דף ביאור
מסכת זבחים דף קי״א עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת זבחים דף קי״א עמוד ב׳
מסכת זבחים דף קי״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־394 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב אף על העלאה שחיטה בחוץ בעוף רבייה רחמנא (ויקרא יז) מאו אשר ישחט ואהעלאתו נמי אמרינן לקמן (זבחים דף קיט:) ואליהם תאמר לערב פרשיות דכל שמתחייב על שחיטתו בחוץ אם חזר והעלן או הוא או אחר חייב:
נמצא דרך הכשירו בפנים כו' בגמרא פריך אסיפא דרך הכשירו בחוץ חיובו הוא דעוף קדשים אין לו הכשר בחוץ בשחיטה והכי איבעי למיתני דרך חיובו בחוץ פטורו בפנים דרך חיובו בפנים פטורו בחוץ כגון שחט בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב מלק בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור נמצא במקום שמתחייב על העלאתו אם נעשית עבודה הראשונה בפנים כגון במליקת פנים פטור על העלאתו אם נעשית עבודה ראשונה בחוץ ודרך שמתחייב על העלאה אם נעשית העבודה ראשונה בחוץ כגון בשחיטה פטורו בפנים אם נשחט בפנים והעלה בחוץ:
ר"ש אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בפנים והעלה בחוץ כו' - בגמרא מפרש לה ומיהו הכי משמע כל שחייבין על העלאתו כו' אם נעשית עבודתו כולו בחוץ חייבין עליו בנעשית עבודתו ראשונה בפנים ואח"כ העלהו בחוץ חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלה בחוץ דפטור ואילו דכותיה בחוץ הוה מתחייב אף בהעלאה:
גמ' הכשרו חיובו הוא דבחוץ מאי הכשר שייך למימר חיובו שייך למימר כדפרישית לעיל:
ר"ש אהייא פליג:
בחוץ נמי מיחייב אם מלקו בחוץ נמי מחייב אהעלאתו בחוץ:
חייבין על כיוצא בפנים והעלה בחוץ והשוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב כאילו שוחטה בחוץ דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפרק המזבח מקדש (שם) דקתני ר"ש אומר עולה אין לי אלא עולה כשירה מנין לרבות שנשחטה בלילה כו':
חוץ מן השוחט העוף בפנים והעלה בחוץ דפנים נמי אם עלה ירד דהא מיקטל קטליה כדאמרי' בהמזבח מקדש (לעיל זבחים דף פה.):
ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Zevachim 111b · Sefaria
תוספות
השוחט בלילה בהמה כו' ואם תאמר שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ אמאי חייב ומאי שנא משלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור כדאיתא בפרק שני שעירי (יומא דף סב:) ויש לומר דלילה אין מחוסר זמן אבל התם מחוסר מעשה ואם תאמר לר"ש מאי שנא שוחט בהמה בלילה בפנים משוחט עוף בפנים ויש לומר דשוחט עוף בפנים מקטל קטליה ואם עלה ירד אפי' לר"ש אע"ג דלא מטמא בגדים אבית הבליעה שאין שום שחיטה מטמא בגדים אבית הבליעה אפילו טרפה או נרבע:
Tosafot on Zevachim 111b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף קי״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־394 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 16 מילים
נפתחת ב״שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.…״
- קטע 213 מילים
נפתחת ב״נִמְצָא דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ בִּפְנִים – פְּטוּרוֹ בַּחוּץ,…״
- קטע 321 מילים
נפתחת ב״רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ…״
- קטע 47 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ הַאי ״הֶכְשֵׁירוֹ״?! חִיּוּבוֹ הוּא! תְּנִי ״חִיּוּבוֹ״.…״
- קטע 56 מילים
נפתחת ב״רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אַהֵיכָא קָאֵי?…״
- קטע 638 מילים
נפתחת ב״אִילֵּימָא אַרֵישָׁא קָאֵי: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה…״
- קטע 718 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא כִּי הֵיכִי דִּבְחוּץ לָא מִיחַיַּיב, בִּפְנִים…״
- קטע 835 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא אַסֵּיפָא קָאֵי: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה…״
- קטע 916 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּבַחוּץ מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי…״
- קטע 1025 מילים
נפתחת ב״אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.…״
- קטע 1122 מילים
נפתחת ב״רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ…״
- קטע 1226 מילים
נפתחת ב״רָבָא אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.…״
- קטע 1321 מילים
נפתחת ב״רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ,…״
- קטע 1439 מילים
נפתחת ב״הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:…״
- קטע 1520 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד; נָתַן…״
- קטע 1629 מילים
נפתחת ב״קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת; נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים…״
- קטע 1741 מילים
נפתחת ב״לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ…״
- קטע 1811 מילים
נפתחת ב״כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הִיא…״
חכמים הנזכרים בדף
- זעירי · אמוראים · דור ראשון לאמוראים
תלמידו של רבי חייא הגדול, כמו שמצינו: כתוב בפנקסו של זעירי, שאלתי את רבי, ומי הוא?
מקור: מסכת זבחים דף קי״א עמוד ב׳ · קטע 10 — “אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר:…”
לשון המקור
שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.
נִמְצָא דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ בִּפְנִים – פְּטוּרוֹ בַּחוּץ, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ מִבַּחוּץ – פְּטוּרוֹ בִּפְנִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָה בַּחוּץ; חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ.
גְּמָ׳ הַאי ״הֶכְשֵׁירוֹ״?! חִיּוּבוֹ הוּא! תְּנִי ״חִיּוּבוֹ״.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אַהֵיכָא קָאֵי?
אִילֵּימָא אַרֵישָׁא קָאֵי: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דִּפְנִים מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״?! ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
אֶלָּא כִּי הֵיכִי דִּבְחוּץ לָא מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי לָא לִיחַיַּיב? הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
אֶלָּא אַסֵּיפָא קָאֵי: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דְּבִפְנִים לָא מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי לָא מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּבַחוּץ מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי מִיחַיַּיב? הָא קָתָנֵי: חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ!
אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ.
רָבָא אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ, חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ.
הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִיחַיַּיב; רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם קָאֵי – וְתָנֵי: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.
מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד; נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – חַיָּיב, שֶׁכּוּלּוֹ רָאוּי בִּפְנִים.
קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת; נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – פָּטוּר. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ – פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת.
כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הִיא פּוֹטֶרֶת אֶת בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ.