מסכת זבחים דף ס׳ עמוד א׳

אַמָּה אֶל הַכָּתֵף״. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״חָמֵשׁ אַמּוֹת״? מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה.

וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״? מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה.

וְרַבִּי יְהוּדָה, כִּי גְּמִיר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּרָחְבָּהּ הוּא דִּגְמִיר.

וּלְרַבִּי יְהוּדָה, הָא קָא מִיתְחֲזֵי כֹּהֵן! נְהִי דְּכֹהֵן מִיתְחֲזֵי; עֲבוֹדָה דִּבְיָדוֹ – לָא מִיתְחֲזֵי.

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קִידֵּשׁ״; אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי ״קִידֵּשׁ״? לְהַעֲמִיד בָּהּ מִזְבֵּחַ.

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קָטָן״; אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, מַאי ״קָטָן״? הָכִי קָאָמַר: מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת – קָטָן הֲוָה.

בְּמַאי פְּלִיגִי? מָר סָבַר: דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים;

וּמָר סָבַר: דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִבִּנְיָן.

אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס אֶחָד הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשׁוֹפְכוֹ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ; שֶׁאִם יִשָּׁפֵךְ דָּמוֹ שֶׁל אַחַת מֵהֶן – נִמְצָא זֶה מַכְשִׁירוֹ.

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר רַבִּי יְהוּדָה כּוּלַּהּ עֲזָרָה מִיקַּדְּשָׁא – הָא אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוְותֵיהּ!

וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שְׁפִיכָה מִכֹּחַ הָאָדָם בָּעֵינַן? אִם כֵּן, נִשְׁקְלֵיהּ וְנִשְׁפֹּיךְ לֵיהּ אַדּוּכְתֵּיהּ!

וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר?

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – אֵין אוֹכְלִים בְּגִינוֹ שְׁיָרֵי מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – וְכִי אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲכָלוּהָ?! אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר.

אַשְׁכְּחַן שְׁיָרֵי מִנְחָה, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים מְנָלַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״.

קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? אָמַר אַבָּיֵי: אָתְיָא מִדְּרָשָׁא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם