דף ביאור
מסכת מגילה דף ד׳ עמוד ב׳פרק 1 מגילה נקראת
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מגילה דף ד׳ עמוד ב׳
מסכת מגילה דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־592 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
לְמֵימְרָא דְּתַקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הָוֵי? וְהָתְנַן: חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה! הָווּ לְהוּ עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן.
תָּא שְׁמַע: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה דְּאַחַד עָשָׂר הוּא! מִיּוֹם הַכְּנִיסָה לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָא דָּחֵינַן.
תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הִיא — מִשּׁוּם דְּאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַפְסְדִי לְהוּ לִכְרַכִּין?
לָא תֵּימָא כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן, אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.
כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיַרְחָא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי?
אַיְּידֵי דְּמִיתְהַפְכִי לֵיהּ נָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי.
חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי? אִי רַבִּי, אִי רַבִּי יוֹסֵי.
מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפִין חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין, אַף כָּאן עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין נִדְחִין עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
וְרַבִּי, מַאי טַעְמֵיהּ? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין עֲיָירוֹת נִדְחִין מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין — אַף כָּאן נָמֵי עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
מַאי רַבִּי יוֹסֵי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּקָּפִין וּכְפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לַעֲיָירוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת, אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת — אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
וְסָבַר רַבִּי עֲיָירוֹת לָא דָּחִינַן לְיוֹם הַכְּנִיסָה? וְהָתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בָּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה.
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זְמַנָּם שַׁבָּת הִיא, וְהוֹאִיל דְּנִדְחוּ — יִדָּחוּ. וְהָכָא, זְמַנָּם עֶרֶב שַׁבָּת!
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַכֹּל נִדְחִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הַכֹּל נִדְחִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא מוּקָּפִין דְּעָבְדִי לִמְחַר! אֶלָּא: כׇּל הַנִּדְחֶה יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כְּמַאן — כְּרַבִּי.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מְגִילָּה בְּשַׁבָּת לָא קָרִינַן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּקְרִיאַת מְגִילָּה (וּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר), וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמוֹד, וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְהַיְינוּ טַעְמָא דְשׁוֹפָר. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְלוּלָב.
רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶן שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ? אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם דְּאָמְרוּ הוּא! אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָמְרוּ שֶׁכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. אֲבָל