בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת עירובין דף כ״ט עמוד א׳פרק 3 בכל מערבין

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עירובין דף כ״ט עמוד א׳

    מסכת עירובין דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־476 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לשון המקור

    הָהוּא, בִּבְשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל.

    אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין מְעָרְבִין בִּתְרָדִין חַיִּין, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: סִילְקָא חַיָּיא קָטֵיל גַּבְרָא חַיָּיא. וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָא אָכְלִי וְלָא מָיְיתִי? הָתָם בִּבְשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל.

    אָמַר רַב חִסְדָּא: תַּבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם, וְכׇל שֶׁכֵּן לִבְנֵי מֵעַיִים. אָמַר אַבָּיֵי: וְהוּא דְּיָתֵיב אַבֵּי תָפֵי וְעָבֵיד תּוֹךְ תּוֹךְ.

    אָמַר רָבָא: הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: תַּפּוּחִים בְּכַמָּה? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מְעָרְבִין בְּתַפּוּחִים?

    וְלָא? וְהָתְנַן: כׇּל הָאוֹכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִויָּה בַּחֲצִי פְרָס, וּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב, וּכְבֵיצָה לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִים!

    וְהַאי מַאי תְּיוּבְתָּא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי ״כׇּל הָאוֹכָלִין״, וְהָנֵי בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ — וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״חוּץ״!

    אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי ״וּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב וּכְבֵיצָה לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין״. וְהָנֵי נָמֵי בְּנֵי טַמּוֹיֵי טוּמְאַת אוֹכָלִין נִינְהוּ.

    וְכַמָּה? אָמַר רַב נַחְמָן: תַּפּוּחִים בְּקַב.

    מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עוּכְלָא תַּבְלִין, וְלִיטְרָא יָרָק, וַעֲשָׂרָה אֱגוֹזִין, וַחֲמִשָּׁה אֲפַרְסְקִין, וּשְׁנֵי רִמּוֹנִים, וְאֶתְרוֹג אֶחָד. וְאָמַר גּוּרְסַק בַּר דָּרֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב מְנַשְּׁיָא בַּר שְׂגוּבְלִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, וְכֵן לְעֵירוּב. וְהָנֵי נָמֵי לִיהְווֹ כִּי אֲפַרְסְקִין!

    הָנֵי חֲשִׁיבִי, וְהָנֵי לָא חֲשִׁיבִי.

    אָמַר רַב יוֹסֵף: שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר שְׂגוּבְלִי, אֲנָא אַמְרִיתָא נִיהֲלֵיהּ אַמַּתְנִיתִין, וְהוּא אַמְרַהּ אַבָּרַיְיתָא. דִּתְנַן: אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי בַּגּוֹרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּין וְקַב שְׂעוֹרִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חֲצִי קַב שְׂעוֹרִין. וְקַב וַחֲצִי כוּסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מָנֶה דְּבֵילָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: פְּרָס. וַחֲצִי לוֹג יַיִן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רְבִיעִית. וּרְבִיעִית שֶׁמֶן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁמִינִית. וּשְׁאָר כׇּל הַפֵּירוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל: כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. וְאָמַר רַב: וְכֵן לְעֵירוּב.

    וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהָךְ? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּקָא תָּנֵי בְּהָךְ תַּבְלִין, וְתַבְלִין לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ — אַטּוּ הָכָא מִי לָא קָתָנֵי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין, וְלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ!

    אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי חֲצִי לוֹג יַיִן, וְאָמַר רַב: מְעָרְבִין בִּשְׁתֵּי רְבִיעִיּוֹת שֶׁל יַיִן. מִדְּבָעִינַן כּוּלֵּי הַאי — שְׁמַע מִינַּהּ כִּי אָמַר רַב ״וְכֵן לְעֵירוּב״ — אַהָא מַתְנִיתִין קָאָמַר. שְׁמַע מִינַּהּ.

    אָמַר מָר: וּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב. סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: עַד דְּאִיכָּא סְעוּדָה מֵהַאי וּסְעוּדָה מֵהַאי. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: אֲפִילּוּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ.

    גּוּפָא, אָמַר רַב: מְעָרְבִין בִּשְׁתֵּי רְבִיעִיּוֹת שֶׁל יַיִן. וּמִי בָּעִינַן כּוּלֵּי הַאי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יַיִן כְּדֵי לֶאֱכוֹל בּוֹ, חוֹמֶץ כְּדֵי לְטַבֵּל בּוֹ, זֵיתִים וּבְצָלִים כְּדֵי לֶאֱכוֹל בָּהֶן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת?

    הָתָם בְּחַמְרָא מְבַשְּׁלָא.

    אָמַר מָר: חוֹמֶץ כְּדֵי לְטַבֵּל בּוֹ. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: כְּדֵי לְטַבֵּל בּוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת שֶׁל יָרָק. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: יָרָק הַנֶּאֱכָל בִּשְׁתֵּי סְעוּדוֹת.

    אָמַר מָר: זֵיתִים וּבְצָלִים כְּדֵי לֶאֱכוֹל בָּהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. וּבִבְצָלִים מִי מְעָרְבִין? וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת שָׁבַת רַבִּי מֵאִיר בְּעַרְדִּיסְקָא, וּבָא אָדָם אֶחָד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֵירַבְתִּי בִּבְצָלִים לְטִיבְעִין, וְהוֹשִׁיבוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ.

    לָא קַשְׁיָא: הָא בְּעָלִים, הָא בְּאִימָּהוֹת. דְּתַנְיָא: אָכַל בָּצָל וְהִשְׁכִּים וּמֵת, אֵין אוֹמְרִין מִמָּה מֵת. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֶּעָלִים, אֲבָל בְּאִימָּהוֹת — לֵית לַן בַּהּ. וּבְעָלִין נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא