקְּרָאֵי, וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, מִגְּמָרָא.
עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִקְּרָאֵי: מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לְמִפְתָּן, וּמִמִּפְתָּן לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְמִזְבֵּחַ, וּמִמִּזְבֵּחַ לְגַג, וּמִגַּג לְחוֹמָה, וּמֵחוֹמָה לָעִיר, וּמֵעִיר לְהַר, וּמֵהַר לְמִדְבָּר, וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי״.
מִכַּפּוֹרֶת לִכְרוּב, מִכְּרוּב לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לְמִפְתָּן — דִּכְתִיב: ״וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת״, וּכְתִיב: ״וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף״, וּכְתִיב: ״וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת״.
וּמִמִּפְתָּן לְחָצֵר, דִּכְתִיב: ״וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה׳״. מֵחָצֵר לְמִזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: ״רָאִיתִי אֶת ה׳ נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ״. וּמִמִּזְבֵּחַ לְגַג, דִּכְתִיב: ״טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג״. מִגַּג לְחוֹמָה, דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ״. מֵחוֹמָה לָעִיר, דִּכְתִיב: ״קוֹל ה׳ לָעִיר יִקְרָא״.
וּמֵעִיר לְהַר, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל כְּבוֹד ה׳ מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר״. וּמֵהַר לְמִדְבָּר, דִּכְתִיב: ״טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר״. וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ, דִּכְתִיב: ״אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי וְגוֹ׳״.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִתְעַכְּבָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ — אָמַר: תִּיפַּח עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ״.
וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, מִגְּמָרָא: מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית לַחֲנוּת, וּמֵחֲנוּת לִירוּשָׁלַיִם, וּמִירוּשָׁלַיִם לְיַבְנֶה,