בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף פ״א עמוד ב׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף פ״א עמוד ב׳

    מסכת זבחים דף פ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־327 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    ת"ל חד מינייהו דריש ומשמע ליה את הדם בכל מקום שהוא שמו עליו ולא בטל:

    יכול אין לי אלא נתערב באלו דקא מרבינן מיניה דיקרבו שכן תערובתן ראויה לקרב אפילו נתערבו בהמה בבהמה מחיים דהא עולה בתמורה או בעולה אחרת תנן במתני' קדשים בקדשים מין במינו זה יקרב לשם מי שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא וכן בנתערבו בחולין תמימין תנן לעיל (זבחים דף עא:) ימכרו החולין לצרכי אותו המין והדר הוו להו קדשים בקדשים מין במינו מנין אפי' נתערב בדם אשם יקרב ואף על פי שאינו מינו ואם נתערב מחיים לא היה קרב כדתנן (שם) קדשים בקדשים מין בשאינו מינו ירעו:

    אביא את אשר נתערב באשם מהאי רבויא גופיה ולא בעי קרא אחרינא הואיל ושניהם קדשי קדשים ואע"ג דאם נתערבו מחיים לא קרב התם משום דאית להו תקנתא ברעייה הוא:

    ת"ל דם דם להכי איצטריכו דם דם תרי זימני:

    והני תנאי כו' לשון בעיא הוא והנך תלתא תנאי דאיפליגו במילף לעולין שאין מבטלין זה את זה מתלתא קראי בשלמא כולהו מולקח מדם הפר ומדם השעיר לא ילפי קסברי תרי תנאי דשמעתין אין מערבין דם פר ושעיר למתן דם קרנות מזבח הפנימי ומאי ולקח מדם הפר ומדם השעיר מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו ופלוגתא דר' יונתן ורבי יאשיה היא במסכת יומא (דף נז:):

    והאי מדם דם לא משמע להו לתנא דהקומץ ולתנא דקדש הם אלא מקדש הם כו':

    ואין תמורתן קריבה ולא למידרש ביה בהווייתן יהו אתא:

    נתן למעלה ולא נמלך מתני' דפליגי ביה ר"א ורבנן בניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 81b · Sefaria

    תוספות

    מנין אפי' נתערב באשם כו' תימה כי היכי דלהאי תנא איצטריך קרא לתודה לעולה ולאשם ולמאן דנפקא ליה נמי מולקח מדם הפר ומדם השעיר דעולין אין מבטלין דלמא ה"מ פר ושעיר ששוין לגמרי במתנותיהן מתן אחד במתן ד' מנין או עולה בנאכלין וכן למאן דנפקא ליה מקודש הם מנא ליה נתערב בדם עולה דלמא בקדשים הנאכלין מיירי:

    ואין תמורתו קריבה תימה כיון דתנאי היא אמאי הדר ביה בפ"ק דתמורה (דף ה:) דקאמר ורבא אין ה"נ אלא הם למה לי כו':

    הא אוקימנא ברובא עליונים פי' בקונטרס והאי דיהיב למטה לשם שירי חטאת הוא דקיהיב אבל עולה לא מתכשרא דהא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד א"נ מוקמת לה בתערובת חטאת ועולה לא שמעת מינה (לא) מקום עולה מקום שירים דכיון דעולה לא מתכשרא לא זריק להו במקום עולה אלא באצטבאות וקשה דלרבנן דאמרי יש בילה והויא לה עולה כשרה ויש דם עולה שנשאר למטה וראוי לזריקה:

    נתן בחוץ ואחר כך נתן בפנים כשר וכגון דיהיב דמים הפנימים בחוץ לשם מים דאי לאו הכי היאך חוזר ונותן בפנים והלא כבר נתכפר לשמואל לפי מה שפירשתי לעיל בפ' שני (זבחים כו: ד"ה אמר) דמזבח חיצון לדמים הפנימיים כמקומן דמי ובכי האי גוונא מיירי סיפא בפנים ונתן בחוץ שהכניס דמים החיצונים לשם מים וק"ק אמאי פסול כשמכניס לשם מים דלכפר כתיב:

    Tosafot on Zevachim 81b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף פ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־327 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״מְרַבֶּה אֲנִי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים, שֶׁבָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָשָׁם, שֶׁטָּעוּן מַתַּן אַרְבַּע…״

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״מַאי, לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר – וּשְׁמַע…״

    5. קטע 531 מילים

      נפתחת ב״לָא; תְּחִילַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. וּמַאי קָא מַשְׁמַע…״

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״וְהָנֵי תַּנָּאֵי, מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא מִ״קֹּדֶשׁ הֵם״ – מַאי טַעְמָא לָא…״

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם שׁוֹר אִם שֶׂה…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ –…״

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״מַאי, לָאו דְּאִיעָרוּב חַטָּאת וְעוֹלָה? וְכֵיוָן דְּיָהֵיב…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אֲמַר:…״

    12. קטע 1222 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְנֵימָא מָר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַב…״

    13. קטע 1329 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הָא אוֹקֵימְנָא…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״מַתְנִי׳ הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִיתָּנִין בַּחוּץ –…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״בִּפְנִים, וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – רַבִּי עֲקִיבָא…״

    16. קטע 166 מילים

      נפתחת ב״גְּמָ׳ וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהָא!…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? נִיתֵּיב בַּחוּץ וַהֲדַר נִיתֵּיב לִפְנִים?…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת זבחים דף פ״א עמוד ב׳ · קטע 15 — “…וְנָתַן בַּחוּץ – רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. שֶׁרַבִּי…

    • אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים

      דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.

      מקור: מסכת זבחים דף פ״א עמוד ב׳ · קטע 12 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְנֵימָא מָר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַב בְּשִׁירַיִם! דִּלְמָא…

    לשון המקור

    תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּתְמוּרָתָהּ, שֶׁאַף מֵחַיִּים תִּקְרַב; מִנַּיִן לְרַבּוֹת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים?

    מְרַבֶּה אֲנִי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים, שֶׁבָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה כְּמוֹתָהּ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאָשָׁם?

    מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָשָׁם, שֶׁטָּעוּן מַתַּן אַרְבַּע כְּמוֹתוֹ. בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״.

    מַאי, לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר – וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם?

    לָא; תְּחִילַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן – אֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה? מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ נָפְקָא! תַּנָּאֵי הִיא; אִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא.

    וְהָנֵי תַּנָּאֵי, מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ לָא יָלְפִי – קָסָבְרִי אֵין מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת; מִ״דָּם״ ״דָּם״ לָא יָלֵיף – ״דָּם״ ״דָּם״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ;

    אֶלָּא מִ״קֹּדֶשׁ הֵם״ – מַאי טַעְמָא לָא יָלְפִי? קָסָבְרִי: ״קֹדֶשׁ הֵם״ – הֵם קְרֵיבִין, וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבָה.

    וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה׳ הוּא״ – הוּא קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה.

    תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.

    מַאי, לָאו דְּאִיעָרוּב חַטָּאת וְעוֹלָה? וְכֵיוָן דְּיָהֵיב לֵיהּ לְמַעְלָה, הָווּ לְהוּ שִׁירַיִם; וְקָתָנֵי: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם!

    כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיעָרַב חַטָּאת הַחִיצוֹנָה בְּשִׁירַיִם.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְנֵימָא מָר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַב בְּשִׁירַיִם! דִּלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִין, חָסְרוּ אֵין מְעַכְּבִין.

    אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הָא אוֹקֵימְנָא הָהִיא בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּאָמְרוּ מֵעִיקָּרָא אֵין בִּילָּה; מַסְּקָנָא – בְּכוֹסוֹת פְּלִיגִי.

    מַתְנִי׳ הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִיתָּנִין בַּחוּץ – יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים – כָּשֵׁר.

    בִּפְנִים, וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כׇּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל – פְּסוּלִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״.

    גְּמָ׳ וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהָא!

    הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? נִיתֵּיב בַּחוּץ וַהֲדַר נִיתֵּיב לִפְנִים? כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ מִצְוָה לְהַקְדִּים פְּנִים לַחוּץ.