דף ביאור
מסכת זבחים דף ס״ז עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף ס״ז עמוד ב׳
מסכת זבחים דף ס״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־188 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
חטאת לזו ועולה לזו משנה היא במס' קינין (פ"ג מ"ג) ולקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא:
חטאת לזו כו' רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן:
עשה שתיהן למעלה לשם עולה:
מחצה כשירה ומחצה פסולה עולה כשירה וחטאת פסולה:
תימשך כו' ותצא ידי חובתה ממה נפשך אם חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה לה:
בתרי גברי מי אמר היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו:
חטאת ועולה סתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן - ה"ג לה במסכת קינין (שם מ"ד) שתי נשים שלקחו ג' קינין בעירוב זו צריכה עולה וקן שלם א' חטאת וא' עולה דהיינו שתי עולות וחטאת וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו אחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין הניחו סתומה לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג' פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו הרי חטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן מפורשת צריך להקריב ב' הקינים הללו סתם על שתיהן העולות למעלה וחטאות למטה והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן:
עשה כולן למעלה כסבור כולן עולות:
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 67b · Sefaria
תוספות
בתרי גברי מי אמר תימה היכי ס"ד מעיקרא שתימשך עולת לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס"ד בשהתנה אם תיפסל לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע לישנא הכי ונראה דמיירי בשחייבין כל אחת חטאת ועולה ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו לחטאת ואיזו לעולה והכי פריך דנהי דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה חטאת ותפטר מן החטאת שהיא עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן טעה להקריב עולת לאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא"ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במס' קינים (פ"ג מ"א) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו [ג' לזו] וג' לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול פי' כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה למעלה וג' שלימים עשה למטה והשתא מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א' דהא מיחייבא ג' חטאות וממשכה עולה ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי"ל דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה כולן למעלה כו' עד חציה למעלה וחציו למטה המרובה כשר פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה אמרינן (קינין פ"ג) יש מהן מ"ב למעלה ומ"ב למטה דבין כולהו קט"ז קינין וכשעשה נ"ח למעלה ונ"ח למטה דל מינייהו ט"ז דמספקא להו בהך נשי פש להו מ"ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ"ב חטאות ומ"ב עולות:
חטאת ועולה לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום:
Tosafot on Zevachim 67b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף ס״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־188 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 16 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ;…״
- קטע 230 מילים
נפתחת ב״עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה…״
- קטע 39 מילים
נפתחת ב״נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶהֱוֵי…״
- קטע 411 מילים
נפתחת ב״אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – בְּחַד גַּבְרָא;…״
- קטע 57 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: חַטָּאת וְעוֹלָה, וּסְתוּמָה, וּמְפוֹרֶשֶׁת –…״
- קטע 626 מילים
נפתחת ב״עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה…״
- קטע 714 מילים
נפתחת ב״וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין – לָא; וְאַמַּאי? נְהִי נָמֵי…״
- קטע 811 מילים
נפתחת ב״וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ –…״
- קטע 920 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הֲרֵי עָלַי קֵן…״
- קטע 1010 מילים
נפתחת ב״נְתָנָתַן לַכֹּהֵן – הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ…״
- קטע 1119 מילים
נפתחת ב״לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה…״
- קטע 127 מילים
נפתחת ב״מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שְׁתַּיִם.…״
- קטע 138 מילים
נפתחת ב״פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ – [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ…״
- קטע 147 מילים
נפתחת ב״מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא אַרְבַּע.…״
- קטע 153 מילים
נפתחת ב״קָבְעָה נִדְרָהּ –…״
לשון המקור
תָּא שְׁמַע: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ;
עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה – שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָה, וְעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה.
נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף!
אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – בְּחַד גַּבְרָא; בִּתְרֵי גַבְרֵי מִי אָמַר?!
תָּא שְׁמַע: חַטָּאת וְעוֹלָה, וּסְתוּמָה, וּמְפוֹרֶשֶׁת –
עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כּוּלָּן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה – אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה, וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן.
וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין – לָא; וְאַמַּאי? נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתִיהְוֵי חַטַּאת הָעוֹף!
וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?!
תָּא שְׁמַע, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר״; יָלְדָה זָכָר – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.
נְתָנָתַן לַכֹּהֵן – הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה.
לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה, וְלֹא נִמְלַךְ – צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרֵידָה אַחַת, וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה.
מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שְׁתַּיִם.
פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ – [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרֵידִין.
מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא אַרְבַּע.
קָבְעָה נִדְרָהּ –