דף ביאור
מסכת זבחים דף נ״ד עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף נ״ד עמוד א׳
מסכת זבחים דף נ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־243 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
חופף כמו נזיר חופף ומפספס (שבת דף נ:) דפרוטי"ר דגרנטו"ר בלע"ז כאדם המחשב ודואג:
ומבדיל בשתי סימנין ולא כחטאת שהיא בסימן אחד ולקמן יליף לה בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סה.):
וממצה מדמה (ומקיף מחבר כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:)) דוחק בית מליקתו לקיר והוא מתמצה ע"י דוחקו בקיר ולקמן אמרינן שעל קרן מזרחית דרומית היא נעשית ואי אין לה יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא נמלקת והדם נופל לארץ לאיבוד וא"ת נופל על הסובב שהרי למעלה היא נעשית הא קתני התם עשאה למטה מרגליו אפי' אמה אחת כשרה: דלא קפיד אלא אלמעלה מן החוט:
באוירא בעלמא קעביד בתמיה:
אימר כך וכו' ואיכא למימר למעלה מג' דלאו קרקע הוא עשוי כמין בליטה קטנה כנגד אותה הקרן לקבל בה דם עולת העוף שלא יפול לארץ וקיר מזבח מיקרי אבל יסוד לא מיקרי להכשיר הקרן למתן דמים הצריכין לינתן כנגד היסוד שאין יסוד אלא המיוסד בארץ:
רב אמר בבנין בקרן דרומית מערבית בנו היסוד אמה באורך הדרום וחדלו להם כל הדרום וכל המזרח עד אמה סמוך לקרן צפונית מזרחית כדאמרן (לקמן) אוכל במזרח אמה ובדרום אמה:
לוי אומר בדמים יסוד היה על פני כל המזרח אבל לא נותנין דמים בחלקו של יהודה:
יתבני מדבחא בניינא גופיה משמע:
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 54a · Sefaria
תוספות
ואי אמרת לא היה לו יסוד באוירא בעלמא קעביד בתמיה דלקמן (זבחים דף סד:) אמרי' שעל קרן מזרחית דרומית היא נעשית ואי אין לה יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא נמלקת והדם נופל לארץ לאיבוד ואם תאמר נופל הוא על הסובב שהרי למעלה היא נעשית הא קתני התם עשאה למטה מרגליו ואפילו אמה אחת כשרה דלא קפיד אלא למעלה מן החוט כך פירש בקונטרס ונראה שלא היה כתוב בהך ברייתא שירי הדם היה שופך ליסוד מדלא מדקדק בקונטרס אלא מהא שהדם הולך לאיבוד וקשה דאם כן הוה ליה לאקשויי ממתני' דקדשי קדשי' (שם סד:) דתנן בא לו לקרן דרומית מזרחית היה מולק ראשה כו' וברוב ספרים גורסין כאן שירי הדם היה שופך ליסוד ומפרש ה"ר חיים דודאי גרסי' ליה ומכח זה פריך דעל כרחין לאותו קרן שמולק שם היה שופך שירי הדם קרי לה יסוד מדלא קתני שהיה הולך לקרן דרומית מערבית שהיה בו יסוד לשפוך שירים ועוד דלקמן פ' קדשי קדשים (גם זה שם.) מפרש שעושה אותה באותו קרן לפי שהוא קרוב לבית הדשן ויכול לזרוק משם מוראה ונוצה ואם היה זקוק לילך לקרן אחר לשפוך שירים מה היה מרויח כיון שהיה צריך לחזור ואין לומר דלאחר זריקת מוראה ונוצה היה הולך לשפוך שירים דאם היה מאחר כל כך היה דם כלה אלא על כרחין במקומו היה שופך ליסוד ולכך פריך ואי אמרת לא היה לה יסוד באוירא בעלמא קעביד ומשני אימר כן התנו אוירא דבנימין ועשו כמין בליטה ועל אותה בליטה היה שופך שירים ומיהו קשה דאי חשיב יסוד לענין שאר דמים נמי יחשב יסוד וי"ל דלא חשיב יסוד אלא לענין דמים הניתנין למעלה מחוט הסיקרא אבל לענין דמים הניתנין למטה אי מכשרת ליה לההוא קרן זימנין דאתי למיתב תחת אותה בליטה ונמצא נותן תחת היסוד אבל דמים העליונים לעולם הם למעלה מן הבליטה ומיהו קשה דאם כן היכי ממעט הכא עולה דלא הוה ארבע קרנות בחטאת משום דטעונה יסוד לענין דמים העליונים ונראה לרבינו תם דלא גרסינן שירי הדם היה שופך ליסוד דשופך משמע מן הכלי מדלא תני מתמצה ליסוד כדקתני גבי חטאת העוף ועוד דבמתני' דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים דף סד:) קתני בחטאת העוף שירי הדם ובעולת העוף לא תני משמע דלית ליה שירים והא דמרבינן לעיל שירים בכל הקרבנות היינו לבד מעולת העוף וכיון דנעשית מצותו מה לנו במה שהדם נופל אחר כך לארץ והולך לאיבוד דכל דמים נמי לאחר שנשפכו ליסוד הולכין לאיבוד אחרי כן ועוד כשמתרץ כך התנו אוירא ופירש בקונטרס שהיה עושה כמין בליטה במזבח לקבל דמים היה לו להש"ס לפרש זה ונראה לר"ת דפריך ממליקה עצמה דבעי בראשו של מזבח דומיא דהקטרה כדלקמן ואי עביד ליה באויר דיהודה אם כן אינה עולה לקדשי מזבח ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח ואף על גב דהקטרה באויר אי אפשר לא חייש אלא בהא דליהוי קדושת מזבח ומיהו למאן דאמר (לקמן זבחים דף סה.) אין עושין מערכה על גבי סובב נראה דמליקה נמי לא מהניא התם אף על גב דקדוש בקדושת מזבח והכא איירי למאן דאמר עושין מערכה על גבי סובב:
רב אמר בבנין אף על גב דלמטה לא הוי רבוע למעלה במקום המערכה הוי רבוע וקשה קצת לישנא דמתני' לרב דתנן במסכת יומא (דף יב.) דרצועה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי משמע שהיה בה מבנין:
מפולמות כגון דגים מפולמין פרק אין צדין (ביצה כד:):
Tosafot on Zevachim 54a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף נ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־243 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 117 מילים
נפתחת ב״״חֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין…״
- קטע 218 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? הָיָה…״
- קטע 325 מילים
נפתחת ב״וְאִי אָמְרַתְּ לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד –…״
- קטע 426 מילים
נפתחת ב״מַאי לֹא (הֲוָה) [הָיָה] לָהּ יְסוֹד? רַב…״
- קטע 525 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: הַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי…״
- קטע 615 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל…״
- קטע 717 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע: נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד…״
- קטע 837 מילים
נפתחת ב״תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: כֵּיצַד בּוֹנִין אֶת…״
- קטע 935 מילים
נפתחת ב״וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל…״
- קטע 1026 מילים
נפתחת ב״וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא אַמָּה עַל אַמָּה,…״
- קטע 112 מילים
נפתחת ב״וְכִי תֵּימָא…״
לשון המקור
״חֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״.
מֵיתִיבִי: עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עוֹרְפָּהּ, וּמַבְדִּיל, וּמְמַצֶּה דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.
וְאִי אָמְרַתְּ לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד – בְּאַוֵּירָא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא עָבֵיד! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימַר כָּךְ הִתְנוּ – אַוֵּירָא דְּבִנְיָמִין, קַרְקַע דִּיהוּדָה.
מַאי לֹא (הֲוָה) [הָיָה] לָהּ יְסוֹד? רַב אָמַר: בְּבִנְיָן, לֵוִי אָמַר: בְּדָמִים. רַב מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַדְבְּחָא״, לֵוִי מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא״ – מְקוֹם מְקוּדָּשׁ לְדָמִים.
תָּא שְׁמַע: הַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כׇּל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כׇּל הַמַּעֲרָב, אוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת! מַאי ״אוֹכֵל״ נָמֵי – בְּדָמִים.
תָּא שְׁמַע: הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – מִן הַצַּד.
תָּא שְׁמַע: נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב! אֵימָא כְּנֶגֶד אַמָּה יְסוֹד, וְעַל אַמָּה סוֹבֵב.
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: כֵּיצַד בּוֹנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ? מְבִיאִין מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְגוֹבְהוֹ אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת – בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא סִיד וְקוּנְיָא וָזֶפֶת, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶה הוּא מְקוֹם יְסוֹד.
וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְגוֹבְהוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים כּוּ׳. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְגוֹבְהוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי כּוּ׳. וְהוּא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה.
וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא אַמָּה עַל אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא זֶפֶת וְקוּנְיָא, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶהוּ קֶרֶן. וְכֵן לְכׇל קֶרֶן וָקֶרֶן.
וְכִי תֵּימָא