בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף צ״ה עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף צ״ה עמוד א׳

    מסכת זבחים דף צ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 7 קטעים ממוספרים, כ־85 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    מדרבנן גזירה דילמא לא אתיא למיקרע רובה אבל מדאורייתא טהורה ומותר להכניסה משום מצות כיבוס:

    נראה בעיני שחסר מן הספרים דגבי כלי חרס לא שייך לשנויי דמרצף ליה מרצף והאי שינויא גבי כלי נחשת הוא והכי פריך פוחתו כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא בשעת מריקה ושטיפה:

    ומשני דרצף ליה מרצף אחר שפוחתו מכין עליו בקורנס ומחברו וחזר שם כלי עליו וגבי כלי חרס איכא למימר דניקבו דמתניתין במוציא משקה ליטהר ועדיין כלי הוא לקבל זיתים במס' שבת בפרק המצניע (שבת דף צה:):

    מעיל של בגדי כהונה שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים ונטמא מכניס מקום הדם לפנים:

    בפחות משלש על שלש שאינו מכניס שיעור בגד טמא לעזרה לפי שאי איפשר לקורעו ולהכניסו משום שנאמר לא יקרע:

    העבים בגד עב:

    והרכין פלטר"א שאינו ארוג:

    אין בהן משום שלש על שלש דלאו ללבישה חזו ולאו לתקן בהן חלוק אלא לישב עליו וצריך שלשה על שלשה ומעיל עב הוא כדקי"ל בסדר יומא (דף עא:) חוטן כפול שנים עשר ואפי' שלש על שלש יכניס:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 95a · Sefaria

    תוספות

    מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו בסוף כירה (שבת דף מז.) גבי בגד עניים לעניים משמע מתוך פירוש הקונטרס בשלש על שלש ביד עשיר דלא מקבל טומאה כלל והא דתנן (כלים פרק כז מ"ב) שלש על שלש לטמא מת היינו דוקא בעניים אבל בעשירים בעי שלשה על שלשה וקשה לר"ת מהך דמעיל דפריך עלה רב אדא מההיא דעבין והרכין והשתא למה לי לאקשויי מההיא והא בגדי כהונה בגדי עשירים הם דאין עניות במקום עשירות ושיעורן בשלשה על שלשה ועוד תניא בפ' במה מדליקין (שבת דף כו:) שלש על שלש מניין ת"ל והבגד והתם לא מפליג בין עניים לעשירים לא בקרא ולא בשמעתא ואומר ר"ת דלענין טומאת מת ושרץ אין חילוק בין עניים לעשירים אלא לענין מדרס איירי התם דבעי שלשה על שלשה לעשירים והיינו טעמא דמדרס בייחוד תליא מילתא ואין דרך עשיר לייחד למדרס פחות משלשה על שלשה ואפילו ייחד בטלה דעתו ועוד הביא ר"ת ראיה דבטומאת מדרס הוא דמפלגי בין עניים לעשירים דבמס' כלים (פרק כז מ"ב) תנן דבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס משום שלש על שלש לטמא מת ובעל כרחין בעשירים איירי דאי בעניים הא תנן בפ' (כח מ"ח) בגדי עניים אע"פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס ויש משניות שכ' בהן אע"פ שאין בהן שלש על שלש ודומה שהוא טעות סופר:

    מכניסו פחות משלש אפילו למאן דאמר בריש כל הפסולין (לעיל זבחים דף לב:) ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחותכו לא חשיב כאילו נכנס כולו:

    והא בעי שבעה סממנין פי' בקונטרס דאמתניתין פריך וקשה דלעיל הוה ליה לאקשויי ונראה דלריש לקיש דוקא פריך דאיירי בבגדי כהונה בהדיא אבל מתני' איכא לאוקומה בבגדי הדיוט שיכול להעביר ולכבס ע"י צפון אבל מעיל דכהן גדול אינו יכול לכבסו ע"י צפון משום דאמרינן במסכת נדה (דף סב.) דאפילו צבעא נמי מעבר מיהו אמילתא דרבה בר אבוה גופא דקאמר דם חטאת ומראות נגעים צריכין ז' סממנין [נמי] הוה מצי לאקשויי הא אין מכניסין מי רגלים למקדש:

    Tosafot on Zevachim 95a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף צ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־85 מילים ב־7 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 7 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 12 מילים

      נפתחת ב״מִדְּרַבָּנַן הוּא.…״

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא כּוּ׳. ״כְּלִי״ אָמַר רַחֲמָנָא,…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״כְּלִי נְחֹשֶׁת [כּוּ׳]. פּוֹחֲתוֹ [וְכוּ׳]. וְהָא לָאו…״

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא – מַכְנִיסוֹ…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֶעָבִין וְהָרַכִּים,…״

    6. קטע 63 מילים

      נפתחת ב״אַגַּב אֲבִיהֶן חֲשִׁיבִי.…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״וְהָא בָּעֵי שִׁבְעַת סַמְמָנִין, דְּאָמַר רַב נַחְמָן…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    קטע 1

    מִדְּרַבָּנַן הוּא.

    קטע 2

    כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא כּוּ׳. ״כְּלִי״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא כְּלִי הוּא! שֶׁנִּיקַּב בְּשׁוֹרֶשׁ קָטָן.

    קטע 3

    כְּלִי נְחֹשֶׁת [כּוּ׳]. פּוֹחֲתוֹ [וְכוּ׳]. וְהָא לָאו כְּלִי הוּא! דְּרָצֵיף [לֵיהּ] מִרְצָיף (הוּא).

    קטע 4

    אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא – מַכְנִיסוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וּמְכַבְּסוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִקָּרֵעַ״.

    קטע 5

    מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֶעָבִין וְהָרַכִּים, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ!

    קטע 6

    אַגַּב אֲבִיהֶן חֲשִׁיבִי.

    קטע 7

    וְהָא בָּעֵי שִׁבְעַת סַמְמָנִין, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: דַּם חַטָּאת וּמַרְאוֹת נְגָעִים, צְרִיכִין שִׁבְעַת סַמְמָנִין; וְתַנְיָא: אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ!