דף ביאור
מסכת זבחים דף י״ד עמוד א׳פרק 1 כל הזבחים
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף י״ד עמוד א׳
מסכת זבחים דף י״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־310 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם פִּיגּוּל!
אֶלָּא הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת.
חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת – פְּשִׁיטָא, לָא כְּתִיב בְּהוּ ״וְטָבַל״!
אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְלָקַח״ – וְאִי אָתֵי קוֹף רָמֵי לְהוּ אַיְּדֵיהּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל זִימְנָא אַחֲרִיתִי – כְּמַאן דִּכְתִיב ״וְטָבַל״ דָּמֵי;
קָא מַשְׁמַע לַן: לְהָכִי לָא כְּתִיב ״וְטָבַל״ – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְבַטְּלָהּ.
וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה הָיָה לִפְסוֹל מִקַּל וָחוֹמֶר – וּמָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בִּשְׁלָמִים – פָּסוּל בְּחַטָּאת; חוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל בְּחַטָּאוֹת?
וְאַשְׁכְּחַן חוּץ לִזְמַנּוֹ, חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנָלַן?
אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ – מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת!
אִי מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבָמָה!
(חִיּוּב) שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בְּמַאי נוֹהֵג – בְּפֶסַח וְחַטָּאת; פֶּסַח וְחַטָּאת בְּבָמָה לֹא קָרְבוּ.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הֶקֵּישָׁא הוּא; ״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּיגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
אָמַר רָבָא: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כִּבְרֵיהּ, דְּאָמַר: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – צָפוֹן; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלִפְנִים.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: תּוֹךְ עֲזָרָה מְקַדֵּשׁ; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת סִילּוּק בָּזִיכִין, אֶלָּא מִפֶּתַח הֵיכָל וְלַחוּץ.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם – חֲדָא הִיא; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלַחוּץ.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ פְּסִיעָה אַחַת, אֶלָּא בִּכְדֵי הוֹשָׁטַת יָדוֹ.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת כְּלָל.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא: הוֹלָכָה בְּזָר – מַהוּ?
אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה, וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי – ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפֶּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם מִיָּדָם, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים״.
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: זָר, וְאוֹנֵן,